תו אחריות סביבתית של אמון הציבור
ביום שישי הקרוב, 5 ביוני, יצוין ברחבי העולם יום איכות הסביבה הבינלאומי, שבמסגרתו יתקיימו פעילויות סביבתיות במטרה להעלות את הנושא למודעות.
להתנהגות הצרכנים יש השלכות סביבתיות עצומות, ומבחינת צרכנים רבים בעולם יש חשיבות לא מעטה לא רק למחיר המוצר שהם קונים, אלא גם לדרך הייצור שלו.
בארץ המודעות הזאת עדיין בראשיתה, ולא פעם נראה כי העדפת מוצרים שפוגעים פחות בסביבה באה לידי ביטוי בעיקר בשיחות סלון ופחות מול המדף בחנות.
עם זאת, כפי שהשיח על יוקר המחיה הלך והתרחב עם השנים והפך היום למשמעותי עד כדי כך שהוא מחולל שינוי בענף רשתות המזון, וכפי שטרנד הטבעונות נותן אותותיו בהפחתת קניית מוצרי חלב ובשר - יש יסוד סביר להניח כי הישראלים יאמצו בהדרגה גם התנהגות צרכנים אחראית יותר - שכן התהליך הזה כבר החל.
למה הכוונה? להעדפה של מוצרים פחות מזהמים, מוצרים מתכלים ומוצרים שהחברה שמייצרת או משווקת אותם מתחשבת יותר בסביבה. כדי לזהות את המוצרים, היצרנים והחנויות האלה, קיימים בעולם יותר מ-100 תווים סביבתיים וולונטריים, המצטרפים לתווים כמו סמל הארנב (המעיד כי בתהליך הייצור לא נעשו ניסויים בבע"ח), סמל המיחזור וסמל סחר הוגן - שלאחרונה קיבלה יצ רנית הגלידות בן ג'ריס בישראל.
גם המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים מעניקים תו ירוק למוצרים או לשירותים אשר אחד או יותר מהשלבים במחזור חייהם מזיקים פחות לסביבה והם מזהמים פחות ביחס למוצר דומה.
אל התווים הללו מצטרף כעת תו אחריות סביבתית שמעניק ארגון "אמון הציבור" לחברות שעוברות תהליך מותאם להפחתת הנזקים הסביבתיים, בין היתר על-ידי מעבר לצי רכב חשמלי, הפחתת השימוש בנייר, מיחזור מוצרים שיצאו משימוש ועוד.
עד כה במסגרת הפיילוט קיבלו 3 חברות את התו: סופר-פארם, בית ההשקעות מיטב דש והולנדיה.
"שלושתן עשו צעדים מרשימים גם ביצירתיות שלהם וגם בהתמודדות עם אתגרים", אומרת ורד בלן, מנהלת המחלקה הסביבתית ב"אמון הציבור".
לדברי בלן, השוק הישראלי מורכב ושונה משווקים אחרים: "יש חוסר בשלות של הצרכן להתייחס לזה. לאור הדיון הער על יוקר המחיה, לצרכנים קשה להסתכל מעבר לשורת המחיר".
- אז למה חברות צריכות להשקיע באספקט הסביבתי?
"משום שמדובר בצעד ניהולי: באמצעות צעדי ייעול סביבתיים משיגים חיסכון כספי בטווח קרוב ורחוק. מעבר לכך, אין ספק שמודעות הצרכנים תגדל, כך שיש תועלת כלכלית גם בהיבט הזה. בסופו של דבר תגיע בשלות צרכנות שתיקח בחשבון העדפה של מוצרים מתחשבים".
לדבריה, "גם לצרכן יותר נכון כלכלית לעבוד מול חברות שלוקחות אחריות - כי כולנו נשלם פחות אם חברות יפחיתו את הפסולת, ולא רק בשורת המחיר אלא גם בסביבה: כולנו משלמים את המחיר של זיהום האוויר מציי רכב.
