מערכת ההוצאה לפועל רשומים כיום למעלה מ-700 אלף חייבים, מתוכם כ-70 אלף המוגדרים כ"חייבים מוגבלים באמצעים" - חייב שאינו מסוגל לפרוע את חובו, ומושת עליו הסדר תשלומים חודשי ומגבלות כלכליות רבות. נגד כל אחד מחייבים אלה פתוחים למעלה מ-11 תיקים בהוצאה לפועל - המהווים למעלה מ-40% מכלל התיקים המטופלים בהוצאה לפועל. בדיוק לתיקים אלו מכוונת הצעת חוק "ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים)", שאושרה אתמול (א') בוועדת שרים לענייני חקיקה.
לפי ההצעה, יוכל רשם ההוצל"פ לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך לפחות חמש השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר; סך חובותיו, הן בהוצל"פ והן מחוץ להוצל"פ, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 800 אלף שקל חדשים או פחות; אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר. תנאי נוסף שנקבע בהצעה, הוא כי אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו, וכן כי החייב הגיש דוח מס במועד.
במערכת ההוצאה לפועל כיום רשומים כ-40 אלף חייבים העומדים בתנאים אלה. ההערכה היא, כי לחייבים אלו יש חוב ממוצע של כ-250 אלף שקל לחייב - ובמילים אחרות, מדובר בשמיטת חובות בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים.
הצעת החוק מאפשרת את מתן ההפטר תוך צמצום משמעותי של הביורוקרטיה הנדרשת, שהייתה עלולה להוות חסם להחלתו. לפי ההצעה, לאחר הגשת הבקשה, ולאחר שרשם ההוצל"פ ביצע בדיקה במאגרי הבדיקה ואישר כי לכאורה עומד החייב בתנאי החוק - תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר ברשומות ובעיתונות או באינטרנט, וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו. כך, נושים וזוכים שסבורים שיש מניעה לתת לחייב הפטר מסיבות שונות המנויות בפקודת פשיטת הרגל, או שההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית לנושה, רשאים להגיש התנגדות לבקשה. רשם ההוצל"פ יקיים דיון בהתנגדויות, ויחליט אם לתת לחייב הפטר. ההפטר יפטור את החייב מכל חובותיו, ופעולתו זהה למתן הפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל.
"חקיקה פופוליסטית"
הצעת החוק גובשה בתקופת כהונתה של ציפי לבני כשרת המשפטים, בשיתוף רשות האכיפה והגבייה, ומקנה (בהוראת שעה לשלוש שנים) לרשמי ההוצל"פ ברשות האכיפה והגבייה, סמכות לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים", שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. הצעת החוק אושרה על-ידי הממשלה הקודמת בכפוף לתיאומים שונים, וכעת החליטה שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, לקדם אותה והעלתה את ההצעה לאישור ועדת שרים.
מטרת הצעת החוק לסייע לעשרות אלפי אנשים שמטופלים כיום במערכת ההוצל"פ, ומתמקדת בחייבים מוגבלים באמצעים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום לב בחובות, שעומדים בצו החיוב בתשלומים, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם. זאת, הן מאחר שהתשלומים לא מכסים את הריבית וגם לנוכח העובדה שיידרשו לעתים עשרות שנים לפירעון החוב, כאשר בתקופה זו אותם חייבים נאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם מכוח החוק, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.
כבכל הליך חקיקה שיש בו משום מהפכה ושינוי משמעותי של מצב המשק, יש כבר מי שמזהיר מפני השלכות הרוחב של המהלך. עו"ד עופר שפירא, מומחה לטיפול בגביית חובות, מזהיר מפני מה שהוא מכנה "חקיקה פופוליסטית ההופכת את ישראל ל'גן עדן לחייבים'" לדבריו, "מנסחי החוק צריכים לזכור שבצד השני של החייבים 'שרוצים לחיות חייהם', עומדים לרוב נושים שהם בעלי עסקים קטנים או אנשים פרטיים, שאף הם רוצים לחיות את חייהם ו'להשתלב בכלכלה'. שמיטת חובות חייבים הופכת את הנושים של אותם חייבים לנזקקים בפוטנציה.
"פגיעה בשכבות החלשות"
בנוסף, מזהיר שפירא מפני ניצול לרעה של החוק. "שמיטת החוב מחוץ למסגרת הליכי פשיטת הרגל הוכחה כמייצרת 'חייבים מקצועיים', אשר למערכת ההוצל"פ אין יכולת או אמצעים לאתר או לגבות מהם דבר. כך יוצא שבמקום חיי מסחר תקינים המבוססים על האמירה הידועה, ש'חוזים יש לקיים', נקבל שכבה נוספת של אנשים, אשר לא רק שאינם עומדים בהתחייבויותיהם, אלא גם מופטרים מהם לחלוטין. "בפרפראזה על דברי שרת המשפטים, חייבים אלה יוכלו לשוב ולפתוח חשבונות בנק, לצאת מהארץ, לחלק צ'קים, להשתמש בכרטיסי אשראי וחוזר חלילה 'להפוך חלק מהכלכלה', בעוד שהם משאירים שובל של נושים ישרים וזהירים שיהפכו בעצמם להיות נטל חברתי ללא עוול בכפם". לכן, אומר שפירא, "חוק שמיטת החובות הוא חוק פופוליסטי שיפגע בשכבות החלשות".
עוד מוסיף שפירא, כי לחוק תהיה השפעה על התנהגות הבנקים שתפגע בציבור הרחב. "הבנקים ייערכו לחוק בצורה של העלאת ריבית למסכנים או אי-העמדת אשראי לחייבים בעייתיים. כלומר, השינוי יהיה במישור של מדיניות מתן אשראי, על שימוש בצ'קים במשק (להבדיל מכרטיסי אשראי) ועל עסקאות בין פרטיים שהופכות להיות קשות יותר לאכיפה".
לדברי שפירא "מי שיימצאו עצמם כשידם על ראשם, כרגיל, לא יהיו אלה שעיסוקם במתן אשראי - אלא אלה שפשוט מצאו את עצמם כבעלי חוב, בהם ספק של סחורה שחייבים לו כסף על קנייה, אנשים שקיבלו צ'קים שחזרו בלי כיסוי וכיוצ"ב. במילים אחרות: הנדיבות הזאת של מיליארדים של שקלים של מחיקות היא על-חשבון הרבה אנשים תמימים שמחכים לכסף שלהם; שלא לדבר על התופעה החברתית הכי קשה פה - והיא "גובים" למיניהם שעובדים ביעילות רבה ואוספים את כל הכסף שמערכת ההוצל"פ לא מסוגלת לגבות".
גם עו"ד יונתן מוגל, שותף במשרד זיסמן-אהרוני-גייר ושות' המתמחה בניהול הליכי גבייה, הוצאל"פ וכינוס נכסים, תוקף את הצעת החוק. "החובות הם קניין של הזוכים, זכות יסוד, שלא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה - ובמקרה זה לא הוצגה תכלית ראויה" הוא אומר. "אם המדינה רוצה למחול על חובות, היא יכולה לוותר על חובת של החייבים כלפי המדינה, אבל היא לא יכולה לחייב את הנושים לוותר על חוב שנפסק לזכותו, ועל זכותם הקניינית לגבות את הכסף".
עוד הוא מציין כי כבר היום קיים מנגנון להפטרת חייבים במסגרת פקודת פשיטת הרגל, שבה מתבצעת בדיקה של נכסי החייב על-ידי ביהמ"ש, הכנ"ר והנאמן. לדבריו, "אם הכוונה היא להחזיר את החייבים למסלול היצרני ולאפשר להם לפתוח דף חדש - הפתרון כבר נמצא בהליך פשיטת הרגל, במסגרתו ניתן להגיע להפטר. במנגנון שמציעים כיום, אין אבחנה בין נוכלים ובין אנשי תמי-לב שנקלעו לחובות בתום לב - זה ליקוי בסיסי ובלתי מתקבל על הדעת".
בדומה לשפירא, גם מוגל סבור שהחקיקה המוצעת תפגע בנושים שאינם בעלי כיס עמוק. לדבריו, "בין הנושים יש גם עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים, אנשים שזכו בביהמ"ש לתביעות קטנות, עובדים שלא קיבלו את שכרם. אלו גורמים שייפגעו קשות ממחיקת החובות, ועלולים בעצמם להגיע לחדלות פירעון".
עו"ד מוגל מבהיר כי מחיקת החובות בתוך שלוש שנים, תביא בהכרח לייקור של השירותים לכלל הצרכנים, שכן את הסיכון שבמחיקת החוב יהיה צורך לפזר על כלל האוכלוסייה, והמשמעות היא שהאנשים הנורמטיביים, שמשלמים את חובותיהם בזמן, ישלמו יותר על השירות בשל תוספת של פרמיית סיכון.
עוד מוסיף מוגל כי "המסר לפיו ניתן ליצור כל חוב, ובחלוף שלוש שנים הוא יימחק, ידרדר את מוסר התשלומים במדינה, שגם כיום אינו מצטיין. בנוסף, לחייבים לא יהיו כל אינטרס לשלם את החובות - כל שיהיה עליהם לעשות הוא להתמיד בתשלומים למשך שלוש שנים ולזכות לשחרור מהחובות". כמו-כן, לדבריו, קיים סיכון שגורמים פרטיים יפנו למסגרות גבייה אלטרנטיביות, בהם גובים אלימים וארגוני פשיעה, מתוך רצון להביא את הכסף בפרק זמן קצר".
