שוק הפורקס המקומי, או בשמו הרשמי: "שוק זירות הסוחר", ריכז לא מעט תשומת לב בשבועות האחרונים, בעקבות ההסדרה הרגולטורית שמקדמת רשות ניירות ערך בענף. בסוף מאי עדכנה הרשות על 21 גופים הפעילים בשוק הזה שהגישו בקשה רשמית לקבלת רישיון סוחר, הנדרש מעתה והלאה כדי להמשיך לפעול בתחום, הכולל פלטפורמות מסחר אינטרנטיות המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים פיננסיים שונים מול מפעילי הזירות.
כיום, עיקר הפעילות בזירות, המצטטות באופן רציף מחירים למכשירים הפיננסיים שבהם מציעה הזירה לסחור, מתבצעת על ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים, אך במינופים גבוהים.
בעקבות השינוי הרגולטורי הדרמטי, התכנסו כמה פעילים בולטים בשוק זה לדון בעתיד הענף, תחת הכותרת "פורקס - כללי משחק חדשים?". את הפאנל הנחה רו"ח עוז גולן, שותף אשכול פיננסי בפירמת BDO זיו האפט, אשר ציין כי "ההיערכות ליישום התקנות הצריכה תשומות רבות מהחברות המגישות שהינן חברות פרטיות".
לנוכח החדשות מהענף בשבועות האחרונים, רו"ח איציק שורקי, מנהל מחלקת בורסה וזירות הסוחר ברשות ני"ע, התחייס לבקשות וציין כי "אנו צפויים לעבור תהליך ארוך וממושך של בחינת הבקשות שהוגשו לנו - גם בהיבט הטכני וגם בהיבט האיכותי. 21 בקשות זה לא מעט, וקצת יותר ממש שצפינו. מבין הבקשות שהוגשו עד היום, יכול להיות שנכללות חברות שהיו כבר פעילות ורשאיות להמשיך לפעול גם בתקופת המעבר, וגם חברות חדשות שקמו שלא יוכלו ליהנות מהוראות המעבר. אם נזהה פעילות בחברה שלא הגישה בקשה, נפעל לאכוף את החוק".
בשאלה איך ייראה שוק הפורקס בישראל בעוד כמה שנים, צפה איציק נוי, יו"ר איגוד חברות הפורקס, כי "מי שיהיה טוב ומי שימציא את עצמו מחדש, יישאר. לדעתי, תיווצר תחרות עזה מול חדרי העסקאות של הבנקים, ותהיה משם זליגה של לקוחות שייהנו מהוזלת עלויות. בגדול, נראה שאפשר לעשות פה את מה שמשה כחלון עשה בענף הסלולרי כשהיה שר התקשורת, משום שהגופים המוסדיים והנוסטרו הגדולים יוכלו לבצע מסחר דרכנו, בפיקוח של רשות ני"ע".
עו"ד גדי ירום, מומחה ברגולציה של ניירות ערך ושוק ההון, הוסיף כי "לזירות המסחר יש מגוון נכסים פיננסיים שבהם ניתן לסחור, וזה חושף את השחקנים בשוק לכל העולם, וגם לכלי מסחר שאין להם היום במסחר בבורסה. ברגע שאנשים יבינו את היתרונות הגלומים בכך, הדבר יכול להוביל להגדלה משמעותית במחזורים של זירות המסחר".
עוד אמר ירום בעניין מצב שוק זירות המסחר, כי "אחת הבעיות המשמעותיות כיום היא שהשקעה של גופים מוסדיים בזירת מסחר נחשבת מבחינתם לסיכון אשראי מקסימלי. לכן, אחד הדברים שהשוק צריך להתבגר בעניינם הוא בהבנה שזירות המסחר, כשהן מפוקחות על ידי רשות ני"ע, ועם דרישות הון משמעותיות, יכולות להוות סיכון אשראי נמוך יותר בהחזקות הכספים של לקוחות, בטח של מוסדיים, וכיוון מחשבה שכזה יוכל לסייע בתחרות. לדברי ירום, "אספקט נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא עד כמה שוק זה יהיה חשוף לחברות בינלאומיות, או עד כמה רשות ני"ע תצליח להתמודד עם חברות אלה".
