כנס גלובס דנס 100 / צילום: תמר מצפי
תקווה גדולה בכוונות כחלון ובפעולותיו העתידיות בתחום הדיור, לצד חשש מהסמכויות הרבות שהואצלו לו על ידי קבינט הדיור. כך ניתן לתאר את תחושתם של 27 ראשי רשויות מקומיות, מכל קצוות הארץ, לתחילת עבודת הקבינט, מוקדם יותר היום.
הבוקר (ב') התכנסו ראשי הערים במסגרת פורום גלובס DUN'S 100 השנתי. בין הנוכחים היו ראש עיריית חיפה, יונה יהב, יו"ר עיריית מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס, ממלא מקום ראש עיריית ירושלים ואחיו של שר האוצר החדש, קובי כחלון וממלא מקום ראש עיריית תל אביב, אסף זמיר.
"נפגשנו אתמול עם בכירים בממשלה, והצענו להחזיר את תכנית 'דיור למשתכן' שהצליחה במודיעין ובעוד הרבה ערים אחרות", אמר ביבס, שהוא גם יו"ר מרכז השלטון המקומי. "בירושלים מבינים שהשלטון המקומי הוא גורם מרכזי בנושא הדיור, בהיותו הרגולטור האמיתי בנושא התכנון והבנייה, ושאם רוצים למצוא פתרון למצוקת הדיור, לא ניתן ללכת מעל לראש שלנו".
ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, אמר: "כדי שנהיה שותפים לתהליך, צריכים ליצור פתרונות שונים לכל רשות, שלכל אחת יש צרכים ייחודיים משלה. נושאים שאנחנו ברמת גן מתמודדים איתם היום, כמו הצורך בהתחדשות עירונית, יכולים להגיע לפתחן של רשויות אחרות רק בעוד עשר שנים".
גם הפריפריה קיבלה ייצוג בפורום. שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, תקף את התנהלות השלטון המרכזי, שלדבריו נוטל כל השפעה מידי ראשי הערים הקטנות: "לא יתכן שאנשים שיושבים בירושלים יחליטו מה קורה בעיר שלי. זה טוב ויפה שהממשלה החדשה רוצה לשנות דברים, אבל בלי תיאום עם ראשי הרשויות, שיודעים בדיוק מה האינטרס של העיר שלהם לטווחים הארוך והקצר, שום דבר לא יקרה".
יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל, סבר אחרת: "אי אפשר להשאיר את כל שיקול הדעת אצלנו. למדינה יש משאבים שהיא יכולה וצריכה לחלק". לתהייתו המתגרה של שמעון לנקרי, שביקש לדעת האם יסכים ברודני להעביר חלק מכספי הארנונה של תושביו לטובת תושבי עכו, הפתיע ברודני כשהשיב בחיוב. "השוני בין הרשויות הוא אדיר, והשאלה האם משרד הבינוי, הפנים והאוצר יפעלו מעל לראשנו היא לא השאלה הנכונה. אנחנו לא נלחמים נגדם אלא איתם".
ברוורמן חשב אחרת: "לא יעלה על הדעת שארנונה בעיר אחת תעבור לעיר אחרת. שהמדינה תטיל מסים ותעביר משאבים מביטחון לחברה, אבל תושב משלם ארנונה קודם כל בשביל עצמו".
המנגנון מזמין שחיתות
בין הנוכחים שררה הסכמה לגבי נקודת הכשל המרכזית בשרשרת ייצור הדירות: "הבעיה במדינת ישראל היא במוסדות התכנון ובמנגנון הביורוקרטי שמזמין שחיתות", אמר חי אדיב, ראש עיריית הוד השרון, "יש לי למעלה מ- 15 אלף יחידות דיור שממתינות 10-15 שנה בשלבי התכנון. המדינה צריכה להחליט: או שהיא לוקחת אחריות, או שהיא משחררת לנו את הטיפול בתכנון".
עו"ד גלעד שר ממשרד גלעד שר, קדרי ושות', הסכים עם אדיב והוסיף כי "המפתח הוא לא בהצהרות אלא ביישומן ובעיקר בהתחדשות עירונית, שתהא מהירה ויעילה יותר מאשר הקמת ערי לוויין על קרקעות שרק עכשיו הופשרו. חיזוק הערים הגדולות הוא המפתח לצמיחת השוק, לרבות בפריפריה, אבל זה חייב להיעשות באמצעות ייעול של ההליכים הביורוקרטיים".
