משה כחלון / צילום: תמר מצפי
ביום ב' הקרוב יתכנס קבינט הדיור החדש והמורחב לישיבתו הראשונה במסגרת הממשלה החדשה.
לאחר חודשים ארוכים שבהם לא התכנס קבינט הדיור, בישיבה זו צפויים לעלות על הפרק נושאים מרכזיים מתוכניתו של שר האוצר החדש משה כחלון לטיפול במשבר הדיור. עם זאת, סדר היום שהפיצה מזכירות הממשלה לשרי הממשלה אינו כולל בשעה זו צעדים מפורטים בתחום המיסוי, העובדים הזרים לענף הבנייה או תחומים אחרים שעליהם דובר בשבועות האחרונים. גורמים הבקיאים בנושאים מסבירים כי מדובר בסוגיות שטרם נסגרו סופית.
ל"גלובס" נודע כי הכוונה הראשונית של שר האוצר, המכהן גם כיו"ר קבינט הדיור, הייתה להביא חבילה מלאה של צעדים כבר לישיבה הראשונה, ולכן גם מועד קיומה היה מוטל בספק עד הימים האחרונים. הסיבה לכך היא הרצון להעביר שינויים בהקדם האפשרי כדי לנסות למזער את ההשפעה של תקופת חוסר הוודאות על השוק. מדובר באחד הלקחים של משרד האוצר לאחר תקופת האי ודאות שהובילו הכרזות שרי הבינוי והאוצר בממשלה הקודמת כמו גם השפעת הצעת חוק מע"מ אפס.
על פי סדר היום של הקבינט שיתכנס ביום ב' הקרוב, הנושא הראשון שעתיד לעלות לאישור השרים נושא את הכותרת "שינויים מבניים בניהול משק הנדל"ן". מדובר בהצעה שהגיש כחלון והיא בעצם הצעד המשמעותי הראשון בתוכניתו. מדובר באישור העברת סמכויות רמ"י כמו גם מעבר מינהל התכנון ממשרד הפנים לידי האוצר ומטה הדיור החדש בראשו עתיד כנראה לעמוד אביגדור יצחקי. סעיף זה הוא מהפכה בכל הנוגע למבנה ענף התכנון והבנייה בישראל כי בפעם הראשונה מאז קום המדינה יעמוד האוצר לבדו בראש כל הגופים האחראיים לתהליך תכנון, אישור, שיווק והוצאה לפועל של תוכניות ומתחמי קרקע. אם נוסיף לזה את הסמכתה של החברה הממשלתית "דירה להשכיר" לעסוק גם בתחומי התכנון והשיווק של קרקעות, מדובר בכמה זרועות שיעבדו במקביל על התהליך וכולם תחת האוצר.
במסגרת הצעת ההחלטה, מינהל התכנון יוגדר יחידת סמך של האוצר המבוססת על המבנה הקיים של מינהל התכנון בתוספת סמכויות. במקביל, מוצע להקים בתוך 30 יום ועדה לתכנון ופיתוח שתפקידה יהיה לאשר הקצאת קרקע לגורמי התכנון. הוועדה תקבע מי יהיה הגוף המתכנן והמפתח כדי למנוע כפילויות. כיום רשות מקרקעי ישראל היא הגוף היחיד שבסמכותו לתת הרשאות לתכנון. במקביל, מוצע להקים מטה דיור שתפקידו לסנכרן בין כל הגופים בתחום התכנון, השיווק והבנייה. יו"ר מטה הדיור יהיה יעמוד בראשן של כל הוועדות המשמעותיות ביותר הנוגעות לענף. באוצר גם מבקשים לפטור את מי שיעמוד בראש מטה הדיור ממכרז ולקבוע כי תפקידו יהיה מקביל למנכ"ל משרד ממשלתי. אסופת הסמכויות של יו"ר מטה הדיור היא חסרת תקדים, עובדה הגוררת התנגדויות לא מעטות מצד ארגוני תכנון, סביבה ועוד.
עוד שינוי מהותי במהלך של העברת מינהל התכנון הוא הכפפת יושבי הראש של הוועדות המחוזיות לשר האוצר. על פי ההצעה, שר האוצר יהיה זה שימנה את יושבי הראש של הוועדות המחוזיות. מצב זה עשוי להוביל לנתק בין הרשויות הקשורות והמושפעות מהוועדות המחוזיות בצורה ניכרת לבין מי שיעמוד בראשן. על כך נכתב בנייר עמדה של החברה להגנת הטבע: "יש חשש כי לשכות התכנון המחוזיות, שהיוו גורם תכנון מקצועי, יהיו מנותקות מהקשר עם השלטון המקומי באופן שיפגע בעבודת מוסדות התכנון ושיקוליהם הכוללים". גם מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, התייחס לסוגיה זו לאחרונה במסגרת כנס שנערך בתחום התכנון והבנייה: "מדובר בשינוי דרמטי שיחייב לחשב את מסלול העבודה שלנו מחדש. העברת מינהל התכנון לאוצר תיצור קשיים בדרך לצמצום פערים בין רשויות".
גם היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להעברת הסמכויות לאוצר, ובעיקר לסעיף המדבר על הנחיית גורמי תכנון על ידי הדרג הפוליטי, שמנוגד לפסקי דין ולחוות דעת של היועמ"ש לממשלה שפורסמו בעבר. נושאים אלו עדיין נמצאים בדיונים קדחתניים.
