יובל שטייניץ ואיתן ששינסקי / צילום: אוריה תדמור
הימנעות מפיקוח על מחירים, הגדלת מכסות יצוא הגז והצמדת מחיר הגז לממוצע משוקלל של המחירים במדינות שונות - אלה הן כמה מהעצות שעשוי פרופ' איתן ששינסקי לתת לשר האנרגיה הנכנס ד"ר יובל שטייניץ. אתמול (ב') נפגשו השניים ושטייניץ ביקש מששינסקי לשמש לו יועץ בסוגיות הקשורות באנרגיה. ששינסקי מצדו ענה כי ישמח לעזור בהתנדבות.
ששינסקי, בעל ניסיון רב בתחום משאבי הטבע והאנרגיה, עמד בין השאר בראש הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, שהקים ב-2010 שטייניץ בתפקידו כשר אוצר. הוועדה הוקמה כדי לבחון את שיעור המס שיש להטיל על הפקת נפט וגז טבעי בישראל, ובהמלצותיה נקבע כי שיעור המיסוי על תגליות הגז יוכפל כמעט ויעלה מ-33% ל-64%.
ואולם, ייתכן שחברות הגז דווקא ישמחו על מינויו של ששינסקי ליועץ. בדצמבר האחרון, יומיים אחרי ההכרזה הדרמטית של גילה על פירוק מונופול הגז ועל חזרתו מההבנות שנחתמו עם דלק ונובל אנרג'י, קיים "גלובס" ריאיון עם ששינסקי ובו הוא טען אמנם שהוא מצדיק את המהלך של גילה ("מלכתחילה לא היה סיכוי ליצור לחץ על המחירים באמצעות מכירת תנין וכריש ולכן אני יכול להבין את הנסיגה שלו מההסכם") אך אמר גם שהוא לא מזהה היום בישראל בעיה של מחירי הגז כי דואופול בשוק הגז לא יביא לירידת מחירים.
"בסך הכול המחיר היום סביר", אמר ששינסקי באותו ריאיון, "לא ברמה של אירופה ובטח לא של המזרח הרחוק". רק כדי לסבר את האוזן, מחיר הגז באירופה נע בין 8 ל-10 דולרים ליחידת אנרגיה, ובמזרח הרחוק סביב 15 דולר. היום דיווחו דלק קידוחים ואבנר שמחיר הגז הממוצע בישראל ברבעון הראשון של 2015 עמד על 5.45 דולרים ליחידת אנרגיה.
ששינסקי טען גם שפיקוח על מחירי הגז יכול לעשות יותר רע מטוב. "פיקוח זה מתן הרבה סמכויות למערכת ביורוקרטית, והניסיון לא מצדיק אופטימיות", אמר והוסיף ש"הוא לא רואה איך יכול הרגולטור בישראל להתאים את עצמו לשינויים הרבים החלים במחירי הגז בעולם. צריך להרחיק את זה כמה שאפשר מהמערכת הביורוקרטית או הפוליטית".
במשרד האוצר דווקא מעוניינים בפיקוח רך על המחירים. במתווה הפשרה שהוצג לחברות הגז לפני כשבוע, הציעה המדינה שמחיר הגז בחוזי גז עתידיים יהיה שקלול ממוצע של מחירי הגז בחוזים שנחתמו באותה עת בישראל.
באשר לפירוק המונופול עצמו, אמר ששינסקי כי יצירת דואופול במקום המונופול הנוכחי עלולה דווקא להחמיר את מצבו של הצרכן והודה כי אין פתרון מושלם לבעיית מבנה משק הגז. "הניסיון בעולם וגם התיאוריה הכלכלית אומרת במפורש שכל מי שחושב שדואופול יביא לתחרות משוכללת טועה. אפשר להסתמך בעניין הזה גם על הניסיון שלנו בארץ", אמר ששינסקי והוסיף כי "בדואופול יש לבעלי השליטה אינטרס לשתף פעולה... יש הטוענים שמחירי הדואופול אפילו גרועים יותר מאשר מונופול".
עם זאת, ששינסקי הביע הבנה לדאגה מפני עליית מחירים בעתיד, וטען שהפתרון לבעיית מחירי הגז*בישראל הוא קביעת מנגנון הצמדה למחיר בינלאומי מקובל. מבחינתו, הפתרון צריך להתחיל מהסוף, כלומר מהמטרה שאליה רוצים להגיע. "לדעתי המטרה היא להבטיח שמחירי הגז בארץ לא יהיו שונים מהמקובל במדינות דומות לנו בעולם. יש היום מהפכה בתחום מחירי האנרגיה בעולם. ארה"ב הופכת למפיקת הנפט הגדולה בעולם, המחירים בירידה - גם בנפט וגם בגז. לדעתי, המגמה הזו תמשיך והמטרה שלנו צריכה להיות לא לשלם מעל למחירים הסבירים של מדינות במצב דומה לשלנו מבחינת מאגרי גז".
גם באוצר סבורים שיש לצמצם את השפעת מדד המחירים האמריקאי על מחיר הגז בישראל, אולם בעוד ששינסקי טוען שיש לקבוע נוסחת הצמדה מחייבת לממוצע משוקלל של מחירי הגז במדינות שונות, המדינה מעוניינת לתת משקל להצמדות כמו למחיר הנפט העולמי או לרכיב ייצור החשמל של חברת החשמל.
חשיבה מחודשת
לדברי ששינסקי, ירידת מחירי הנפט והגז בעולם, בשילוב ביקוש נמוך מהצפוי לגז טבעי בישראל, צריכה גם להוביל לחשיבה מחודשת על נושאים שכבר נידונו בעבר, כמו מכסות היצוא. ועדת צמח, שהוקמה כדי לבחון את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי, קבעה שישראל תשמור לעצמה עתודות גז של 450 BCM ותייצא כ-500 BCM. בעקבות סערה ציבורית, החליטה הממשלה להתערב ולקבוע שישראל תשמור לעצמה 540 BCM, ואת היתר יוכלו שותפויות הגז לייצא. ההמלצה על היקף היצוא התבססה על תחזית הביקושים לגז טבעי עד שנת 2040, ואולם בעוד שתחזית הביקושים העריכה שעד שנת 2040 יצרוך המשק הישראלי 501 BCM של גז, ההערכה במשק היום היא שעד שנת 2040 יצרוך המשק פחות מ-460 BCM.
למרות המלצותיה של ועדת ששינסקי, בחברות הגז לא התרגשו מהמינוי של מי שעמד בראשה ליועץ שר האנרגיה וטענו שהן לא רואות בו איום עליהן. לדברי גורמים בחברות, ששינסקי מבין שהדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא לדאוג לפיתוח מאגר לוויתן ולפיתוחם של מאגרים אחרים, כי רק כך תראה המדינה את חלקה ברווחי הגז.