עאדל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם ונציג המגזר היחיד במפגש, הוסיף כי "לחברה הערבית אין נציגים במוקד קבלת ההחלטות, וככה קורה שגם כשכבר עושים אצלנו משהו בתחום הדיור, אז מיישמים תכנית שמתאימה לפתח תקווה ולא לכפר קאסם". הוא הוסיף כי "אני לא מאמין שהשלטון המקומי יכול לפתור את בעיית שיווק הקרקעות בחברה הערבית, אלא רק שלטון מרכזי חזק".
איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה, אמר: "כשמדברים איתי בממשלה על הקמה של עשרות אלפי יחידות דיור, אני אומר להם 'תראו לי את הכבישים שיסיעו את האנשים', ואז הם אומרים לי 'אין לנו תשובה'. אין פה תכנון ומחשבה ומנסים לפתור בעיה מהיום להיום. אנחנו חיים לפי תכניות מלפני 30-40 שנה, ואין לזה צורה".
לצד זאת, ברוורמן היה היחיד שאמר מפורשות כי הוא אינו מעוניין בהרחבת האוכלוסייה בעירו: "כולם כאן מדברים על חסמי הביורוקרטיה והרצון להרחיב את העיר, ואני אומר לכם באופן חד משמעי: אני לא רוצה לבנות".
"הגיע הזמן שיפנימו: רשות מקומית היא יחידה עצמאית בפני עצמה"
ראש העיר פתח תקווה, שאתמול פורסם ב"גלובס" כי חברת טבע תעתיק ממנה את משרדיה לרעננה, הביע חשש כי איחוד הסמכויות בשוק הדיור יביא לחיובו בהקמת מתחמי מגורים חדשים בעיר, בניגוד לרצונו: "השאלה האמיתית היא למה לא נותנים לי לנהל את העיר לפי האג'נדה שבזכותה נבחרתי. לא יעלה על הדעת שיבואו לי מלמעלה ויגידו לי איך לנהל את העיר".
קובי כחלון, אחיו של שר האוצר ונציג הבירה בפורום, הדגיש כי "במדינת ישראל אין ועדת מומחים בשום מקום. בוועדות המחוזיות וגם במועצה הארצית יש בסופו של דבר קבוצות שמצביעות כגוש אחד". "בירושלים אנחנו נותנים היום היתרי בנייה מכוח תכנית מתאר בריטית" הוסיף כחלון. "בערים אחרות המצב דומה. רק אם תהיה תכנית מתאר אחת לכולם - לא אחת למשרד הבינוי, אחת לאוצר ואחת למינהל - רק אז נצליח לשנות".
לדבריו, הכשל המרכזי בשוק הדיור נובע מתפיסת השלטון המרכזי את הרשויות המקומיות: "הבעיה הגדולה היא שמדינת ישראל לא רואה בשלטון המקומי יחידה כלכלית נפרדת, אלא רק את עצמה כיחידה אחת גדולה. כל עוד לא יפנימו שרשות מקומית היא יחידה עצמאית בפני עצמה, שגם תומכת במדינה, לא יצליחו לשנות דבר".
לדעת יונה יהב, יש לשנות את זווית ההסתכלות על שאלת הדיור: "במקום לדבר על ביורוקרטיה וחסמים, צריך לחזור לאתוס הציוני של פיזור האוכלוסייה ואמצעי הייצור. אין אף מדינה שמתבססת על מרכז כלכלי אחד, וההסתמכות של מדינת ישראל על גוש דן ותל אביב משולה להתאבדות שיעית".
ראש עיריית חיפה הוסיף כי "ראש הממשלה מתפאר בכך שדירות למיליון משפרי דיור יוקמו על בסיסי צה"ל המפונים באזור המרכז, ואני שואל - למה אתם לא מפנים את בסיסי צה"ל הרבים בחיפה? למה רוצים להעביר את שדה התעופה מהרצליה לחיפה ולבנות שם במקום בנייני מגורים? כי רואים בחיפה פח זבל עירוני". עוד קבל יהב כי בשיחה שהייתה לו עם ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, אמרה לו האחרונה כי 'לבנות בצפון ובדרום זה לא פרקטי".
