קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
המגמות הדמוגרפיות בחברה הישראלית ובעולם מהוות "רוח נגדית" להמשך צמיחת הכלכלה בעשורים הקרובים - כך הזהירה היום (ב') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג.
לדבריה, הזדקנות האוכלוסייה ועליית חלקם של החרדים והערבים יביאו להאטה משמעותית בקצב הצמיחה העתידי של התוצר לנפש בישראל ויפגעו בשגשוג הכלכלי, אם לא יצומצם הפער בין האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הכללית בהשכלה רלבנטית לעבודה, ואם לא יימשכו מגמות השילוב של החרדים והערבים בשוק התעסוקה,
בהרצאה שנשאה באגודה הישראלית לכלכלה הציגה פלוג שני תרחישים לעתידה הכלכלי של ישראל: האחד שאותו כינתה ה"התכנסות" מניח שהפערים בהשכלה הרלוונטית ובשיעורי התעסוקה ייסגרו במהלך השנים הקרובות והתרחיש השני מניח שהמצב הנוכחי יישאר ללא שינוי. בתרחיש "ללא שינוי" ירד קצב הגידול הפריון במשק מהקצב הנוכחי העומד על 1.4% לשנה (לפי הגידול הממוצע בשנים 2000-2014) לקצב של 0.5% לשנה (ממוצע לשנים 2000-2059). לעומת זאת בתרחיש ה"התכנסות" ירד קצב הגידול בפריון ל-0.8% "בלבד".
"אם לא נשפיע על גורמי היסוד שמביאים לכך שהפריון אצלנו נמוך וצומח לאט, לא רק שלא נדביק את רמת התוצר לנפש של המדינות המתקדמות ביותר, אלא שהמגמות הדמוגרפיות ותהליך המיצוי של העלייה ברמת ההשכלה שתיארנו כעת צפויים לפעול להאטה משמעותית בקצב הצמיחה העתידי של התוצר לנפש", אמרה פלוג.
היא הוסיפה כי "תרחיש של התכנסות - בשיעורי התעסוקה וברלוונטיות של ההשכלה - לדפוסים של האוכלוסייה הכללית, יוכל לקזז חלק מהפגיעה בתוצר לנפש. גם המגמות בכלכלה העולמית מהוות, כאמור, רוח נגדית לצמיחה. כל אלו מחדדים את הצורך לפעול בכל הכלים שיש לנו כדי לעודד את צמיחת הפריון במשק, באופן שיאפשר המשך צמיחה מהירה ברמת החיים, בקצב שהיינו עדים לו עד כה, ואולי אף למעלה מכך".
משקל החרדים יעלה, משקל הזקנים יגדל
לפי התחזיות הדמוגרפיות שעליהן מסתמך בנק ישראל יפחת בתוך 50 שנה משקלה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית מ-70% לכ-50%, משקל האוכלוסייה הערבית יגדל במעט, ומשקל האוכלוסייה החרדית יגדל מכ-10% לכ-27%. המגמה השנייה היא הזדקנות האוכלוסייה, שתביא לכך שחלקה של האוכלוסייה מעל גיל 65 יגדל מכ-10% לכ-17%.
"המשמעות היא, שתחול האטה בקצב הגידול של האוכלוסייה בגיל העבודה", הסבירה פלוג. "בנוסף, אם לא יחול שינוי בשיעורי התעסוקה של הציבור הערבי והחרדי, מעבר למגמת השיפור האיטית שראינו בשנים האחרונות, הגידול במשקלן של קבוצות אלו באוכלוסייה יביא גם הוא לירידה בשיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה הכללי. המגמות הדמוגרפיות הללו, הניכרות כבר היום, צפויות גם הן להשפיע במידה ניכרת על הצמיחה העתידית. כך, אם לא יימשך התהליך של עלייה בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית והערבית, השינויים הדמוגרפיים המשולבים צפויים לגרוע כ-0.6% מהצמיחה השנתית העתידית. לעומת זאת, אם יתמיד התהליך שהחל, של עלייה בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסיות הללו, ניתן לצמצם את הפגיעה בצמיחה בכשליש, לכ-0.4% בשנה" .
פלוג המליצה לממשלה להשקיע בשיפור מערכת החינוך ותשתיות הלימוד, בלימודי מתמטיקה, מדעים, ואנגלית גם לאוכלוסייה החרדית - מקצועות לימוד שאותם כינתה "מיומנויות קריטיות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה".
בנוסף המליצה על הפחתת שיעורי הנשירה מבתי הספר התיכוניים, חיזוק יכולות המדעים והטכנולוגיה ושיפור כישורי השפה העברית בבתי הספר במגזר הערבי. פלוג הוסיפה כי "יש מקום להרחיב במידה ניכרת את החינוך המקצועי טכנולוגי. רצוי להעניק בשלב התיכון תכנים טכנולוגיים מדעיים כללים, שיוכלו לאפשר בחירה בין כיוון מקצועי לבין כיוון אקדמי בשלב מאוחר יותר, ולרכז את החינוך המקצועי בעיקר בהכשרות ממוקדות אחרי השירות הצבאי, ולא באמצעות הסללה".
פלוג הדגישה כי "בשוק העבודה המודרני שהוא דינמי ומשתנה, חינוך מקצועי כבר בשלב בית הספר עשוי להתיישן עד לתום השירות הצבאי של בני-הנוער". בנוסף המליצה פלוג על שורת צעדים "מחוללי צמיחה" ובראשם השקעה בתשתיות; קידום רפורמות בנמלים, במשק החשמל ובתעשיית האנרגיה והגז; שיפור הסביבה העסקית והפחתת הרגולציה; פתיחה לתחרות של ענפים שאינם חשופים לתחרות מהארץ או מחו"ל; שדרוג וייעול המערכות והשירותים ציבוריים - חינוך, בריאות ורווחה.