ביקורת בונה ביקורת הורסת, קריירה / צילום אילוסטרציה: Shutterstock
אנחנו שומעים הרבה שהרשת שלנו, networking בלעז, חשובה, וככל שהיא רחבה ועמוקה יותר כך הסיכוי שהיא תעזור לנו בארגון ומחוצה לו גדול יותר. אבל יש אנשים שרעיון הרשת מפחיד אותם. בעוד שחלקנו רואים בה אפשרות לקשר, מערכת יחסים, אינטימיות, יכולת להיכנס לחדר ולהרגיש בנוח, אחרים רואים בה בדיוק ההפך - מקור לחץ, ניצול, מחויבות וחשש משיתוף מידע.
מהי למעשה רשת? בעולם העבודה, זו גרסה של "מה עשית בצבא?" זאת המערכת שהופכת אותנו מיחיד לקבוצה, ולקבוצות הרי יש כוח גדול מזה שיש ליחיד. בעולם של היום לא עושים שום דבר לבד, כל דבר דורש שיתוף פעולה, ושיתוף פעולה עושים עם אנשים. הרשת מורכבת מהקשרים החזקים - אלה האנשים שאנחנו מוקפים בהם בעבודה, בחיים החברתיים ובמשפחה, ומהקשרים החלשים - אלה האנשים שהקשר איתם נרקם באמצעות אחרים. הקשרים האלה חשובים במיוחד, משום שהם אלה שמחזיקים במידע ובאפשרויות שאינם מצויים בידינו. מחקרים מראים שרוב ההזדמנויות בחיפוש עבודה מגיעות דרך המעגל השלישי - החברים של החברים של החברים.
כדי להגיע למעגל השלישי, עלינו "להתגלגל" לשיחות עם אנשים שאיננו מכירים. אם נגלה תחומי עניין משותפים, הקשרים ייכנסו למעגל קרוב יותר - נקבע פגישות קפה קבועות, אולי אפילו נשתף פעולה בעניין מסוים או נמצא חברים חדשים. אז למה זה כל כך קשה?
פעם, כשעבודה הייתה מקום שאתה הולך אליו וחבר היה אדם שאתה מכיר, הרשת שלנו הורכבה רק מאנשים ממעגל "הקשרים החזקים" (עבודה, צבא, לימודים) והיה קל יותר לתחזק אותה. גם אם אחד הקשרים הפך "רדום", יכולנו להעירו בקלות יחסית במקרה הצורך. אבל מאז התמלאנו חברים בפייסבוק, בלינקדאין ובטוויטר, והרשת שלנו כוללת אנשים שאיננו מכירים כלל. רבים מרגישים חוסר-נוחות מעצם ההגדרה של האנשים האלה כחלק מהרשת שלנו.
אומרים לנו שהרשת חשובה לקריירה, שצריך לשמר קשרים כדי שנוכל לשלוף אותם כשנזדקק להם, ואנחנו, שגדלנו בארץ על תרבות של עשייה, לא מרגישים שבניית קשרים ללא מטרה מוגדרת נחשבת "עשייה". רבים מרגישים שמדובר ב"פוליטיקה", אבל שאלו את עצמכם: איך הייתם מרגישים אם מישהו היה מבקש לפגוש אתכם באותן נסיבות? האם יש לכם תחומי עניין משותפים? האם יש סיבה לרצות ללמוד זה מזה או להניח שהאחד יכול לתת עצה לאחר ואף לעזור בנושאי קריירה או עבודה? אם התשובות חיוביות, עליכם רק להחליט היכן נמצאים הנושאים או הקשרים הללו בסדר העדיפות שלכם. אם המטרה אינה ברורה לכם, אין סיבה להיפגש רק כדי לומר שעשיתם networking.
היכן עובר הגבול בין networking לשימוש לא נאות בקשרים? בואו נדבר רגע על הנושא הבעייתי. פגשתי אנשים שנזהרים מרשת קשרים כמו מאש כי להרגשתם הם נענים לבקשות רק כי "לא נעים". אתם ודאי מכירים את הטלפון מהחבר של השכן שבנו בדיוק סיים הכשרה ואולי יש לכם בשבילו עבודה. יש שיחשבו, הרי בשביל זה יש רשת, מה הבעיה? הבעיה היא לא בשיחת הטלפון עצמה אלא בניהול הציפיות. אם הבן מתאים למשרה שנפתחה בארגון שלכם, תשמחו על הקישור ותעבירו את קורות החיים שלו. ואם הוא לא מתאים? אין סיבה שתגייסו אותו למשרה רק כי הגיע דרך אדם ברשת שלכם. כאן אסור להתבלבל. הרשת היא בסיס לשיתוף פעולה בין אנשים על סמך מכנה משותף, אבל צריך ליצור בה את הגבולות ולדעת לנהל גם את האכזבות שיש בה. כדי שהרשת תעבוד צריך להיות בה מצב של Win-Win, מערכות יחסים שבהן אתה גם נותן וגם מקבל. עליה להתקיים על בסיס מתמשך של אינטרס משותף. זה מה שמבחין בין רשת לניצול של קשרים - ההדדיות שלה.
חשוב גם לא לבלבל גם בין רשת לרשת חברתית. ברשת הפוקוס הוא על אנשים, לא על מערכות וכלים. הכלים שבהם נגיע אל אותם אנשים, נתחבר איתם ונתקשר איתם - זו כבר הבחירה שלנו, אבל הכלים לבדם אינם מייצרים את המחויבות הבין-אישית שיוצרת רשת. רשתות חברתיות הן רק אמצעי לבנות רשת ולשמור עליה, אבל הן לא העיקר ובטח לא הרשת עצמה.
הרשת שלנו תומכת בנו בדרכים שונות, ולכן כדאי שיהיו בה כמה סוגי אנשים, שיתנו מענה לצרכים שונים בהקשר של קריירה ועבודה. אם כולם ברשת יהיו דומים לכם, מי ישאל אתכם את השאלות שאתם לא יודעים לשאול? ואם כולם הם מהקשרים החזקים שלכם, איך תגיעו למידע נוסף ולאופני חשיבה שונים?
יש כמה סוגי אנשים שאנחנו רוצים שיהיו ברשת שלנו:
החכם: הוא זה מעשיר אותנו מניסיונו ותבונתו, מחבר את שאלות העבודה והקריירה לשאלות של משמעות והתפתחות, ומאפשר לנו להתבונן בהן ממרחק.
המטפל: הוא האוזן הקשבת שמרגיעה אותנו ומגן עלינו בתוך המערכת, ויכול ליצור לנו הזדמנויות הבונות על החוזקים שלנו.
המאתגר: הוא זה שמותח את גבולות החשיבה שלנו, משמש מראה ומאפשר לנו לבדוק היתכנות של כיוונים והזדמנויות.
המחבר: הוא זה שמקשר אותנו עם אנשים, רעיונות, הזדמנויות, ועוזר לנו לנווט במערכת.
המאמן: הוא זה שדוחף אותנו לנסות יותר. האהבה שלו קשוחה והוא דורש מחויבות, אבל הוא לא יוותר עלינו.
איש החזון: הוא זה שחולם בגדול בשבילנו, עוזר לנו לראות אל תוך העתיד, הופך מחסומים להזדמנויות ומצית בנו יצירתיות וחדשנות.
הגיבור: הוא זה שייקח סיכון אישי בשביל לפתוח עבורנו דלתות להזדמנויות, יפנה עבורנו מכשולים, ייתן לנו גיבוי וישכב עבורנו על הגדר.
שאלו את עצמכם מהן המטרות שלכם בשנים הקרובות, ואז בדקו מי האנשים ברשת שלכם שיקדמו אתכם אליהן. בדקו את עצמכם, האם יש ברשת שלכם אנשים שמתאימים למטרות הללו או שאולי רובם קשורים לדברים שעשיתם בעבר? אחת הדוגמאות הנפוצות היא רשת ענפה בתוך הארגון שאינה משרתת את המטרה כשאנחנו יוצאים ממנו. בדקו גם אם יש ברשת שלכם אנשים שיכולים למלא את התפקידים שהזכרנו. אם לא, זה הזמן לתוכנית פעולה להשלמת החסר. ולא פחות חשוב, בדקו איזה תפקיד אתם ממלאים ברשת של אחרים ומה לכם יש להציע.
הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com