צחי דרוקר, יו"ר קולמקס, הוסיף בעניין כי "הסדרה בישראל היא לא זולה, ובשביל שחברה תקדיש הון ומאמצים לכך, מעבר לתהליכים השוטפים שהיא נדרשת לבצע, היא צריכה לקבל רמת ביטחון לגבי היכולת שלה לפעול בלי סיכונים בלתי צפויים שמגיעים מחו"ל".
יאושרו כולן יחד?
האם הבדיקות לחברות שהגישו בקשה לקבלת רישיון יהיו רוחביות, או שכל חברה תיבדק בנפרד?
שורקי: "בעולם אידאלי, היינו רוצים לעשות זאת במקביל, בפרקטיקה עוד מוקדם לדבר על זה. אבל ברור שיהיו חברות שיידרשו להסברים והשלמות יותר מחברות אחרות, ואני לא בטוח אם צריך לעכב מתן רישיון לחברה מסוימת, בגלל חברה אחרת שלא הספיקה לעמוד בכל הדרישות".
לדברי נוי, "אם חברה מסוימת מקבלת אישור וחברה אחרת לא, יש לכך משמעות אדירה, ואנחנו מקווים שלא יהיה מצב כזה, אלא שיהיה 'פול' של חברות שיאושרו יחד. יש הבנה בשטח, שיד ביד עם רשות ני"ע אנחנו הולכים לעבר מציאות של כללי משחק מאוד ברורים, ויש לכך משמעות שיווקית אדירה. לכן, יש חשיבות שהאישורים שיתקבלו מהרשות יהיו במקביל".
דרוקר ציין בנושא, כי "גם בהסתכלות על טובת הלקוח, האינטרס של הצרכן הוא שהנושא יוסדר מהר ככל האפשר, משום שהצרכן יתקשה לבצע פעולות בתקופת הביניים הזו".
שורקי אמר בתגובה לכך כי "כמו כל ענף בפיקוח, ברור שנהיה קשובים לו. עם זאת, גודל האחריות שלנו כלפי הציבור לא מאפשר לנו לקחת סיכונים. לכן, בשלב בחינת הרישיון לחברות שהגישו בקשות, נהיה דקדקנים. אבל, אנחנו יודעים שיש פה הליך למידה. מבחינתנו, חברה שתקבל רישיון, יכולה לפעול בלי כל פשרות".
המשתתפים נשאלו האם הרובוטים במסחר יהוו בעתיד תחליף ליועץ ההשקעות. שורקי אמר כי "לזירות סוחר אסור לעסוק בייעוץ השקעות, והשאלה אם מנגנונים ממוחשבים אוטומטיים נחשבים לייעוץ או לא, היא שאלה רחבה. ככלל, אי אפשר להגיד שכל אלגוריתם הוא ייעוץ, אבל הדבר דורש בחינה".
נוי אומר כי "צריך להגדיר מחדש את כללי המשחק - זו החשיבה המאתגרת שצריכה להעסיק את רשות ני"ע, לראות איך מתמודדים עם שוק ההון בשנת 2035. יש דרישה עצומה למכשירים האלה, לא במקום מה שהמשקיעים עושים היום, אלא בנוסף".
ירום הוסיף כי "יש כל מיני סוגים של טכניקות במסחר ממוחשב, ומבחינה משפטית אין הסדרה של התופעה הזו. האינטרס של זירות המסחר הוא בראש ובראשונה לדעת שהכלים האלו יהיו אמינים, ושהם כלים טובים עבור הלקוח. האתגר החקיקתי של הרשות לני"ע הוא תופעת הרובוטים, וצריך לבחון את הנושא ולקבוע כללים ותקנים, כדי לוודא שהלקוחות יוכלו לעשות שימוש במוצר טוב ולא במוצר שייצר שרלטן".