אסף זמיר מעיריית תל אביב הגיב לדברים, ואמר כי "זה אינטרס של כולנו שיונה יהב ורוביק דנילוביץ' יצליחו להקים מרכזים מטרופוליניים בחיפה ובבאר שבע. אבל צריך להבין שמה שפוגע בהם זה לא רק גוש דן, אלא קודם כל ריבוי הרשויות המקומיות. קבינט הדיור יכול לעשות שינוי אמיתי אם יבין שיש פה יותר מדי רשויות קטנות ועשירות, ושיונה צריך להתמודד איתן. במקום אלה צריך ליצור ערים שאנשים רוצים לגור בהן - ערים צפופות יותר, עם התחדשות עירונית ואפשרויות תעסוקה".
"מה, אנחנו לא חיים באותה מדינה? זה מעצבן אותי"
ראשי הרשויות לא הסתירו את העדפתם לאזורי תעשייה מסחר ותעסוקה מניבי ארנונה, תחת עוד פרויקטים של מגורים. שלום בן משה, ראש העיר ראש העין, אמר כי "כולם יודעים שכשתמהיל המגורים-עסקים משתנה, בלי שדואגים לתשתיות חדשות, תוך שנה צריך למנות חשב מלווה לראש העיר".
לנושא תשתיות התחבורה התייחס גם ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי, שאמר כי "ליבי עם איציק (ר.ע. פתח תקווה - א.ש.) שתקוע עם תכניות דיור לעשרות אלפי יחידות דיור, אבל מפעל גדול עוזב אותו, בין השאר, כי לא ניתן להיכנס לעיר בשעות הבוקר".
אדיב קשר נושא זה לשאלת היחס בין המרכז לאזורים המרוחקים יותר: "היום 50% מתושבי הוד השרון, רעננה וכפר סבא נוסעים לעבוד באזור תל אביב, כשבכל רכב יש אדם אחד וזה יוצר פקקים אדירים. למה לנסוע לתל אביב"? אדיב קרא להקים "מרחבי תעסוקה אזוריים" ו"לתת להם היתרים מחר".
יוצא מן הכלל היה פדלון ההרצלייני: "המטרה שלי היא להשאיר את הצעירים בהרצליה, במקום שיעברו לברלין. ברוך השם יש לנו מספיק נכסים מניבי ארנונה, ואנחנו צריכים להתמקד בצעירים". על כך סנט בו לנקרי כשאמר "תראה אותך, יש לך מספיק נכסים מניבים, אבל בכפר קאסם, 5 ק"מ קו אווירי ממך, ביוב זורם ברחובות. מה, אנחנו לא חיים באותה מדינה? זה מעצבן אותי".
בנוגע לפרשיות השחיתות האחרונות, בין השאר בעניינם של צבי בר ושלמה לחיאני, הציגו הנוכחים חזית אחידה, אותה ביטא רן קוניק, ראש העיר גבעתיים: "ראש רשות מקומית זה תפקיד מאוד מסוכן. הוא נתון ללחצים ולאינטרסים אדירים, בעיקר בשנותיו הראשונות בתפקיד, ובשביל התקשורת והמשטרה הוא טרף קל. למשל, אדם שתרם כסף כחוק למועמד לראשות עיר בתקופת בחירות, ואחר כך זוכה במכרז עירוני, מיד רואים בזכייתו בתפקיד כמינוי פוליטי, או אפילו כשוחד. עם זאת, צריך לזכור שבעיות כאלה קיימות גם בשלטון המרכזי ואפילו במשטרה, ורוב החשדות מסתיימים לבסוף בקול ענות חלושה".
כחלון הוסיף בעניין זה כי "אני בשלב מסוים נעצרתי לחקירה והגעתי לערן מלכה, וכבר אז היו עליו סיפורים. אני פניתי למח"ש וביקשתי שיחקרו אותו. מאז, הרגשתי שרוצים לתפור לי תיק. בהרף עין, מנסה משטרת ישראל להעביר ראש עיר ישר מתם לב למושחת. עם זאת, צריך לדרוש ועדת אתיקה בכל רשות מקומית, שבה ניתן לבדוק כל החלטה או מקרה לפני שנופלים לפלילים בתום לב".