גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3.5 שנות אכיפה מינהלית הניבו קנסות של 33.4 מיליון שקל

הכספים זורמים כיום לקופת המדינה ולא לרשות ני"ע, שמובילה את האכיפה ■ בשוק חוששים מהרחבת יכולות הענישה שניתנו לרשות, ואכן מרבית הקנסות - בסך 29.4 מיליון שקל - הוטלו על חברות

פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
פרופ' שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

3.5 שנים מאז יצאה לדרך האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, מסתכמים סך העיצומים הכספיים שהוטלו במסגרת זו על חברות, נושאי משרה בכירים ואנשים פרטיים בכ-33.4 מיליון שקל - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס".

נכון להיום, זורמים הכספים שנכנסים לקופה הציבורית בעקבות תשלום הקנסות הללו לקופת המדינה ולא לקופת רשות ניירות ערך, שמובילה את האכיפה המינהלית. ברשות ישמחו לשינוי מסוים בייעוד של כספים אלה.

בכנס בנושא חינוך פיננסי שנערך לאחרונה, אמר יו"ר הרשות, שמואל האוזר, כי "בעקבות אכיפה - כדאי לשקול תיעול חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי, דוגמת FINRA בארה"ב".

על כל פנים, מאז יצאה לדרך, הפכה האכיפה המינהלית לשוט המהלך אימים על רבים מהפעילים בשוק ההון, אשר חוששים מההרחבה ביכולות הענישה שניתנו לרשות ניירות ערך.

מהנתונים שהגיעו לידי "גלבס" עולה כי רוב רובו של הסכום, 29.4 מיליון שקל, הוטל על חברות.

מה נעשה עד כה בעקיפה המנהלית של רשות נייירות ערך

קנסות לסוחרי יום ומנהלי תיקים

העיצום הכספי הגבוה ביותר שהוטל עד כה, בסך 15 מיליון שקל, נבע מאי-פרסום תוצאות שנתיות ורבעוניות של קונצרן החלב תנובה בדוחות חברת מבטח שמיר. בעיצום חלקו תנובה עצמה, ששילמה 7.5 מיליון שקל, ובעלות השליטה בה דאז - מבטח שמיר, ששילמה 4 מיליון שקל, וקרן אייפקס ששילמה 3.5 מיליון שקל. זהו גם ההסדר הראשון שאושר על-פי חוק האכיפה המינהלית.

עד כה היו 4 הסדרים שבהם שולמו לבסוף קנסות בהיקפים של מיליוני שקלים כל אחד: פרט להסדר תנובה, מדובר על הסדר של לאומי למימון (שנקנסה ב-4 מיליון שקל בשל אי-הכללת מידע מהותי בדוח הצעת מדף שפרסם בנק לאומי); בעיצומים כספיים בהיקף של כ-5 מיליון שקל שהוטלו על אפריקה ישראל, ועוד עיצומים בהיקף 625 אלף שקל על נושאי משרה בה (בגין שימוש במידע פנים והסתרת פרטים מהותיים מהמשקיעים בהצעת הרכש של החברה-הבת נגב קרמיקה); ובקנס של 5 מיליון שקל שהוטל על חברת החשמל (בשל הכללת פרטים מטעים בדוח תזרים מזומנים חזוי).

לצד אלה הוטלו שורה של קנסות קטנים יחסית על סוחרי יום ומנהלי תיקים. כך, בספטמבר 2012 הוטל קנס של 50 אלף שקל על סוחר יום שביצע 77 עסקאות עצמיות. ביוני 2013 הוטל קנס בהיקף 250 אלף שקל על סוחר יום שביצע 602 עסקאות עצמיות, וחצי שנה לאחר מכן נקנס סוחר יום אחר בכ-180 אלף שקל בגין 447 עסקאות עצמיות.

בפברואר 2013 חולט לצמיתות רשיונו של מנהל תיקים ששלח ללקוחותיו דוחות מטעים במטרה להסתיר מהם הפסדים, ובנוסף נאסר עליו לכהן כנושא משרה בכירה למשך חמש שנים. ענישה דומה הוטלה במאי 2013 על מנהלי תיקים אחרים, שגבו כספים מלקוחותיהם מסכום הקרן הראשונית ולא כפי שהתחייבו - רק מהרווחים, תוך דיווח לקוי ומטעה ללקוחות.

פרט לכך, היו הסדרים מעניינים גם מול חברות ונושאי משרה בכירה באינוונטק - בגין אי-דיווח על אי-החזר במועד של הלוואה גדולה שנטל בעל השליטה, יולי עופר, ואי-דיווח במועד מאוחר יותר על מתן הלוואה חדשה לבעל השליטה בטרם שפרע באופן מלא את ההלוואה המקורית; בגליקומיינדס, בגין אי-הכללת הערת "עסק חי" בתשקיף מדף; ובחברת אקסטרא פלסטיק שקרסה לאחרונה.

מהי האכיפה המינהלית?

האכיפה המינהלית היא אמצעי אכיפה חדש יחסית של רשות ניירות ערך, שמופעל מאז שנת 2012, ונועד לטפל ב"הפרות חמורות פחות של חוקים והוראות הנוגעים לניירות ערך ולחברות, או בכאלה שנעשו מתוך יסוד נפשי של רשלנות".

כלומר, מדובר במסלול חליפי למסלול הפלילי, במקרים שנמצאים מעל לחריגה הטכנית ומתחת לחריגה הפלילית מהוראות החוק. האכיפה הזו נסמכת על חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך.

את מחלקת האכיפה המינהלית ברשות מנהלת ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, ואילו הקנסות מוטלים על-ידי ועדת אכיפה מינהלית שרובה אינו קשור לרשות ניירות ערך.

תיקון החקיקה שאפשר את האכיפה המינהלית תוקן ב-2011, וההליכים הראשונים שנעשו לפיו הינם מ-2012. החוק מאפשר לרשות ניירות ערך להטיל עיצום כספי (קנס) על תאגידים ועל מנהלים בתאגידים (נושאי משרה בכירים) בהיקפים של עד 5 מיליון שקל על חברה, ועד 1 מיליון שקל על יחיד. כמו כן, החוק מאפשר להטיל עונשים אחרים כגון קנסות על-תנאי, הגבלת עיסוק - איסור כהונה, התליית רישיון ועוד.

האכיפה המינהלית היא חלק מ-4 זרועות שמרכיבות את "מארג האכיפה" של דיני ניירות ערך ודיני חברות. לצידה ישנם: אכיפה פלילית, שמהווה באופן מסורתי את אמצעי האכיפה הדרמטי ביותר השמור למקרים החמורים ביותר; עיצומים כספיים, שנועדו בעיקר לטיפול בהפרות דין טכניות, ושהרשות רשאית להטילם החל מ-2007 (הרשות עושה שימוש די תדיר בכלי זה, כשההפרות האלה, רובן ככולן, עוסקות באי-הגשה במועד או הגשה חלקית של תשקיף, דוח, הודעה או מסמך אחר שחלה חובה להגישו על-פי החוק או התקנות); ואכיפה פרטית - בעיקר תביעות ייצוגיות ונגזרות - ש"מופעלת" על-ידי השוק.

נציין כי ההפרות בגינן ניתן לנקוט בהליך האכיפה המינהלי, דורשות בחלק מהמקרים הוכחת יסוד נפשי של רשלנות, הן משום חומרתן היחסית והן משום שחלקן נסמכות על "מושגי שסתום", כגון "פרט חשוב למשקיע סביר" או "פרט מטעה".

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

לקראת פגישה גורלית: טראמפ במסר לאיראן לפני המו"מ

הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה