רכב בוגאטי ואחרים חונים במוסך של אחוזת פאר בבוורלי הילס / צילום: בלומברג
"היכן לשים את מקלות הגולף" הפכה לשאלה הבוערת של עשירי-העל בעולם בערך לפני חמש שנים, כשהקבלנים הוסיפו לראשונה חניות מפוארות לרשימת התוספות שחייבים להצמיד לבנייה שלהם. כיום, סוכני נדל"ן מלונדון, פריז, ניו יורק, לוס אנג'לס וסינגפור מציעים מרכולת בדמות מוסכי-על מעוצבים שנועדו להציג לראווה את כלי הרכב, ולא רק להגן עליהם מפני איתני הטבע.
המגמה הזו בנויה על כוח המשיכה של רכבי-העל בעיני עשירי-העל, שאפילו אם הם לא נוהגים בהם, הם חייבים להציגם לראווה. "אלה יצירות אמנות שמקבלות יחס אדריכלי מיוחד כדי להעלות את ערכו האסתטי של הבית", מסביר בילי רוז מסוכנות הנדל"ן היוקרתי The Agency בלוס אנג'לס.
ציי הרכב מתרחבים, אומר פול פינגן מיחידת האחוזות של סוכנות הנכסים סייביל'ס הבריטית. בסנט ג'ורג' היל ובוונטסוורת, שתי עיירות האחוזות הכפריות בצפון מחוז סארי הסמוך ללונדון, לתושבים יש בדרך כלל שלושה כלי רכב לפחות: מכונית ספורט - בדרך כלל פרארי, פורשה או אסטון מרטין - עוד מכונית בנטלי ועוד דגם אחד של ריינג' רובר, בשווי כולל של חצי מיליון ליש"ט. בלוס אנג'לס צי כזה נחשב לצנוע. "כאן זה נראה יותר כמו אוסף שעונים: יהיו לך כמה מכוניות ספורט וכמה רכבי שטח, ואתה נוהג באחד מהם לפי מצב הרוח שלך באותו יום", אומר רוז.
במקרים רבים, מוסך ראווה מציג את מכוניות היוקרה, ואילו כלי הרכב לשימוש יומיומי מאוחסנים במוסך תת-קרקעי שאינו נראה לעין.
המגמה הזו נובעת גם מהביישנות שתקפה את בעלי ציי הרכב, שנוטים להשוויץ בהם פחות בנהיגה, אומר דיוויד ליליווייט, עורך המגזין "אוקטן". הסיבות לכך שמכוניות כאלו נוטות להיות יקרות יותר היום (בית המכירות בונהאמס הוציא למכירה פרארי 250 גי.טי.או ב-38 מיליון דולר באוגוסט 2014) היא שיש יותר תנועה על הכבישים, ולרוב בעלי המכוניות הקלאסיות אין הביטחון להרים את מכסה המנוע אם הרכב העתיק לעתים מתקלקל.
תצוגה על גבי פלאטה מסתובבת
במוסכי העל המהודרים ביותר, כלי הרכב מהודר ביותר באוסף מוצג לעתים על גבי פלאטה מסתובבת, בדומה לירידי רכב. במוסכים של עשירי-העל בארה"ב, כלי הרכב היפים ביותר מוצגים על משטח עגול מסתובב ללא הפוגה. הבעלים וחבריו הגברים מתבוננים בתצוגה הנעה כשבידיהם כוסות קוקטייל מעורבב בבר במזנון הפרטי הסמוך, שכבר לא מזכיר את המסבאה הפרטית של בעלי אורוות מהמאה ה-19.
עיצוב הפנים של המוסכים הללו לקוח יותר מעולם מועדוני הלילה מאשר מההיסטוריה המוטורית. הקירות עטורים במראות מסוגננות, קישוטי זמש ואריחים מתכתיים שמוקפים בציפוי מוזהב. גם התאורה עונה על תקני מועדוני לילה: נורות LED מסודרות מהמבהיקה עד העמומה, כל אחת מאירה על רכב אחר כי להדגיש את מעלותיו.
מי שהולך בגדול על עיצוב אסתטי כזה יצטרך להיפרד ממיליון דולר. מוסכים שמעוצבים על ידי גאבין ברודין, מעצב הפנים של החברה הקבלנית הבריטית Domvs London שעובד בבוורלי הילס, עולים 500-1,000 דולר לרגל רבועה (כעשירית מ"ר). אם אתם זקוקים לחניה לשמונה כלי רכב (כדי להתאים למצבי הרוח שלכם), תזדקקו ל-1,000 רגל רבועה לפחות כדי להחנות אותם. המחירים בבריטניה מאופקים יותר, אומר פינגן, אבל לא צריך לצפות למחיר אחוזה למוסך-על בסארי של פחות מ-8 מיליון ליש"ט.
מכוניות וינטג' (עתיקה), שהן אביזר בתי נופש פופולרי יותר ויותר, הן אתגר מיוחד במוסכים של וילות. הבום האחרון במחירים שלהן מוסיף לערך הווילה, ויותר ויותר קונים דורשים דיור לאוסף מכוניות וינטג' כאלה, אומר אלסדייר פריצ'רד מסוכנות נייט פרנק.
