מטלייף סטאדיום בניו ג'רזי /צילום: בלומברג
אצטדיוני הספורט העתידיים ניצבים בפני דילמה: מצד אחד, הולכים להיות בהם פלאי טכנולוגיה מדהימים; מצד שני, החידושים הללו יהיו כל כך מסיחי דעת, עד לרמה שהם עשויים להסיט את תשומת הלב של האוהדים מהמתרחש על המגרש עצמו. אבל התהליך הזה כבר החל, אנחנו כבר בזמן אמת. וכמו כל פריצות הדרך הטכנולוגיות - קשה לעצור אותן כשהן תופסות תאוצה, וכשבני האדם מתרגלים לנוחיות שהן מציעות.
הבטון והפלדה באצטדיונים אטמו במשך עשורים רבים את אותות הטלפונים הסלולריים וה-WI-FI והפכו את חוויית "יום המשחק" של האוהדים למאוד ישירה וברורה. אך "בחמש השנים האחרונות ראינו יותר חידושים בספורט מאשר בכל 50 השנים האחרונות", אומר כריס ווייט, ראש מחלקת הספורט והבידור בחברת טכנולוגיית המידע סיסקו. "עד לפני זמן קצר, היו אנשים שהשאירו את הטלפון בבית כשהם היו הולכים למשחק". אבל קבוצות ספורט מתחילות להבין את הפוטנציאל השיווקי הקיים ביצירת חיבור עם הלקוחות שלהן. הן גם מבינות שאוהדים צעירים לא יסכימו לשלם מחירים גבוהים על כרטיסים לאירועים חיים במידה והם לא יוכלו להתרברב על כך ברשתות החברתיות. "בעלי האצטדיונים חושבים קדימה, והם יודעים שהם צריכים להגיע לדור הצעיר, ושהדור הזה חייב להיות 'מחובר' כל הזמן", אומר ווייט. "הדבר הזה גם יכול להגדיל את השוק הגלובלי שלך. אלו לא רק 80 אלף האוהדים שיש לך באצטדיון - אתה מגיע ל-2 מיליון או 3 מיליון אנשים שמחוברים לעניין דרך אינסטגרם ופייסבוק".
***
לקבוצת ה-NFL דאלאס קאובויז יש מסך LED בגודל 1,560 אינץ' באצטדיון AT&T שלה, בו מקרינים ציוצי טוויטר ותמונות של אוהדים. לעיתים, במהלך משחקים - האוהדים מפעילים ביחד ובמתואם את הרטט ואת הפלאש בטלפונים שלהם - על מנת לייצר את מה שהם מכנים "הרעשה מאסיבית".
אבסורדי ועתיק ככל שזה נשמע - נכון להיום, רק למעט אצטדיונים בבריטניה יש רשת WI-FI קבועה וחינמית שמותקנת בהם. מי שמובילה את הדרך בנושא הזה היא ליגת ה-MLB האמריקאית, שהודיעה בשנה שעברה כי תתקין בכל מגרשיה אינטרנט אלחוטי. "תחשוב על הדברים שאתה יכול למכור" (אם אתה מחבר את הרשת לשירותים שאתה מציע), אומר סטיוארט מיסון מקבוצת פיתוח עסקי הספורט של מיקרוסופט. "אתה יכול להזמין מראש משקאות ואוכל, להזמין אותם ישירות אל המושב שלך, למכור כרטיסים למשחקים אחרים, וכל התהליך הזה יכול להתנהל ללא מזומנים (עם ארנקים אלקטרוניים). נניח שיש לך אצטדיון עם 40 אלף מקומות, ושמונה מתוך 10 אנשים בממוצע מבזבזים 10 ליש"ט כשהם בתוכו. אנחנו מדברים על מזומנים בשווי 320 אלף ליש"ט שאתה חייב להתעסק איתם בכל שבוע. חלק מהכסף הזה עשוי לדלוף, להיאבד, להיגנב".
באמצעות אגירת הדאטה מתוך הרשתות, האצטדיונים יוכלו להכיר במדויק את האוהדים שמגיעים אליהם, וזו ברכה מבחינת אנשי השיווק. "אנחנו יודעים שאתה אוהב המבורגרים, לא נקניקיות. אנחנו יודעים שאתה באצטדיון. אנחנו יכולים לכוון אותך אל עבר המושב שלך, אל עבר יציאת החירום, אל עבר הקיוסק הכי קרוב אלייך", אומר ווייט.
באצטדיוני העתיד, לאוהדים תיווצר הזדמנות לצפות בהילוכים חוזרים באופן מיידי באמצעות הטלפונים או הטאבלטים שלהם; או אפשרות מגניבה לא פחות: להתחבר אל הטכנולוגיה ה"לבישה" שכוכבי הספורט עשויים לעטות על עצמם. "האם כריסטיאנו רונאלדו באמת קר רוח כמו שהוא נראה כשהוא ניגש לבעוט פנדל? נוכל להתחבר לקצב פעימות הלב שלו ולדעת את התשובה לכך", טוען ווייט.
