יעל מרגולין / צילום: איל יצהר
תאגיד נוברטיס הבינלאומי הודיע לחברת תאי הגזע גמידה סל, בבעלות חברות ההחזקות אלביט מדיקל (26%) וכלל תעשיות ביוטכנולוגיה (19%), כי לא יממש כעת את האופציה לרכישת החברה - בסכום שהיה יכול להגיע עד 600 מיליון דולר. בעקבות זאת תפוג האופציה שרשמית הייתה אמורה לפוג רק ב-2016.
מניות שתי בעלות השליטה בחברה הגיבו בירידות חדות. אלביט מדיקל איבדה כ-25% וירדה לשווי חברה של 95 מיליון שקל, החברה האם אלביט הדמיה איבדה כ-10% לשווי כ-170 מיליון שקל. מניית כת"ב איבדה כ-12%.
החוב של אלביט מדיקל טכנולוגיות לבעלת השליטה אלביט הדמיה (המחזיקה בה 82.7%) עומד על כ-142 מיליון שקל. אלביט מדיקל ייעדה כמעט את מלוא התמורה הפוטנציאלית מן המימוש בגמידה סל להחזר החוב.
התמורה המיידית במזומן עוד לפני תשלומי אבני-דרך, לו נוברטיס הייתה מממשת את האופציה, הייתה אמורה להיות כ-154 לפני מסים ותשלומים נוספים, כלומר הייתה יכולה לכסות את רוב החוב וגם לתרום מעט במאמץ לפירעון חוב אלביט הדמיה לבעלי האג"ח שלה, ועוד היה נשאר לה פוטנציאל לקבל עד 400 מיליון שקל נוספים. כעת, גם אם הפוטנציאל הזה לא נמחק, הוא לכל הפחות מתרחק.
נוברטיס קיבלה את האופציה לרכישת גמידה סל לאחר שהשקיעה לפני כשנה בחברה 35 מיליון דולר, עבור 15% מהמניות. האופציה הייתה לרכישת יתר החברה תמורת תשלום מיידי של 165 מיליון דולר, ותשלומים נוספים בהיקף של 435 מיליון דולר, וכן תמלוגים נוספים בתנאי שהמוצר יעמוד במספר אבני-דרך.
בדיווח החברות היום נאמר, כי נוברטיס תמשיך לבחון שיתופי-פעולה מסוגים שונים עם גמידה סל (אלה יכולים לכלול, למשל, המשך השקעה כספית בחברה; רכישת זכויות לפיתוח משותף של המוצר המוביל NiCord; רישיון מלא למוצר המוביל וחלופות נוספות). כרגע אין לנוברטיס זכויות כלשהן במוצר או בחברה, למעט הבעלות על 15% ממנה.
החברות מדווחות כי גמידה סל עמדה בכל אבני-הדרך בהסכם עם נוברטיס. ככל הידוע, גם הקשר בין החברות היה טוב. עם זאת, אין זאת הפעם הראשונה שבה נוברטיס מביעה התלהבות מגמידה סל, ואחר כך נסוגה לעמדה מסויגת יותר.
ב-2014 קיימו החברות משא-ומתן מתקדם שהגיע עד חתימת מזכר הבנות שלפיו נוברטיס תרכוש את החברה כולה ב-200-300 מיליון דולר, ופוטנציאל של 600 מיליון דולר נוספים באבני-דרך ותמלוגים. לפני כשנה הודיעה נוברטיס לגמידה סל כי החליטה לסגת מן העסקה. לאחר מכן גובש המתווה הנוכחי, של ההשקעה והאופציה, שלא מומש היום.
ה-FDA חזר בו
גמידה סל, המנוהלת על-ידי ד"ר יעל מרגולין, פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לשפר את צפיפות תאי הגזע בתוך דגימת תאים בגודל נתון. היישום הראשון של הטכנולוגיה הוא בטיפול בסרטן הדם במקרים שבהם נדרשת השתלת מח עצם מדם טבורי. כיום בדגימת דם טבורי צפיפות תאי הגזע אינה מספיקה אלא להשתלה בילדים עד משקל 45 קילוגרם. הפיתוח של גמידה סל עשוי לפתוח את האופציה הזו גם למבוגרים.
החברה עברה דרך לא פשוטה: את המוצר הראשון שלה, StemEx, שפיתחה במסגרת מיזם משותף עם חברת טבע, הביאה עד סוף ניסוי שלב III שנמשך שש שנים. הניסוי הסתיים בהצלחה, אולם כשהחברה הגישה את המוצר לאישור ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, אשר הביעה לפי כן נכונות לאשר את המוצר על בסיס הניסוי הזה, חזרה בה ה-FDA מהצהרתה וביקשה ניסוי נוסף. ההשקעה בניסוי נוסף לא הייתה כדאית, ופיתוח המוצר הופסק, למרות שהניסוי הצליח כאמור.
המוצר NiCord מיועד לאותה המחלה, אולם הוא נחשב למוצר טוב יותר, כפי שמעיד גם העניין של נוברטיס בחברה. המהלך של נוברטיס נתן אז גושפנקה מחודשת לחברה והצמיד לה תג מחיר אפשרי. כך שגמידה סל לא הפסידה מן המהלך כולו, למרות האכזבה הברורה מאי-מימוש האופציה.
מבחינת בעלות השליטה בגמידה, המצב שונה מעט. אלביט מדיקל, שבבעלות קרן יורק (בשרשור), משוועת לאקזיט באחת משתי החברות המוחזקות שלה, גמידה או אינסייטק, והארכת זמן האופציה מכניסה אותה למצב של אי ודאות. כת"ב ידעה בשנים האחרונות עליות ומורדות. חלק ממוצריה מתקדמים יפה וחתומים על הסכמים בעלי פוטנציאל, אך משקיעיה טרם ידעו אקזיט רשמי עם כסף בקופה, וכעת החלום שוב מתרחק. לגמידה סל עצמה יש כעת כסף בקופה, כך שהיא יכולה להמשיך בפיתוח המוצר, ולקוות לעסקה אחרת, אולי מנוברטיס ואולי מחברה מתחרה.