נושא נוסף שעולה לאישור הקבינט בישיבה הקרובה הוא אישור מתחמים חדשים במסגרת הותמ"ל. הותמ"ל היא ועדה חדשה שהוקמה בימי הממשלה הקודמת ותכליתה קידום תכנון בהליך מהיר של מתחמי קרקע גדולים ופתיחת חסמים. על פי חוק הותמ"ל, כל מתחם שיאושר בוועדה - 30% מיחידות הדיור החדשות שייבנו בו צריכות להיות מיועדות להשכרה ארוכת טווח, ומחציתן בדמי שכירות מפוקחים.
על פי ההצעה שעולה לקבינט יידרשו השרים לאשר 9 מתחמים חדשים הכוללים תוכניות לבניית 20,220 דירות (ראו מסגרת). החוק מתיר לחרוג מההגדרה "30% יחידות דיור להשכרה", אם יימצא כי אין צורך בדיור להשכרה ביישובים מסוימים או שלא תימצא היתכנות לכלול דיור להשכרה ביישוב מסוים. הצעת ההחלטה האמורה עושה שימוש נרחב בהסתייגות זו ובבאר שבע, חיפה, נהריה, בת חפר וטמרה היקף הדיור להשכרה נמחק כליל. בנתניה, ירושלים ובסמת טבעון נותר היקף הדיור להשכרה על 30% ובקרית גת מסתפקים באוצר רק ב-10% דיור להשכרה.
נושאים נוספים שיעלו בקבינט הדיור עוסקים בשלל עניינים הקשורים באופן עקיף לתחום הבנייה למגורים ולתחום התשתיות. מדובר בין היתר על אישור הרחבה לתוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה; אישור תוכנית להגדלת בית כלא מגידו; אישור הגדלת נפח אתר סילוק פסולת בצפון בקעת הירדן; תוכנית להקמת תחנת כוח באמצעות אנרגיה מתחדשת בשטח קיבוץ צאלים; תוכנית להקמת שני מחלפים חדשים על דרך 85 (עכו כרמיאל); תוכנית לאישור 16 הפרדות מפלסיות בין כביש למסילת רכבת; אישור תוכנית להגנה על המצוק לאורך חוף הים התיכון ותוכנית להגדלת הצפיפות בבנייה למגורים ותיקון תמ"א 35 בעוטף עזה.
נושאים אחרים שאינם עולים לישיבת הקבינט הקרובה אבל נידונים כעת באוצר ובמשרדים הרלוונטיים הם העלאת מס הרכישה למשקיעים, כנראה בשיעור של כ-8% בצורה אחידה; הבאת 20 אלף עובדים זרים מסין בהסכם בילטראלי; הסבת בנייני משרדים למגורים בערים הגדולות; קידום ענף ההתחדשות העירונית; טיפול בדירות המגורים המשמשות למשרדים בערים והסדרת שוק השכירות הפרטית, יחסי שוכר משכיר ופיקוח על שכ"ד.
יש לציין שלא מעט גורמים רואים בהתכנסות הגופים השונים הקשורים לענף הנדל"ן תחת אחריות אחת כתרגום יצירתי של מסקנות ועדת זיילר (הועדה שהוקמה בעקבות אסון ורסאי א"ח) שהצביעה על הצורך בהקמת מיניסטריון בנייה שירכז את כל הנושאים הקשורים לתחום התכנון, הבנייה והפיקוח על הבנייה יחד. המצדדים במהלך מסבירים כי העובדה שכל משרד ממשלתי מחזיק בפיסה אחת מהפאזל וכל תוכנית או מתחם צריך לקבל את אישורם של מספר שרחם משרדים הוא הגורם לבירוקרטיה הבלתי נסבלת בענף ולחסמי תכנון ואישור שונים.
עם זאת, רבים גם הביעו התנגדות למהלך זה בין היתר בשל החשש שמדובר במהלך דורסני שיוביל בסופו של דבר להטיית הכף בהחלטות תכנוניות משיקולים מקצועיים תכנוניים או סביבתיים להחלטות אותם יובילו אנשי האוצר ברוב ידע מראש, ללא אפשרות אמיתית לפיקוח בקרה או איזונים ובלמים. כך למשל, בחוות דעת שחיברו אנשי החברה להגנת הטבע לקראת המהלך המתגבש נכתב כי: "משרד האוצר הוא משרד מוטה פיתוח, וכאשר רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון נמצאים תחתיו, יש להניח כי ייעשה "תיאום עמדות" ולא יתאפשר שיקול דעת שונה ועצמאי לנציגים השונים. מצב כזה מוביל ליצירת מערכת תכנון ריכוזית, אשר אינה מייצגת כראוי אינטרסים שונים ונעדרת איזונים ובלמים ההכרחיים במערכת התכנון ובדמוקרטיה".
בתגובה להצעת ההחלטה שעולה לקבינט הדיור ביום ב' מסרו היום בחברה להגנת הטבע כי: "ההצעה חושפת את השתלטות משרד האוצר על מערכת התכנון, המובילה לפגיעה באיזון ובייצוג של מגוון האינטרסים השונים במערכת התכנון, ולמעשה לפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות הציבור. מינהל התכנון הופך להיות, בעצם, מינהל הדיור, כשכל שאר תפקידיו הרבים - תחבורה, אנרגיה ומים, סביבה ובריאות הציבור, נדחקים לשוליים, למרות חשיבותם הרבה לאיכות חייהם של תושבי מדינת ישראל".
מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי עו"ד דודו קוכמן הגיב גם הוא להצעת ההחלטה ואמר: "מבחינת צרכי המדינה אפשר להבין את הרצון של שר האוצר לבנות מודל עבודה שיהיה מהיר ויתן מענה למצוקת הדיור אבל באותה נשימה כל מודל שלא יהיה אסור שיהיה מודל שעבודת גופי התכנון תעשה במחשכים ללא שקיפות וללא שיתוף ציבור בשינויי יעוד".
