גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים"

ג'ון הופמייסטר, לשעבר נשיא ענקית האנרגיה של, טוען שישראל צריכה לשמור על מקורות האנרגיה שלה אצלה, מזהיר שחוזי ייצוא יכולים גם לגרום נזק למדינה ומסביר למה חברות בינלאומיות לא מגיעות לכאן (וזה לא קשור למדינות ערב)

ג'ון הופמייסטר / צילום: בלומברג
ג'ון הופמייסטר / צילום: בלומברג

"למען ביטחונה של ישראל, עליה לשמור את הגז הטבעי שהיא מצאה במדינה ולהסב כל מה שהיא יכולה להפעלה בגז", אומר ג'ון הופמייסטר, נשיאה לשעבר של ענקית האנרגיה "של". "לישראל יש הרבה אויבים, ואין לה נפט. מה יקרה אם יעשו עליה חרם? אם את חושבת שמישהו ייחלץ לטובתה, תחשבי שוב", הוא מזהיר.

הופמייסטר יגיע בשבוע הבא לישראל כדי להשתתף בכנס הרצליה שעורך המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי. בריאיון בלעדי ל"גלובס", הוא מתריע מפני התלות העולמית בנפט וטוען שביטחון אנרגטי יהיה מהנושאים הקריטיים בעשורים הבאים, לא רק בישראל. לדבריו, הגז הטבעי הוא שיוכל לחלץ את העולם ממשבר כלכלי וביטחוני בלתי נמנע.

"לצערי העולם נעשה מקום פחות חברותי, ולכן כל מדינה צריכה לדאוג לאינטרסים שלה. זה נכון לא רק לישראל אלא לכל מדינה, אבל לישראל זה נכון במיוחד", טוען הומפייסטר, שמאז פרישתו מחברת של ב-2008 ייסד את הארגון למען אנרגיה בת השגה בארה"ב. "מדינות צריכות להבין איך עליהן להגן על עצמן ולשמור על האינטרסים שלהן, ואחת הדרכים החשובות היא באמצעות שמירה על מקורות האנרגיה".

"לחנך את האוכלוסייה"

- איך שומרים על מקורות האנרגיה?

"דבר ראשון על ידי חינוך האוכלוסייה. כיום מייבאת ארה"ב שליש מכמות הנפט שהיא צורכת, דבר שהופך אותה לתלויה במדינות אחרות. ישראל, לעומת זאת, מייבאת 100% מהנפט שלה, וכמעט כולו עובר דרך טורקיה. אף אחד לא מבטיח לכם שטורקיה לא 'תסגור את השאלטר'. לכן, צריך לחנך את האוכלוסייה להתייעל מבחינה אנרגטית ולנהל אותה נכון. ניתן לעשות זאת באמצעות טיפול נכון בפסולת וניצולה להפקת גז, מחזור של מים ועוד דרכים רבות. גם בארה"ב וגם בישראל יש הרבה טכנולוגיות שעוזרות לעשות זאת.

"הצעד השני שכל מדינה מחויבת לעשות הוא לחשוב איך היא יכולה להפחית את התלות שלה בנפט. כידוע, אופ"ק שולטת על רבים ממקורות הנפט, ולכן הפחתת הביקוש תחליש את הקרטל באופן משמעותי".

- בשנה האחרונה צנח מחיר הנפט בכ-50% - מ-115 דולר לחבית נפט ביוני 2014 ל-60 דולר היום. המחיר הנמוך יחסית מעודד את צריכת הנפט.

"אני סבור שמחיר הנפט דווקא יעלה במהלך השנה הקרובה וגם בשנה שלאחריה, משום שבכל שנה עולה הביקוש לנפט ב-2%-3% בעוד שההיצע יורד.

- האם הסיבה לירידת מחיר הנפט אינה בין היתר דווקא העלייה בהיצע שלו, לאור ההפקה מפצלים בארה"ב?

