הבנקים יזרמו עם כחלון
1. הכנסת מאגר נתוני אשראי בישראל עשויה להביא לשינוי דרמטי בשוק. ועדיין שנים רבות שהיוזמה הזו מתעכבת, שכן יש לה השלכות לגבי הזכות לפרטיות וחשש לפגיעה באוכלוסיות חלשות. גם הבנקים עשו עבודה טובה בהקשר זה, והצליחו לבלום את היוזמה שעלולה לערער על ההגמוניה שלהם בענף. אבל משהו השתנה - בעיקר האווירה הציבורית שדורשת שינוי במערכת הבנקאית. גם שר האוצר החדש משה כחלון חרט זאת על דגלו, ולכן כיום יותר מאשר בעבר קיים סיכוי טוב שמאגר נתוני האשראי ייצא אל הפועל. תרשו לנו להפתיע ולומר שבניגוד לעבר, ייתכן והבנקים לא יפעילו את מלוא כובד משקלם בהתנגדות ליוזמה הזו. הבנקים אמנם יודעים שמאגר שכזה עשוי לאיים על השליטה שלה, ולפגוע בהם בצורה משמעותית. אך גם הם מבינים את האווירה הציבורית ורואים את הנחישות של כחלון ואת העמדה האחידה של הרגולטורים השונים בנושא, ומבינים שהם צריכים לדעת מתי וכיצד לנהל את המלחמות שלהם. הבנקים מבינים שכחלון חייב להציג הישגים, ויעדיפו שיציג הישג שכזה במקום ביוזמה אחרת כגון הפרדת חברת כרטיסי האשראי מהבנקים. זה לא שהבנקים לא ישמיעו את קולם; אבל מלחמה בכל הכוח ועם כל הלחצים שהם יודעים להפעיל? ממש לא בטוח.
2. על הנייר, התוכניות להקמת מאגר מידע נשמעות נפלא - קידום תיקוני חקיקה עד סוף השנה, כניסת סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות והכנסת תחרות לשוק הנשלט כיום ביד רמה על ידי הבנקים. ואולם לפני שמתלהבים על כך שעולם חדש נפתח בפני משקי הבית והעסקים הקטנים צריך לזכור - תהליך ההוצאה מהכוח אל הפועל של יוזמות שכאלה מורכב ונמשך זמן רב. מספיק לראות את תעודת הזהות הבנקאית, שבנק ישראל מקדם כבר 3 שנים בקירוב. מדובר במסמך הרבה יותר פשוט להפקה מאשר הקמת מאגר נתוני אשראי, ועדיין רק ב-2016 הוא ייכנס לשוק, כאשר כלל לא ברור מתי יכלול את המרכיב המרכזי - דירוג אשראי של הבנק ללקוח. הקמת מאגר נתוני אשראי מורכבת הרבה יותר: גם נדרשים לה תיקוני חקיקה מורכבים - ועוד בכנסת שבה לממשלה רוב דחוק - וגם הליך המכרז, בניית המאגר והעברת הנתונים מורכב ביותר. כך שעד שנראה את הפירות של היוזמה הזו, נישאר שבויים בידי הבנקים עוד כמה שנים טובות.
