הטרדה מינית / צילום: שאטרסטוק
אחד הנושאים המדוברים ביותר בתחום יחסי העבודה הוא ניצול יחסי מרות. רק בחודשים האחרונים התעורר דיון ציבורי סוער בעקבות מקרים של חשד להטרדה מינית מצד בכירים. בין השאר היו אלה קצינים בכירים במשטרה שהודחו לאחר ששוטרות הכפופות להם התלוננו עליהם. בכנס לשכת עורכי הדין באילת התקיים אתמול (ג') פאנל שבו הציגו חוקרים ומשפטנים זוויות מבט שונות על הסוגייה.
פרופ' שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה מתחה ביקורת על האופן המצומצם שבו מתייחס המשפט הישראלי לנשים עובדות. לדבריה, העובדה שהוא מעניק הגנה לעובדת שנפגעה מהטרדה מינית, אך אינו מעניק הגנה לעובדת או עובד שנפגעו מהתנכלות תעסוקתית אחרת, משרת מודל המקבע את הפגיעות הנשית.
"לפעמים עובדות מושכות התנכלות תעסוקתית (כללית) לכיוון של הטרדה מינית, כי הן יודעות שכך יוכלו לקבל סעד", אמרה פרופ' אלמוג, "אבל בידול הפגיעה על רקע מיני באופן שמנציח את הקישור בין מיניות לבושה הוא בעייתי. צריך לשאוף לשחרר נשים מהפגיעות הזאת, וצריך לשאוף שגם מיניות נשית תחדל להיות אתר של סכנה ותהפוך להיות אתר של העצמה".
פרופ' אלמוג שיבחה את השיטה האוסטרלית שבה מובטחת לנשים ולגברים כאחד סביבת עבודה נוחה, מכבדת וחופשית מהשפלות מכל סוג.
ד"ר קארין מרידור, מנהלת מחלקת המעצרים בסנגוריה הציבורית במחוז חיפה, הסכימה שהחוק הישראלי מחליש מאוד את הנשים. לדבריה, הוא מעמיד את הנשים במצב שבו ההסכמה שלהן אינה רלוונטית.
"אני מקווה שלא אפתיע אתכם - יש נשים חזקות שיודעות להגיד 'לא' ולהגיד 'כן' ולתת לכך משמעות ברורה", אמרה. "אנחנו צריכים לצאת מהמחשבה שנשים הן תמיד חלשות יותר. המחשבה (העולה מהחוק) שבמקום עבודה אנשים צריכים רק לעבוד היא מחשבה עצובה. יש המון מקרים של אנשים שנפגשים בעבודה ומתחתנים ומביאים ילדים, וזה בסדר".
לדברי ד"ר מרידור, צריך לשנות את החוק כך שהטרדה מינית, גם במקרה של יחסי מרות, תיחשב רק אם היחסים היו בכפייה או בתוך ניצול".
ד"ר מרידור טענה עוד כי החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית, הקובע כי "ניצול יחסי מרות" מהווה הטרדה מינית, מיושם בארץ באופן דרקוני שמביא לפגיעה בזכויות אדם. "מרגע שמתקבלת תלונה על עבירת מין, האדם החשוד בה נעצר, וזה כלל לא משנה אם הייתה הסכמה של המתלוננת או לא הייתה הסכמה שלה", אמרה מרידור.
לדבריה, מעצרים חסרי צידוק כאלה דורסים באופן קשה את כבוד האדם שנעצר, והוא נפגע קשות אפילו אם הוא לא עשה דבר. "מעצרי-השווא וגם הרשעות-השווא צריכים להטריד כל אזרח", אמרה, "רק אתמול קיבלתי דיווח על שני חשודים שהיו עצורים בגין עבירות מין והוכיחו שהכול היה עלילת-שווא".
כמו כן אמרה מרידור שכאשר יש יחסי מרות, הסיכוי להוכיח שאתה חף מפשע הוא מאוד נמוך - גם אם הייתה הסכמה של שני הצדדים ליחסים.
חינוך, לא רק חוק
עו"ד רוני אלוני-סדובניק, המייצגת את החיילת מאי פתאל שהוטרדה מינית על-ידי מג"ד גבעתי לירן חג'בי, מתחה ביקורת על האופן שבו הצבא טיפל בתלונה ("בתקשורת פורסם, למשל, שפתאל יצאה דוברת שקר בבדיקת פוליגרף, וזה לא היה ולא נברא. איך הצבא לא יצא והכחיש את זה?") והתייחסה גם למקרים האחרונים במשטרה.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הפכה להיות עלה התאנה של המשטרה בטיפול בהטרדות מיניות, האשימה, "שוטרות מופלות לרעה ביחס למקומות עבודה אחרים, כי אין להן הפריבילגיה לנהל הליך אזרחי בתוך מקום העבודה".
תת-ניצב יעל אידלמן, יועצת המפכ"ל לענייני נשים, ביקשה להדוף את הביקורת על הליקויים בהתייחסות המשטרה להטרדות מיניות בקרבה, ואמרה כי המשטרה שמה לה למטרה לשים את השיח על הטרדה מינית במקום גבוה, עוד לפני התפוצצות הפרשות האחרונות.
"יצאנו מנקודת הנחה שמיעוט המקרים המדווחים אינו משקף את המצב האמיתי, ויצאנו במסע הסברה שכלל משחקי סימולציות שנכחו בהם ניצבים", אמרה.
אידלמן גם חשפה כי מתלוננות שוטרות יקבלו בעתיד סיוע במימון משפטי מחברת הביטוח של המשטרה.
חברת הכנסת מירב בן-ארי מ"כולנו" התריעה שהחוק אינו מספיק למיגור התופעה. בן-ארי, בעברה קצינת חינוך בגולני, סיפרה כי לאורך כל תקופת שירותה היא קיבלה הצעות מגברים נשואים ורווקים.
"פעם המח"ט שלי הציע לי ללכת לעקוב אחרי תנים בחצות הליל. לא הייתה אפשרות שאגיד לא, כי אם המח"ט אומר - את מתייצבת", סיפרה. "בדרך לשם הוא דיבר איתי על דברים אחרים, וידעתי לסרב לו".
לדבריה, יש להקדיש חלק ניכר מהמשאבים לחינוך. "אני עובדת עם נערים בסיכון, וכשהעברתי להם סדנה של המרכז לנפגעות הטרדה מינית, הם היו מאוד מופתעים מהדברים שנאמרו, כי לא דיברו איתם על זה בבית-הספר", אמרה.