"למה חברות לא עוברות למכוניות פחות מזהמות? במיטב דש עשו את זה. זה כל-כך קל, שזה לא ייאמן שאחרים לא חושבים על זה. על המכוניות הללו משלמים פחות מס, ובעיקר הן מכוניות שצורכות פחות דלק. למרות ההתחשבות הסביבתית, הערכים הם עסקיים לחלוטין".
צי רכב ירוק
איך זה עובד? חברה שרוצה לקבל את התו נכנסת לתהליך מיפוי הבוחן את פעילויות שיש להן השפעות סביבתיות: פסולת, הפצת סחורה, שימוש חוזר בסחורה פגומה, אנרגיה, שימוש בחומרי ניקוי וכדומה. נציגי "אמון הציבור" בונים יחד עם החברה תוכנית עבודה הכוללת יעדים ריאליים וצעדי התייעלות אנרגטית.
"התהליך מתבצע בקרב כל הדרגים בחברה", מסבירה בלן. "אנחנו נותנים ניקוד על בסיס מדדים ברורים. חברה שמגיעה ל-60 נקודות מתוך 100 - מקבלת את התו. שנה לאחר מכן היא צריכה להעלות את הניקוד שלה בעוד 10% בשביל להמשיך להחזיק לתו".
תהליך קבלת התו נמשך כ-3 חודשים, והוא כרוך בתשלום מצד החברות. המחירים נעים מ-1,600 שקל לעסק קטן שאין לארגון 'אמון הציבור' קשרי עבודה אתו - ועד לעשרות אלפי שקלים לעסק גדול. התשלום מתחדש מדי שנה.
- האם בין המדדים יש התייחסות לשכר הוגן?
"התו הזה הוא ספציפי לנושאים סביבתיים, והוא לא מתייחס לאחריות תאגידית. הוא לא חופף עם התו לצרכנות הוגנת. יש מקום לזה, ואנחנו מודעים לכך".
כאמור, 3 חברות ראשונות כבר רשאיות לעשות שימוש בתו הסביבתי. בלן מספקת דוגמאות והצצה לתהליכים שעברו החברות הללו: כך למשל, בסופר-פארם הדגש הושם על פעילות סביבתית בסניפים ובמטה. לדוגמה, הפחתת צריכת האנרגיה בסניפים גדולים, מעבר לשימוש בחומרי ניקוי ירוקים, מיחזור, התייעלות צי הרכב ועוד.
בהולנדיה התהליך נכנס לרצפת הייצור: "נעשה שימוש חוזר בפסולת (ספוג), החל איסוף מוצרים ישנים מבית הלקוח שאותם משמישים לצורך תרומות או שמפרקים וממחזרים ועוד. במיטב דש החברה בדיוק עברה לבניין אחר, והם מינפו את זה בצורה נפלאה: בחרו בניין שנבנה בבנייה ירוקה, בחרו שטיחים מחומרים ידידותיים, ובמקביל צמצמו משמעותית שימוש בנייר והחליפו את צי הרכב למכוניות פחות מזהמות".
- האם ההוצאות הכרוכות בכך לא מגולגלות לצרכן?
"לא, כי החברה מרוויחה מההתייעלות הכלכלית. התנהלות סביבתית היא התנהלות אסטרטגית של עסק. עסק שלא מבין שהוא אמור לייעל את ניהול המשאבים שלו - לא מבין עסקים. השקעה בהתייעלות סביבתית תחזיר את עצמה בעתיד (כמו פסולת), חלק בעתיד הרחוק וחלק בטווח של שנים ספורות. במקרה הטוב הצרכנים אפילו ירוויחו בשורת המחיר, במקרה הפחות טוב הבעלים ירוויחו".
- עם כל הרצון להתחשב בסביבה, הרי קיים גם שיקול של מחיר. יש פרמיה מאוד מסוימת שצרכנים יהיו מוכנים לשלם עבור מוצר סביבתי.