***
אבל החשש של בעלי האצטדיונים הוא שהאוהדים יבזבזו את כל הזמן שלהם עם הראש למטה כשהם מסתכלים על הטלפונים שלהם - במקום עם הראש למעלה, מסתכלים על המשחק. "למה אנשים בכלל מגיעים לאצטדיון? קודם כל בשביל החווייה, לא בשביל הטכנולוגיה", טוען כריס לי, אדריכל במשרד האדריכלים הבינלאומי פופיולוס (Populous), שעבד על יותר מ-30 פרויקטים של מגרשי ספורט ברחבי העולם, ביניהם האצטדיון האולימפי בסידני וה"אמירייטס" של ארסנל. "אתה הולך כדי להרגיש מחובר למאסה של אנשים. לכן, באצטדיוני העתיד אנחנו מנסים לבנות יציעים בודדים הרבה יותר גדולים, כמו ה'קופ' הישן של ליברפול באצטדיון אנפילד. אנחנו בוחנים את נושא האקוסטיקה יחד עם טכנאי הקול של להקת U2, ואנחנו מגלים שיציע עמידה גדול יותר - משמעותו שהשירים נמשכים יותר זמן, כולם קרובים יותר אחד לשני ואתה מרגיש יותר מחובר לאנשים".
אצטדיוני העתיד יתכוננו כך שיהפכו לחלק ממתחמים רחבים יותר. "אם אתה משקיע משאבים סביבתיים גדולים בבניית אצטדיון, אתה רוצה שהוא 'יעבוד' קשה אחר-כך, שיהיו לו הרבה שימושים", אומר פול שייקספיר, אף-הוא מחברת פופיולוס. "אתה זקוק למטבחים גדולים ושטחי אירוח לימים בהם מתקיימים משחקים, אבל בשאר השבוע אתה יכול להשתמש בהם על מנת לארח כנסים או לצורך מלונאות". יש גם דוגמאות קיצוניות לאצטדיונים שהם חלק ממתחמי בידור, ולא להיפך: ה"טאייפי דום" החדש בטיוואן הוא מתקן בן 45 אלף מקומות שממוקם בתוך קניון. העתיד נראה אחרת לחלוטין.
לו"ז "יום המשחק" העתידי: כך הוא ייראה
11.00: צפייה בסיקור המקדים למשחק בטלוויזיה הביתית. נסיעה לאצטדיון ברכב, תוך כדי האזנה לפרשנויות באמצעות האפליקציה של הקבוצה בסלולר או בטאבלט שמחובר לרמקולים של האוטו. האפליקציה גם מדריכה אותך אל עבר מקום החניה הכי טוב בסמוך לאצטדיון. התשלום על החניה? באמצעות הטלפון.
12.00: אתה מגיע לאחד השטחים הציבוריים מחוץ למגרש ונהנה מהאקשן, או מארוחת צהריים או משקאות שנשלחים אלייך במיוחד באמצעות האפליקציה של הקבוצה. כשהקהל מהתחיל להצטבר בפנים במספרים גבוהים - הטלפון שלך מאותת שהגיע הזמן להיכנס ולספוג את האווירה.
14.30: אין צורך לעבור בשער מסתובב - האצטדיון כבר יודע מי אתה. בדרך לכיסא שלך, האפליקציה מציעה לך את הדרך הכי מהירה בין ההמונים. אתה עשוי לקבל שדרוג מיוחד בגין נאמנות ולשבת הפעם בכיסא קרוב יותר למגרש. אם זה יום ההולדת שלך - הודעה מיוחדת על כך תבזיק במסך הענק.
15.00: במהלך המשחק אתה יכול להתכוונן על כל זווית מצולמת, ועל כל נתון סטטיסטי על כל שחקן שנמצא על המגרש. אתה עוקב אחרי ההתפתחויות, ומחליט לשים הימור קטן על התוצאה של המשחק באמצעות שותף ההימורים של הקבוצה.
16.00: במקום להידחס בתורים במהלך המחצית, אתה מזמין מראש את החטיפים שלך שמגיעים אלייך עד לכיסא. בינתיים, הילדים שלך הלכו לשחק בג'ימבורי. ההורים שלך יושבים בכיסאות הגישה המיוחדת שלהם, והדוד שלך נמצא בכלל בבית הקולנוע שבקצה השני של הקומפלקס.
17.00: לאחר המשחק אתה שותה עוד משהו קטן בבר, וממתין שהטלפון יתריע בפנייך שהתנועה השתחררה. אתה מזמין את המקום שלך למשחק הבא, או אולי להופעה שתתקיים בקרוב באצטדיון. בדרך החוצה אתה אוסף את המרצ'נדייז שכבר הזמנת מראש ומחכה לך על הדלפק.