איטליה, המדינה שהעניקה לעולם הגדול את פרארי, היא אבן שואבת לעשירי-על חובבי רכבי וינטג', שרבים מהם מעדיפים את טוסקנה. אבל כבישים זרועי מהמורות, אבק ואוויר מלוח מאמללים את רכבי הווינטג' באיטליה. רבים מלקוחותיו של פריצ'רד ממירים את דרכי האבנים המרוצפות או העפר בגישה מאספלט למוסכים שלהם, שמצוידים בציפויים פלסטיים מתנפחים עם מיזוג אוויר ובקרת אקלים כדי להגן על כלי הרכב מן האבק והלחות.
לאחרונה, מוסך-העל הגיע לשמיים. במרכז סינגפור, פרויקט המילטון סקוטס, שבו מחירי יחידות מתחילים ב-10 מיליון דולר, טוען שהוא הבעלים של המוסך העליון הגבוה ביותר בעולם. הנהגים מכניסים את כלי הרכב לשתי מעליות, יוצאים מהם, ואחרי סריקה של טביעות האצבע שלהם, הם מועלים לחדר המתנה והמכונית נלקחת למוסך הסמוך. רק קיר זכוכית חוצץ בין הנהג לרכבו, שיכולים להתבונן בערגה זה בזה. למוסך עצמו יש חלונות חיצוניים.
במנהטן, בשדירה ה-11 מספר 200, המוסך העליון מועדף על ידי הדיירים הסלבריטאים כדי להתחמק מהפפראצ'י. הדיירים, בהם ניקול קידמן, נכנסים עם רכבם מן הרחוב ישירות למעלית, מבלי לצאת מהרכב, ועולים למוסך שלהם, שכמו בסינגפור, צמוד לדירתם. כוכב הסדרה "דמדומים" רוברט פטינסון סייר בדירת הפנטהאוז בבניין זה (3 חדרי שינה) בנובמבר האחרון, אך לא השתכנע לקנות אותה. היא עדיין עומדת למכירה ב-19.6 מיליון דולר, ירידה של 4.7 מיליון דולר מהמחיר המבוקש הקודם.
יש גם מוסכים תת-קרקעיים כיפיים. עם מחירי חניה על הקרקע של 350,000-450,000 ליש"ט בנייטסברידג' בלונדון, אין פלא שחניה תת-קרקעית הפכה לשכיחה. האתגר האמיתי כאן הוא הנדסי. שלושה מבין חמשת המוסכים התת-קרקעיים האחרונים שברודין הקים בלונדון נראים כמו רשת גדולה לצליית בשר - בדרך כלל בעיצוב גרמני או איטלקי.
מוסך כזה מכיל בין שניים לארבעה כלי רכב. הדייר או הלקוח המזדמן שמעוניין בחניה משלם 350,000-500,000 ליש"ט על המתקן, וההוצאה הכוללת על החפירה, העיצוב והאבזור מגיעה בקלות למיליון דולר. החניה התת-קרקעית הגדולה ביותר בלונדון תהיה בפרויקט רתבון סקוור, שיכיל 79 חניות ו-142 דירות כאשר הוא יושלם ב-2017.
קומפלקסים של מוסכים
לגודל המזל, או לרוע המזל, מוסכי-על אינם רק לעשירי-על. בארה"ב קיימים גם קומפלקסים של מוסכי קונדו פרטיים. AutoMotorPlex בשנהאסן, מינסוטה, שהמייסד ברונו סיליקובסקי טוען שהיה הראשון שעשה זאת בארה"ב, מכיל חניה לכ-1,000 כלי רכב ב-146 מוסכים. כל מוסך הוא בשטח של 150-200 מ"ר בדרך כלל. המוסך הבסיסי עולה 150,000 דולר, ואחר כך הבעלים מציידים אותו בדלפקי משקאות, פינות ישיבה, חדרי שינה ואפילו מרתפי יין. אחד הבעלים השקיע במוסך שלו יותר מ-600,000 דולר.
עיצוב הפנים מבוסס לעיתים קרובות על נוסטלגיה לתעשיית הרכב האמריקאית הוותיקה. חדרי המגורים מכילים שטיחים עבים ומסכי פלזמה. הקישוטים הם לוחיות רישוי ענתיקות, משאבות דלק ישנות וחלקי כרום של כלי רכב שהפכו לשולחנות, ביחד עם תאי ישיבה בנוסח דיינרים וחדרי קולנוע ביתיים.
דיירי הקומפלס הזה כנראה לא יכולים להתחרות עם ג'יי לנו, כוכב תוכנית האירוח האישית שלו בטלוויזיה. ביתו הענק של לנו בלוס אנג'לס מכיל חניה ל-130 מכוניות (ו-93 אופנועים), כולל כמה מהעתיקים והשווים ביותר בעולם, וזהו בהחלט אוסף ביזארי.
מוסכי קונדו עשויים להגיע לבריטניה. חברה בשם Bicester Heritage, בבסיס ישן של חיל האוויר המלכותי מחוץ לאוקספורד, פתחה בשנה שעברה את "פארק השימור, האחסון וההנאה ממכוניות וינטג' ומכוניות קלאסיות" הראשון בבריטניה, שכולל מתקני מוסך, חדרי מועדון וחדרי מגורים.
גם עשירי העל אינם אדישים למוסכים שלא צמודים לבתיהם. ג'ו מקארי, שמוכר מכוניות ישנות וחדשות בדרום לונדון, מעריך שמחצית מלקוחותיו משתמשים כעת בקומפלקסים של מוסכים במרחק נסיעה קצר מבתיהם, שבהם הם יכולים להעביר זמן איכות של הנאה בלי שהמשפחה תפריע, ולצפות במרוצי גרנד פרי עם החברים. חלק מהם מחזיקים שם גם את מקלות הגולף שלהם.