"ארה"ב אכן הגדילה את הפקת הנפט שלה פי שניים כמעט בשנים האחרונות: מ-5 מיליון חביות נפט ביום בשנת 2007 ל-9.2 חביות ביום בשנת 2014, אך חשוב להביא בחשבון גם את קצב האזילה - מרגע שקודחים באר נפט פוחתת הכמות במאגר בכל שנה ב-4%-5%, בלי קשר להפקה בפועל. לאור מחיר הנפט הצונח חתכה בשנה האחרונה ארה"ב את הקידוחים שלה בכ-50%, וכך יצא ששיעור ההפקה הוא נמוך מקצב האזילה במאגרים, וההיצע פוחת. לכן אני סבור שמחיר הנפט יעלה. לכן אני גם טוען שהדרך הטובה ביותר להשפיע על מחיר הנפט היא באמצעות הביקוש לו. כאן נכנסת האחריות של כל מדינה ומדינה".

- הביקוש לנפט בישראל הוא קשיח יחסית מאחר שהוא הדלק היחיד המתאים לתחבורה. כיצד ניתן, אם כך, להוריד את הביקוש לו?

"באמצעות הסבת כלי הרכב לגז טבעי. ארה"ב מקדמת עכשיו שימוש בגז טבעי כדלק לתחבורה. אמנם רק כ-2% מכלי הרכב בה פועלים על גז טבעי, אך בחמש השנים הקרובות שיעורם יעלה ל-5%. אני חושב שזה הדבר המשמעותי ביותר שישראל צריכה לעשות. כלי רכב יכולים לנוע היום באמצעות גז טבעי דחוס (CNG), גז טבעי נוזלי (LNG) וגם מתנול המיוצר באמצעות גז טבעי בשילוב בנזין. לפי חישוב שעשיתי, ניתן להוריד את הביקוש לנפט בארה"ב ב-30% אם כלי הרכב יפעלו על גז במקום נפט. אני לא יודע מה האחוז המדויק בישראל, אך בטוח שזה יהיה משמעותי מאוד".

- מעבר לתחבורה, כמעט כל מפעלי התעשייה צורכים תזקיקים של נפט כמו מזוט וסולר. גם הגז המשמש לבישול ביתי הוא תזקיק של נפט.

"את כל אלו ניתן להסב לגז טבעי. רוב המפעלים באירופה ובארה"ב צורכים גז טבעי, וכך גם רוב הבתים - לצורכי בישול וחימום. איני יודע אילו מאמצים ישראל עושה כדי להסב את כל התעשייה לגז טבעי ומה היא עושה כדי להבטיח שהגז יגיע לבתים, אך היא צריכה לשים זאת בראש סדר העדיפויות שלה (משרד האנרגיה בחן בעבר את ההיתכנות של הנחת צנרת גז טבעי שתגיע לבתים, אך לעת עתה הוא כי שזהו בפרויקט יקר ומורכב מבחינה הנדסית - ה"כ)".

"ביטחון חשוב מכסף"

כשהופמייסטר נשאל על האפשרות שחוזי ייצוא של גז טבעי, למשל עם ירדן ומצרים, עשויים להועיל לישראל מבחינה מדינית, הוא נותר בקו שלו: "חוזי גז אכן יכולים לתרום ליחסים בין מדינות, אך הם גם יכולים לעשות ההיפך. הסכמי הייצוא הם על פני 15-20 שנה, וישראל לא באמת יכולה להבטיח שתספק למדינות האלה גז למשך תקופה כה ארוכה. מה יקרה אם תפרוץ מלחמה? האם גם אז תספק להם ישראל אנרגיה או שתפר את ההסכם? במקרה כזה, יקרה בדיוק ההיפך ממה שישראל התכוונה לו".

- על פי הערכות, ההכנסות מייצוא הגז צפויות להכניס לקופות המדינה (מסים ותמלוגים יחד) כ-70 מיליארד דולר, על פני עשרות שנים (מהוון בערכים של היום), אבל הדרך היחידה להצדיק את פיתוח מאגר לוויתן היא באמצעות חוזי הייצוא, משום שהמשק הישראלי הוא מוגבל מאוד בצרכיו.

