גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיקר שהעובד שורץ במשרד

מנהלים, החליפו דיסקט: זו לא כמות השעות, אלא האפקטיביות

קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock

בחברה, לא חשוב מה שמה, עובדים משתכרים בשכר הגבוה משמעותית משכרם הבסיסי כאשר הם עובדים שעות נוספות. בחוזה ההעסקה שלהם מותר להם לעבוד שעות נוספות, אז הם כמובן מנצלים את זכותם כמה שרק אפשר.

רובם המכריע מתייצבים כבר בשש בבוקר במשרד, ועוזבים בשעות הערב, אחרי 12 שעות עבודה. מתוכם, חלק נכבד עוזבים בצהריים וחוזרים אחרי שעתיים-שלוש, כשהם רעננים באופן מתמיה. העיקר שבסוף החודש אומדן השעות יהיה לטובתם. כך סיפר לי עובד בכיר באותה חברה שלא אנקוב בשמה. והחיים ממשיכים.

ומה קורה בארגונים שבהם ההנהלה לא מאשרת תשלום על שעות נוספות?

קל לספור שעות, קשה למדוד תפוקות

במאה ה-18 עבדו בין 12 ל-16 ביממה. היום ממוצע שעות העבודה היומי הוא 8, וההשקעה שמעבר לכך נתונה לשיקולו של העובד - לרוב בהתאם לעידוד מנהלו הניתן בגלוי או ברמזים.

אולם, האם עובד שמחמם את הכיסא בישיבה מאוחרת במשרד, מבלי לפצות את פיו, הוא עובד טוב יותר מחברו שיצא הביתה בדיוק בזמן, חזר למחרת בבוקר, התעדכן במה שנידון בישיבה וניגש לביצוע?

האם עובד שמגיע לעבודה ביום שישי הוא עובד טוב יותר מחברו, שיצא ביום חמישי בדיוק בזמן, וחזר לעבודה שוב רק ביום ראשון?

ובכן, רוב המנהלים יגידו שכן בלא היסוס. אם תשאלו אותם "מיהם העובדים הטובים שלכם?", סביר להניח שינקבו בשמם של אלה שנשארים במשרד יותר מאחרים, אחרי שעות העבודה. מבחינתם, אלה הם העובדים הטובים, החרוצים, המסורים והאחראיים, על אחת כמה וכמה כשאינם מתוגמלים על כך בנוסף.

זה לא מפתיע, שהרי זוהי הדרך הקלה ביותר למדוד את העובדים. כמה קל יותר לספור שעות, וכמה קשה, לעומת זאת, להגדיר יעדים מדויקים, לאמוד תפוקות ולחלוק משוב.

שם המשחק - אפקטיביות ויעילות

אם הנורמה הזאת הייתה צריכה להיקבע היום, אולי היא הייתה זוכה למחשבה יותר מעמיקה. אולי, למשל, היו לוקחים בחשבון את המטרות הניהוליות והעסקיות החשובות ביותר -אפקטיביות ויעילות.

אפקטיביות, להבדיל ממה שרבים נוטים לחשוב, היא אינה יעילות. יעילות משמעה עשיית הדברים בצורה נכונה. אפקטיביות היא עשיית הדברים הנכונים, ובתוך כך - הבאת התוצאות הרצויות ביותר לארגון.

לפי הגישה הזאת, העובד המהולל הוא לא זה שנשאר במשרד עד שהעיניים שלו יוצאות מחוריהן, אלא העובד שעושה בדיוק את מה שהוא צריך, בצורה הנכונה.

שכחו מ"ניהול זמן"

כך סיפר לי מנהל לאחרונה: "עשיתי לעובדים כמה וכמה סדנאות בנושא ניהול זמן. עבדנו על מניעת דחיינות, על עידון הפרפקציוניזם, על שליטה בהסחות-הדעת, ועדיין לא הגענו למצב של הספקים טובים ואפקטיביות שיא כפי שהוגדר פוטנציאלית".

מנהלים רבים חשים בתסכול דומה. הסופר טוני שוורץ טוען שהסיבה לכך היא שכולם עוסקים בדבר הפופולרי, אך הלא חשוב: ניהול זמן. במקום זאת, הוא מציע לדאוג לדבר החשוב באמת: ניהול אנרגיה.

שוורץ מונה שלושה סוגים של אנרגיה. הראשון הוא אנרגיה פיזית - העובד צריך להיות בריא כדי להיות אפקטיבי ויעיל; השני הוא אנרגיה נפשית ורגשית - העובד צריך להיות מסוגל להתמקד בעיקר, ברוגע ובלא טרדות ולחצים קיצוניים; השלישי - אנרגיה רוחנית-תכליתית - עליו לדעת מדוע הוא עוסק במקצועו, ומהי מטרתו.

במילים אחרות, אם יהיה מי שידאג לרווחת העובד, שלוש האנרגיות הללו תהיינה מאוזנות ומסופקות, ואפשר יהיה להגיע לאפקטיביות וליעילות גבוהות בעבודה.

זו הסיבה שבגללה לא יעזור לעובד לשהות גם 14 שעות ביום במשרד. גם במקרה כזה לא תושג יעילות ואפקטיביות, שהרי אם יפעל כך לאורך זמן, יותש פיזית, יתערער נפשית, וסביר להניח שבמרדף המטורף אחרי הזמן ישכח מה התכלית של כל זה.

מעודדים את עובדיכם לשרוץ במשרד? חשבו שוב

כשמנהלים מפגינים שביעות רצון מעובד ששוהה שעות מרובות במשרד בכל יום, הם לא בהכרח מיטיבים עם עצמם.

לו חשבו על כך לעומק, אולי היו מבינים שבכך הם למעשה מעודדים את עובדיהם לפתח לעצמם הרגלי עבודה לא פרודוקטיביים - שאינם נשענים על תוצרים, יעילות, אפקטיביות והספק, כי אם על זמן. אולם הרבה מאוד זמן יכול להתבזבז על מעט מאוד יעילות ואפקטיביות.

לו התעמקו בכך עוד קצת, אולי היו שמים לב שנוכחות מוגזמת של עובד במשרד, גם אם נעשית בחיוך, בדרך כלל משולבת עם רגשות שליליים חבויים: תסכול, מרמור, חוסר הסכמה עם השיטה, תחושת אין-בררה, ובעיקר - עייפות רבה.

כדי להתחיל לטפל ביעילות ובאפקטיביות בצוות, עליהם להפסיק למדוד את משך הזמן שעובדיהם שוהים במשרד. בתור התחלה, כדאי שיתחילו לשאול את השאלות הנכונות - גם אם קשה להשיב עליהן:

1. כמה יעילים העובדים שלי? האם הם עושים את הדברים נכון?

2. כמה אפקטיביים הם? האם הם עושים את הדברים הנכונים?

3. מה ההספק שלהם, ומה איכות התוצאות שהם מייצרים?

4. לא פחות חשוב: האם הם מרוצים ושמחים בחלקם, או מתוסכלים ועייפים?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.

עוד כתבות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

נטפליקס אכזבה וטסלה הפתיעה: מה צפוי הלילה בדוחות מטא?

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● האנליסטים אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך גם חוששים מגידול בהוצאות החברה בתחום הבינה המלאכותית

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?