גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

networking: האנשים שאתם צריכים ברשת שלכם

ה-networking חשוב במיוחד, אלה הם אנשים שמחזיקים במידע ובאפשרויות שאינם מצויים בידינו ■ מחקרים מראים כי רוב ההזדמנויות בחיפוש עבודה מגיעות דרך המעגל השלישי - החברים של החברים של החברים

ביקורת בונה ביקורת הורסת, קריירה / צילום אילוסטרציה: Shutterstock
ביקורת בונה ביקורת הורסת, קריירה / צילום אילוסטרציה: Shutterstock

אנחנו שומעים הרבה שהרשת שלנו, networking בלעז, חשובה, וככל שהיא רחבה ועמוקה יותר כך הסיכוי שהיא תעזור לנו בארגון ומחוצה לו גדול יותר. אבל יש אנשים שרעיון הרשת מפחיד אותם. בעוד שחלקנו רואים בה אפשרות לקשר, מערכת יחסים, אינטימיות, יכולת להיכנס לחדר ולהרגיש בנוח, אחרים רואים בה בדיוק ההפך - מקור לחץ, ניצול, מחויבות וחשש משיתוף מידע.

מהי למעשה רשת? בעולם העבודה, זו גרסה של "מה עשית בצבא?" זאת המערכת שהופכת אותנו מיחיד לקבוצה, ולקבוצות הרי יש כוח גדול מזה שיש ליחיד. בעולם של היום לא עושים שום דבר לבד, כל דבר דורש שיתוף פעולה, ושיתוף פעולה עושים עם אנשים. הרשת מורכבת מהקשרים החזקים - אלה האנשים שאנחנו מוקפים בהם בעבודה, בחיים החברתיים ובמשפחה, ומהקשרים החלשים - אלה האנשים שהקשר איתם נרקם באמצעות אחרים. הקשרים האלה חשובים במיוחד, משום שהם אלה שמחזיקים במידע ובאפשרויות שאינם מצויים בידינו. מחקרים מראים שרוב ההזדמנויות בחיפוש עבודה מגיעות דרך המעגל השלישי - החברים של החברים של החברים.

כדי להגיע למעגל השלישי, עלינו "להתגלגל" לשיחות עם אנשים שאיננו מכירים. אם נגלה תחומי עניין משותפים, הקשרים ייכנסו למעגל קרוב יותר - נקבע פגישות קפה קבועות, אולי אפילו נשתף פעולה בעניין מסוים או נמצא חברים חדשים. אז למה זה כל כך קשה?

פעם, כשעבודה הייתה מקום שאתה הולך אליו וחבר היה אדם שאתה מכיר, הרשת שלנו הורכבה רק מאנשים ממעגל "הקשרים החזקים" (עבודה, צבא, לימודים) והיה קל יותר לתחזק אותה. גם אם אחד הקשרים הפך "רדום", יכולנו להעירו בקלות יחסית במקרה הצורך. אבל מאז התמלאנו חברים בפייסבוק, בלינקדאין ובטוויטר, והרשת שלנו כוללת אנשים שאיננו מכירים כלל. רבים מרגישים חוסר-נוחות מעצם ההגדרה של האנשים האלה כחלק מהרשת שלנו.

אומרים לנו שהרשת חשובה לקריירה, שצריך לשמר קשרים כדי שנוכל לשלוף אותם כשנזדקק להם, ואנחנו, שגדלנו בארץ על תרבות של עשייה, לא מרגישים שבניית קשרים ללא מטרה מוגדרת נחשבת "עשייה". רבים מרגישים שמדובר ב"פוליטיקה", אבל שאלו את עצמכם: איך הייתם מרגישים אם מישהו היה מבקש לפגוש אתכם באותן נסיבות? האם יש לכם תחומי עניין משותפים? האם יש סיבה לרצות ללמוד זה מזה או להניח שהאחד יכול לתת עצה לאחר ואף לעזור בנושאי קריירה או עבודה? אם התשובות חיוביות, עליכם רק להחליט היכן נמצאים הנושאים או הקשרים הללו בסדר העדיפות שלכם. אם המטרה אינה ברורה לכם, אין סיבה להיפגש רק כדי לומר שעשיתם networking.

היכן עובר הגבול בין networking לשימוש לא נאות בקשרים? בואו נדבר רגע על הנושא הבעייתי. פגשתי אנשים שנזהרים מרשת קשרים כמו מאש כי להרגשתם הם נענים לבקשות רק כי "לא נעים". אתם ודאי מכירים את הטלפון מהחבר של השכן שבנו בדיוק סיים הכשרה ואולי יש לכם בשבילו עבודה. יש שיחשבו, הרי בשביל זה יש רשת, מה הבעיה? הבעיה היא לא בשיחת הטלפון עצמה אלא בניהול הציפיות. אם הבן מתאים למשרה שנפתחה בארגון שלכם, תשמחו על הקישור ותעבירו את קורות החיים שלו. ואם הוא לא מתאים? אין סיבה שתגייסו אותו למשרה רק כי הגיע דרך אדם ברשת שלכם. כאן אסור להתבלבל. הרשת היא בסיס לשיתוף פעולה בין אנשים על סמך מכנה משותף, אבל צריך ליצור בה את הגבולות ולדעת לנהל גם את האכזבות שיש בה. כדי שהרשת תעבוד צריך להיות בה מצב של Win-Win, מערכות יחסים שבהן אתה גם נותן וגם מקבל. עליה להתקיים על בסיס מתמשך של אינטרס משותף. זה מה שמבחין בין רשת לניצול של קשרים - ההדדיות שלה.

חשוב גם לא לבלבל גם בין רשת לרשת חברתית. ברשת הפוקוס הוא על אנשים, לא על מערכות וכלים. הכלים שבהם נגיע אל אותם אנשים, נתחבר איתם ונתקשר איתם - זו כבר הבחירה שלנו, אבל הכלים לבדם אינם מייצרים את המחויבות הבין-אישית שיוצרת רשת. רשתות חברתיות הן רק אמצעי לבנות רשת ולשמור עליה, אבל הן לא העיקר ובטח לא הרשת עצמה.

הרשת שלנו תומכת בנו בדרכים שונות, ולכן כדאי שיהיו בה כמה סוגי אנשים, שיתנו מענה לצרכים שונים בהקשר של קריירה ועבודה. אם כולם ברשת יהיו דומים לכם, מי ישאל אתכם את השאלות שאתם לא יודעים לשאול? ואם כולם הם מהקשרים החזקים שלכם, איך תגיעו למידע נוסף ולאופני חשיבה שונים?

יש כמה סוגי אנשים שאנחנו רוצים שיהיו ברשת שלנו:

החכם: הוא זה מעשיר אותנו מניסיונו ותבונתו, מחבר את שאלות העבודה והקריירה לשאלות של משמעות והתפתחות, ומאפשר לנו להתבונן בהן ממרחק.

המטפל: הוא האוזן הקשבת שמרגיעה אותנו ומגן עלינו בתוך המערכת, ויכול ליצור לנו הזדמנויות הבונות על החוזקים שלנו.

המאתגר: הוא זה שמותח את גבולות החשיבה שלנו, משמש מראה ומאפשר לנו לבדוק היתכנות של כיוונים והזדמנויות.

המחבר: הוא זה שמקשר אותנו עם אנשים, רעיונות, הזדמנויות, ועוזר לנו לנווט במערכת.

המאמן: הוא זה שדוחף אותנו לנסות יותר. האהבה שלו קשוחה והוא דורש מחויבות, אבל הוא לא יוותר עלינו.

איש החזון: הוא זה שחולם בגדול בשבילנו, עוזר לנו לראות אל תוך העתיד, הופך מחסומים להזדמנויות ומצית בנו יצירתיות וחדשנות.

הגיבור: הוא זה שייקח סיכון אישי בשביל לפתוח עבורנו דלתות להזדמנויות, יפנה עבורנו מכשולים, ייתן לנו גיבוי וישכב עבורנו על הגדר.

שאלו את עצמכם מהן המטרות שלכם בשנים הקרובות, ואז בדקו מי האנשים ברשת שלכם שיקדמו אתכם אליהן. בדקו את עצמכם, האם יש ברשת שלכם אנשים שמתאימים למטרות הללו או שאולי רובם קשורים לדברים שעשיתם בעבר? אחת הדוגמאות הנפוצות היא רשת ענפה בתוך הארגון שאינה משרתת את המטרה כשאנחנו יוצאים ממנו. בדקו גם אם יש ברשת שלכם אנשים שיכולים למלא את התפקידים שהזכרנו. אם לא, זה הזמן לתוכנית פעולה להשלמת החסר. ולא פחות חשוב, בדקו איזה תפקיד אתם ממלאים ברשת של אחרים ומה לכם יש להציע.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"