רביב דרוקר / צילום: איליה מלניקוב
"המקור", יום ג' 21:00, ערוץ 10
אחרי עיסוק באקטואליה מתמשכת (מלחמת לבנון השנייה), ובאקטואליה "סופר-אקטואלית" (הסרט שכבר הפך ליד זיכרון לשאיפות ההנהגה של יצחק הרצוג), מביא הלילה "המקור" סיפור קטן (יחסית) אך מאוד מעניין: אלי כהן, הגם שהוא אחד השמות הישראלים הנפוצים ביותר, יתקשר לעד עם דמות "האיש שלנו בדמשק".
אלא שהפעם מדובר דווקא באיש עם מחסן גרוטאות בבנימינה, שהוא גם מי שהאמריקאים טוענים שמוכר נשק לאיראנים!
נשמע הזוי? לפחות אם תשאלו את האמריקאים - לא ממש.
* ציון: 9
אבא יש רק אחד
"אבא נולד", יום ג' 21:00, ערוץ yes דוקו
רבים מהגברים מנסים לאזן בין קריירה תובענית לבין חיי משפחה תובעניים לא פחות. לטעמי, אחת מהמתנות הגדולות של הפמיניזם למין הגברי היא האבהות החדשה, שבמסגרתה זוכים גברים לחוות הורות כפי שלא ניתן היה להעלות על הדעת רק לפני דור או שניים. יחד עם זאת, מדובר בעניין מאתגר.
בדרך-כלל, כשעוסקים בהורות מול קריירה, נוטים להבליט את הקושי של הנשים: רגשות האשם, נקודת מבטה של החברה, הקושי הטכני לשלב בין העולמות ועוד. הקשיים של הגברים שרובם נולדו וגדלו על גבריות כערך מוחלט, אך חיים גבריות מסוג שונה לגמרי, קצת פחות מדוברים - אולי משום שגברים נוטים פחות "לדבר על זה".
ובכן, הסרט התיעודי האנגלי הזה עוסק בסוגייה, ולצערי בניגוד לכל הקשור בדרמות ובקומדיות, הרי שבז'אנר התעודה (בהכללה כמובן) נוטים האנגלים לשעמם, גם כשהם עוסקים בנושא מעניין ומורכב.
* ציון: 7
טיפשי ומבדר
"אנחנו המילרים", יום ג' 22:00, ערוץ הוט גולד
יבוא יום ובו נביט בהשתאות על כל החיים שאבדו, כספי הציבור שבוזבזו ושנות המאסר שנצברו לאורך מה שמוגדר "מלחמה בסמים", ודאי הקלים שבהם.
בד-בבד עם התפשטות הלגליזציה של סמים קלים בארצות-הברית, עולה מניין הסרטים שמעיזים להציג משתמשי ואפילו בוחרי מריחואנה כגיבורים קלילים. מה שהחל עוד בימי "צ'יץ' וצ'ונג" (אם אתם זוכרים, הרי שזו הוכחה לכך שבניגוד למקובל לחשוב, עישון אינו משפיע בהכרח על הזיכרון), מגיע כאן לגבול מקסיקו עם "אנחנו המילרים", שבמסגרתו מגייס סוחר, שצריך לאסוף משלוח מריחואנה בגבול מקסיקו, 3 אנשים כדי שיתחזו למשפחה בחופשה - מה שאמור למנוע מהמשטרה לחשוד בהם.
מכאן כמובן הכול מסתבך, באחד מאותם סרטים שכאשר הולכים לצפות בהם בקולנוע מקווים שלפחות הפופקורן יהיה טוב, אבל כשצופים בהם בבית אפשר בהחלט ליהנות מהם.
בעצם, אפילו ההגדרה הזאת מיותרת: די לומר שזהו סרט בכיכובה של ג'ניפר אניסטון כדי שתדעו לצפות לחיוך - אך לא ליותר מכך.
* ציון: 8