יו"ר כלל ביטוח דני נווה טוען שהרגולציה במשק אינה נובעת מעימות בין הממשלה למגזר העסקי, וכי יש לדעת לכבד אותה ולהתמודד איתה.
"זה לא שאני לא אוהב רגולציה", אמר נווה, "אבל אני באמת ראיתי את הדברים מהצד של הממשלה-הרגולטור, ובשנים האחרונות אני רואה את הדברים מהצד העסקי. לא נכון להסתכל על הממשק הזה כעימות או כעוינות. זה לא נכון. לא כל דבר באמת הוא דבר שאנחנו אוהבים או מסכימים לו, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לדעת לכבד את הרגולציה ולהתמודד איתה. קודם כל יש את הדברים הנוגעים לפיקוח וממשל תאגידי, ויש גם את החלק הרגולטורי שנוגע בפעילות העסקית ממש. זהו שדה מוקשים שהתמרון בו לא קל בינינו לבין הרגולציה. אפשר לקיים דיון לגבי האם חברות הביטוח צריכות לשווק כתבי שירות בתחום הבריאות כאשר אותם מרכיבים משווקים גם על ידי קופות החולים".
נווה אמר את הדברים בוועידת שוק ההון 2015 של "גלובס" בפאנל שהנחתה סטלה קורין-ליבר בהשתתפות פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה, מומחית לרגולציה פיננסית; וגל הרשקוביץ, לשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר.
- קורין-ליבר שאלה את נווה: "אלה כספי ציבור. אתם מנסים להתמרד?", והוא השיב: "אין כאן הכרזת מרד. אני חושב שיש היום ויכוח שהוא מאוד טבעי".
פרופ' פלאטו-שנער נשאלה על הספר שהיא כותבת בימים אלה על הרגולציה בישראל, העוסק בכך שבמשך שנים היציבות במשק הייתה בעדיפות ראשונה והצרכנים נשכחו. לדבריה, "היחס בין שני הדברים האלו הוא לא יחס של זה או זה אלא הם שלובים זה בזה. היום מבינים שבעיות צרכניות יכולות להידרדר למשבר יציבותי. למשל מה שקרה בארה"ב עם הבנקים זה סיפור צרכני מובהק שהוביל למשבר פיננסי יציבותי עולמי.
"בגלל זה היום הרגולטורים בודקים גם דברים שקשורים לצרכנים כי מבינים את הקשר בין יציבות לצרכנות. בסוגיות מסוימות אכן יש קונפליקט בין הדברים אבל אז אין נוסחה גורפת, אלא כל דבר לגופו. יציבות הפכה להיות מילה גסה, נתפסת כחסם, אך לא מבינים את הערך שגלום בדבר הזה. היום אנחנו במצב מאוד רגיש בעולם ובישראל מיתון, סביבת ריבית ששואפת לאפס, לא יודעים את עתיד גוש האירו, בנקים עם צעדים מוניטריים בלתי שגרתיים כאשר זה משפיע עלינו צריך לעשות איזון רגיש בין היציבות לצרכנות. בהחלט יש מקום לפתח את התחרות ולהרחיב את ההגנה הצרכנית, תוך איזון עדין בין האינטרסים".
הרשקוביץ ציין כי "אחת האמירות, אפילו מיתוס, הוא שהריכוזיות טובה ליציבות, אבל זה ההיפך. בשעת משבר הממשלה תחלץ, כך אנחנו יודעים. כגוף גדול הנטייה שלך תהיה ליטול סיכונים יותר גדולים. לכן דווקא מערכת תחרותית תהיה יציבה יותר. ככל שיהיו יותר שחקנים כך התוצאה הסופית גם בהיבט הצרכני וגם בהיבט היציבותי תהיה טובה יותר".
רגולטור-על: רצוי או לא?
- מדברים על שינוי המבנה של הרגולציה. כחלון מדבר על רגולטור-על.
הרשקוביץ: "צריך להבין מה המצב הקיים - המודל היום הוא הכי פחות שכיח, והוא מודל שבו 3 גופים שונים מפקחים על אותו שוק הון. המבנה הזה בעייתי כי הוא יוצר חוסר אחידות רגולטורית, עם כללים שונים לאותו שוק הון. חוסר האחידות גורם לעיוותים בהקצאת האשראי מה שפוגע בצמיחה. כמו כן יש פוטנציאל לניגודי עניינים. המודל הנכון, לכן, הוא המודל המאוחד, שבו ישנה רשות עצמאית אחת עם 3 האגפים שאחראים על כל ההיבטים".
פלאטו-שנער: "לגבי המודל המאוחד, אני חושבת שהוא ממש מסוכן. זה רגולטור אחד עם המון כוח - בנקים, פיננסים, גמל, וגם על הצד היציבותי וגם על הצד הצרכני. תארו לכם מה יקרה כשהוא ייתפס בטעות - הטעות תהיה הרת גורל שתשפיע על כל הסקטור הפיננסי ואולי על כל המשק. לעומת זאת, רגולטורים מפוזרים יוצרים מערכת של איזונים ובלמים. אני מציעה להשאר עם המודל הקיים, אבל צריך לשפר בו שני דברים - גוף תיאום סטטוטורי בין הרגולטורים הקיימים, לפי חוק; וגם הגיע הזמן ליישם את המלצת קרן המטבע להקים גוף פיקוח-על שיטפל בסיכונים מאקרו יציבותיים.
- דני, אתם בחברות הביטוח מכינים את הקרקע בהתנהלותכם הלא-כ"כ צרכנית את זה שצריך לכפות עליכם עוד יותר רגולציה.
"יש ביקורת, וצריך לזכור שעדיין רוב הציבור מקבל בהחלט שירות טוב מחברות הביטוח. באופן טבעי כשאנחנו מנהלים דיונים מה שבא לידי ביטוי במקרים שיש חוסר שביעות רצון אך זו לא המציאות השכיחה. אני חושב שיש יותר ויותר שינוי לטובה בשנים האחרונות. אם ניקח את השיח שאתם מרבים לעסוק בו - דמי הניהול - אני חושב שאם ניקח את קרנות הפנסיה וקופות הגמל, זה המוצר הרלוונטי היחיד שיש היום בשוק הפנסיוני. גם בתחרות רואים שינוי לטובה. בעיסוק בדמי הניהול יש לפעמים פופוליזם. אנשים שוכחים שמה שהכי רלוונטי הוא מה יהיה ערך הנכסים, לא הורדה כזו או אחרת בדמי הניהול".
הרשקוביץ: "נדרשת התערבות בריכוזיות ובצמצום האופציה לניגוד עניינים".
פלאטו-שנער: "אני לא יודעת לאילו מדינות אנחנו רוצים לדמות אבל המצב בישראל לא כל כך רע. מבחינת היציבות אנחנו היינו בין המדינות היחידות ששרדו את המשבר וזה לא מובן מאליו בכלל, בפרט כשאנחנו רואים מה קרה בכלכלות אחרות. לגבי העניין הצרכני נדרשת יותר פעולה והתמקדות. בשנה-שנתיים האחרונות יש התקדמות איטית אבל יפה בעיקר בשוק ההון. זה הכיוון שצריך להתמיד בו אבל צריך לעשות זאת לאט ובהדרגה, והתחרות לא צריכה להיות דבר שאנחנו מקריבים עבורו אינטרסים אחרים".