"זו בדיוק דעתי - שישראל צריכה בכל הכוח להגדיל את הביקוש שלה לגז טבעי. אני לא נגד ייצוא, אך הרבה קודם לכן ישראל צריכה לוודא שהיא מסבה כל מה שהיא יכולה לגז טבעי במקום נפט. חשוב מאוד להבין שאנרגיה היא ביטחון, וביטחון חשוב מכסף. יש הרבה מדינות שלא היה להן מזל כמו ישראל, והן לא גילו גז טבעי. כעת ישראל צריכה לנצל זאת נכון. כמו שאף אחד לא יעזור לארה"ב אם היא תיקלע למשבר אנרגיה, כך גם אף אחד לא יבוא לעזרת ישראל".

- האם ארה"ב לא תבוא לעזרתה?

"אף אחד לא מבטיח זאת, ואני לא חושב שאתם יכולים לסמוך על ברק אובמה. המציאות מוכיחה שיש לו כישרון להבטיח דברים אך פחות לקיים אותם. מבחינה זו הוא הפך את המזרח התיכון למקום בטוח פחות ומסוכן יותר מבחינת ישראל. כמו כן, כפי שציינתי קודם, ארה"ב נאלצת היום לייבא שליש מהנפט שהיא צורכת, אז למה שתייצא אותו? יש היום חברות שהיו מעוניינות לעשות זאת, אך הממשל האמריקאי לא מאשר להן לעשות זאת בדיוק מהסיבה הזאת".

- האם הקמת חברת גז ממשלתית בישראל תעזור לקדם את הנושאים שאתה מדבר עליהם?

"חברות גז ממשלתיות נוטות לרוב להיות לא תחרותיות, עתירות בביורוקרטיה ומושפעות יותר מדי מפוליטיקה, ולכן לא בטוח שהן יעזרו לקדם דבר כלשהו. עם זאת, זה משהו שישראל צריכה לבחון וללמוד ממדינות אחרות. קיימות מדינות שהניסיון שלהן עם חברות גז ממשלתיות הוא טוב וכאלה שלא. בוונצואלה, למשל, חברת הגז הממשלתית הייתה למעשה בובה בידיו של הנשיא הוגו צ'אבס, וגם בניגריה קמה חברה מושחתת. בערב הסעודית, לעומת זאת, החברה הממשלתית היא מעולה, ישרה ומועילה לתושבים".

- כיום עומד מחיר הגז בישראל על ממוצע של 5.45 דולרים ליחידת אנרגיה. יש הטוענים שמחיר הגז משקף את הכוח המונופוליסטי של חברות דלק ונובל. מה לדעתך צריך להיות המחיר?

"הכול תלוי במה שישראל מתכוונת לעשות בגז הטבעי שלה. כלומר, אם היא תחליט שהיא רוצה להפחית את התלות שלה בנפט ולצרוך יותר גז טבעי, אז היא צריכה להשקיע משאבים בהסבת התעשייה, כלי הרכב והתשתיות לגז טבעי. הדרך לשלם על כל זה היא באמצעות מחיר הגז לצרכנים, ולכן הוא יהיה גבוה יותר. לעומת זאת, אם ישראל תחליט שחשוב לה יותר לייצא את הגז ולהכניס לקופתה כסף, אז מחיר הגז לצרכנים צריך להיות נמוך יותר, כי לא צריכים לשלם על כל התשתיות".

"לא באים כי אין מספיק גז"

- במשך שנים מנסה ישראל למשוך אליה חברות גז ונפט בינלאומיות גדולות שיגיע לכאן לקדוח, אך למעט חברת נובל אנרג'י האמריקאית אף אחת לא מגיעה. מהי לדעתך הסיבה?

"זו לא הסיבה שעליה את חושבת. ישראל חושבת שהסיבה שחברות בינלאומיות אינן מגיעות לכאן היא משום שהן מעדיפות שלא להסתבך עם מדינות ערב, אך לא זו הסיבה. עובדה היא שהיו חברות גז שפעלו בעבר גם בסין וגם בטייוואן ומצאו דרך לעשות זאת. לפני שחברות גדולות כמו שברון ואקסון מגיעות למדינה, הן מסתכלות על הכמות הפוטנציאלית של גז ונפט. הן בוחנות אם הן יוכלו להישאר במדינה למשך עשרות שנים. האמת העירומה היא שכמות הגז בישראל פשוט לא מספיקה כדי למשוך את החברות האלה".

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200