"קשה מנשוא"
מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני - שהודיע היום על סיום תפקידו בשל "תחושת מיצוי" - טוען מנגד כי התיקון חיוני על-מנת לסייע למשפחות רבות להתחיל את חייהם מחדש, לאחר שחיו שנים תחת משא כלכלי כבד מנשוא. "מדובר במשקי בית שהינם חדלי פירעון של ממש. ההצעה נועדה לאפשר להם, בדרך קלה ולא ביורוקרטית, חזרה לחיים כלכליים נורמטיביים. הצעת החוק תשפיע על כ-40 אלף חייבים. אלה משפחות. אם אבא מוכרז כמוגבל באמצעים, אז הוא, אשתו ילדיו וכל מי שמסביבו - סובלים. הם מנהלים חיים קשים מנשוא".
לדברי מדיוני, "יש פה ניסיון לקחת את העולם של השמיטה היהודית, ולהציל אנשים שאין להם צ'קים, אין להם חשבונות בנק, הם לעולם לא יגיעו לחו"ל ויישארו תקועים בסבל. זה נכון מבחינה חברתית וכלכלית, כי הם יחזרו למעגל המועסקים, המרוויחים והצרכנים".
רשות האכיפה והגבייה: "ההתנגדות לחוק היא פופוליסטית וחסרת בסיס"
מרשות האכיפה והגבייה בהנהלת דוד מדיוני, נמסר בתגובה: "מדובר ביוזמה המוגדרת במסגרת הוראת שעה לשלוש שנים בלבד, וההתנגדות לה היא פופוליסטית וחסרת בסיס. הרשות נותנת מענה לקבוצה מוחלשת של חייבים בהוצל"פ, "החייבים המוגבלים באמצעים", שאין להם יכולת כלכלית לשלם את חובם, שלרוב יש להם מספר תיקים, אין להם נכסים ומוטלות עליהם הגבלות. חייבים אלה עומדים בצו התשלומים, אולם התשלומים מכסים את הריבית בלבד והם לעולם לא יוכלו לפרוע את חובם. אילו היו חייבים אלה פונים להליך פשיטת רגל בבית המשפט, קרוב לוודאי שהיו מקבלים הפטר מלא מחובותיהם. מאחר שאותם חייבים נמנעים מלפנות לביהמ"ש בשל הקושי בפתיחת הליך נוסף, ניתן להם מענה במסגרת ההוצל"פ. עליהם לעמוד בקריטריונים ומתנהל תהליך של בחינת בקשתם להפטר כמו בביהמ"ש.
"אשר להתנהלות הבנקים - גם במצב הנוכחי, ללא מתן ההפטר, אותם חייבים מוגבלים אינם יכולים כלכלית להחזיר את חובם, וחובות אלה הם בבחינת חובות אבודים. יחד עם זאת, הבנקים ממשיכים ליתן הלוואות ואשראי ומדיניות זו לא תשתנה.
"מחיקת החובות היא לא על חשבונם של אנשים תמימים, שכן אנשים אלה גם במצב הנוכחי כיום אינם זוכים לקבל את כספם. יתרה מזו, בהצעת החוק סעיף מיוחד שאינו קיים בפקודת פשיטת הרגל לפיו, אם מתן הפטר לחייב ספציפי יכול להביא לפגיעה כלכלית משמעותית, הרי שזו אחת מהעילות שבגינן לא ניתן לתת הפטר. כל שנעשה ברוח שנת השמיטה היא לפטור את קבוצת החייבים המוחלשים מחובותיהם, ולאפשר להם לצאת לדרך חדשה".
התנאים למתן פטור מחובות
החייב מוגדר כ"מוגבל באמצעים" במשך 5 השנים האחרונות; "חייב מוגבל באמצעים" הוא אדם עם חובות ללא נכסים, מלבד משכורתו, ומשלם את חובו בתשלומים חודשיים מזעריים ביחס לחוב, תוך שמוטלות עליו מגבלות שונות, בהן הגבלת יציאה מהארץ, שימוש באשראי, פתיחת חשבון בנק ועוד
החייב עמד בתשלומים שנקבעו לו ב-3 השנים הקודמות לבקשת ההפטר
סך חובותיו לא עולה על 800 אלף שקל
חובו כלפי אדם ספציפי או כלפי רשות המסים לא עולה על 400 אלף שקל
הרשם שוכנע כי לחייב אין נכסים שנתונים לעיקול חוץ ממשכורתו