בשבועות האחרונים התגייס מחנה הימין נגד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בעקבות החלטתו בעניין "החטיבה להתיישבות". בכירי "הבית היהודי", מקורבים למועצת יש"ע ועיתונאים מהימין, פועלים יחד במטרה לגרום לממשלה להתנער מחוות-הדעת שהגישה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שבה המליצה להפסיק לתקצב את החטיבה, ולהתקשר עמה רק באמצעות מכרזים מסודרים. הפליאה לעשות מפלגת הבית היהודי, שדאגה לנפח את תקציבה של החטיבה להתיישבות ב-50 מיליון שקלים במסגרת הסכם קואליציוני שחוקיותו נידונה כעת בבג"צ.
החטיבה להתיישבות פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית ועוסקת מטעם ממשלת ישראל בהקמת יישובים כפריים, בטיפול ביישובים וביסוסם והכול במימון מלא מתקציב מדינת ישראל.
אף שהחטיבה ממומנת עד השקל האחרון מכספי ציבור, מנהליה מסרבים לדווח לציבור מה הם עושים בסכומי העתק שמופקדים בידיהם - יותר מחצי מיליארד שקל בשנה. בחסות האפלה התקציבית, הפכה החטיבה כר פורה לאי-סדרים ולהפליה של אחרים. לאחרונה פשטה משטרת ישראל על משרדיה, במסגרת חקירת השחיתות של "פרשת ישראל ביתנו".
חוות-הדעת הנחרצת של המשנה ליועמ"ש זילבר, ניתנה לאחר שנים של מאבקים פרלמנטריים ותקשורתיים, והיא מונחת כעת לפתחה של הממשלה החדשה. למרבה ההפתעה, אחד השרים היחידים סביב שולחן הממשלה שטרם התבטא בעניינה, הוא שר האוצר, משה כחלון - האיש שידו מונחת על הברז התקציבי. שתיקתו רועמת במיוחד, כיוון שהתנהלות החטיבה היא ביטוי מובהק לרעות החולות שבהן התחייב כחלון להיאבק, ובראשן העברות תקציבים מתחת לרדאר, והיעדר שקיפות בהחלטות הממשלה.
מצע מפלגתו מבטיח "שקיפות מלאה של החלטות שלטוניות והעברות תקציביות". אם יש מקום להתחיל לפרוע בו את השטר, זו החטיבה להתיישבות; גוף שתקציבו התנפח ביותר מ-600% בשנה, על-ידי העברות תקציביות עלומות. בשנתיים האחרונות גילו חברי ועדת הכספים שגם הם לא יודעים לאן זורם הכסף, ומאז הפכה כל העברה לקרב סוער.
כחלון חייב להגן על החלטת היועמ"ש, גם בגלל משבר הדיור. במהלך המו"מ הקואליציוני הוא נלחם בעקשנות על ריכוז כלל הגורמים הממשלתיים האמונים על תכנון ובנייה בידיו, במטרה למקסם את התיאום המנהלי בין הגופים. לעומת זאת, החטיבה היא ג'ונגל מנהלי. בחוות-הדעת שלה, הצביעה המשנה ליועמ"ש על כך שבמרוצת הזמן שאבה החטיבה עוד ועוד סמכויות ששייכות באופן מובהק לממשלה, והפכה מזרוע ביצועית למוקד לקבלת החלטות ולחלוקת כספים, לגוף שקובע בפועל את מדיניות ההתיישבות של מדינת ישראל. האם כחלון יכול להרשות ממשלה עם שני משרדי שיכון: אחד, ממלכתי ושקוף שנמצא בידי "כולנו"; ושני, סקטוריאלי ובלתי-מפוקח שנמצא בידי "הבית היהודי"?
בנוסף, כחלון נושא את דגל "הצדק החלוקתי". לא ייתכן שדווקא הגוף שנועד לחזק את הפריפריה, החטיבה להתיישבות, ייפול בידיהם של עסקנים מפלגתיים, שיקפחו את הפריפריה שבקו הירוק. לדוגמה, במחצית הראשונה של 2014, הזרימה החטיבה 74.5% מהתמיכות שלה ברשויות מקומיות אל מעבר לקו הירוק - על-חשבון הנגב והגליל. במקרה אחר היא העבירה מיליונים שהיו מיועדים לפריפריה לעמותות תורניות המזוהות עם "הבית היהודי", ברעננה, בהוד-שרון ואפילו ברמת-אביב ג' בת"א. איך יוכל שר האוצר להיאבק בהזנחת הפריפריה, ומנגד להישאר אדיש לכספים המחולקים במחשכים לגופים פוליטיים בערים אמידות בישראל?
כחלון הכריז כי "הבסיס לכל שינוי, רפורמה, תוכנית או מדיניות, הוא מנהיגות ציבורית אמיצה, נחושה ואמינה". כעת מוטל עליו לטהר את הממשלה אחת ולתמיד מכתמי הסיאוב של החטיבה להתיישבות. אין לו סיבה לחשוש מהקמפיין המבוהל שמנהל "הלובי המתנחלי" במטרה להציל את צינור הכספים של יש"ע. כחלון כבר התמודד בהצלחה עם גורמים בעלי עוצמה פוליטית, שביצעו כל עיקוף אפשרי כדי לחמוק מידו של הרגולטור.
בקרוב יפרוץ הקרב המכריע על עתיד החטיבה להתיישבות. משר האוצר של כולנו מצופה להגן על חלוקת המשאבים ההוגנת, השקיפות השלטונית, וההתנהלות הממלכתית. כאן המקום להזכיר לו את העצה שנתן רה"מ בנימין נתניהו לשרי הליכוד לפני שלוש שנים - "תהיו כחלונים ותמצאו פתרונות" - ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו.
הכותבת, ממרכז מולד, היא ממחברי הדוח "החטיבה להתיישבות - הקופה הסודית של הימין המתנחלי"