"הנושא הזה חשוב לאנשים, אבל רבים שוכחים מזה ברגע שהם נכנסים לחנות. יש פה עניין של מודעות. ברור שיש פרמיה מסוימת, והיא לא גבוהה, אבל בתוך הטווח אפשר לעשות שינוי: לבחור רשת סביבתית על פני רשת מתחרה שהיא לא.
"הצרכן חייב להבין שהכסף שלו יכול לעשות עבודה שפוגשת את האידאולוגיה שלו. בדיוק כמו שצרכנים דתיים לא יקנו ממקום שפתוח בשבת, גם בסביבה הרעיון הוא קידום האידיאולוגיה. יש לזה ערך צרכני גבוה, ותוך זמן קצר כל החברות יתיישרו לפי זה. אמנם בתחילה המניע שלהן יהיה עסקי, אבל זה גם בסדר גמור".
קניתם שקיות מתכלות של ניקול וסנו? הזקתם לסביבה
מכירים את המושג "התיירקקות"? המונח, שהוגדר על-ידי האקדמיה ללשון עברית, הוא תרגום המונח הלועזי "Green Wash", ומתייחס לחברות שרוכבות על הגל הירוק ומשווקות מוצרים כידידותיים לסביבה, בשעה שההבטחות לא מדויקות.
הנושא נידון לאחרונה בבית משפט בעקבות תביעה ייצוגית נגד חוגלה קימברלי ונגד סנו, שהגישו שופרסל ומיכל צוק. בתביעה נטען להטעיה באריזות השקיות של שתי החברות באמצעות כיתוב דוגמת "שקיות מתכלות" או "אקולוגיות" לצד שימוש בסמלי מיחזור, וזאת תוך הטעיית הצרכנים בשל ייחוס היבטים סביבתיים למוצרים הללו, שלא כראוי.
במילים אחרות, למרות שנכתב שהשקיות מתכלות, הן אינן מתכלות ואינן עשויות מחומרים אורגניים. ההתייחסות בתביעה הייתה לשקיות המיוצרות בטכנולוגיית Oxo-bio degradable, שבמילים פשוטות היא מעין תוסף שמוסיפים לפלסטיק המרכיב את השקית ושמפרק אותו לריבועים קטנים.
"אין פה תועלת סביבתית מוכחת, ובכל זאת ומייחסים לה ערך סביבתי", מסבירה מיכל ארן, אחראית על נושא התקינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה. לדבריה, הנושא כבר נידון בעולם, והוכרע כי מוצרים שמיוצרים בטכנולוגיה הזו לא יכולים לשאת את הכיתוב "מתכלים" או "ידידותיים לסביבה".
הצדדים הגיעו להסכם פשרה שאליו התנגד המשרד להגנת הסביבה, ועל כן תוקן ההסכם, במסגרתו יסירו החברות סממנים ירוקים מאריזות השקיות, ויוענקו הטבות לציבור באמצעות הגדלת האריזות בתוספת של 20%.
השופטת צילה צפת ציינה כי הכיתוב החדש יהיה מצג עובדתי מוסכם הנתון לפרשנותו ולבדיקתו האישית של כל צרכן באשר לתועלת הסביבתית של המוצר. "מצב זה שונה לגמרי מן המצג שהופיע עד עתה אשר ייחס לשקיות תועלת סביבתית שנויה במחלוקת".
כדי למגר תופעות של הטעיה מן הסוג הזה, בפברואר 2014 פרסם המשרד, שהיה בראשות השר לשעבר עמיר פרץ, מדריך להצהרות סביבתיות מהימנות למניעת התיירקקות.
בין היתר מתייחס המדריך להצהרות גורפות דוגמת "ידידותי לסביבה", שמאפשרות מרחב גדול מדי של פרשנות ומהן מציע המדריך להימנע, כאשר הצהרות ממוקדות דוגמת "פריק ביולוגית" צריכות להיות מגובות.