הריוניות ומופלות / צילום: Imagebank/thinkstock
חברת רואי החשבון פאהן-קנה ושות' תשלם לעובדת שפוטרה במהלך היריון כ-30 אלף שקל בגין פיטוריה שלא כדין - כך החליטה בשבוע שעבר (ג') שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, רוית צדיק.
פאהן-קנה ושות' היא חברה-בת של פירמת רואי החשבון פאהן-קנה ושות' Grant Thornton ישראל, והיא מבין משרדי רואי החשבון המובילים בישראל.
אמנם העובדת הועסקה בחברה בתפקיד פקידותי ובעבודות משרדיות, אך מי שהנפיקה לה את תלושי השכר היא חברת כוח-האדם ש.כ. מאגרי אנוש בע"מ.
לכן, העובדת תבעה גם את חברת כוח-האדם וגם את פאהן-קנה, וסכום הפיצויים שנקבע בפסק הדין על סך למעלה מ-120 אלף שקל חולק בין שתי החברות, כאשר חלקה היחסי של פאהן-קנה קטן יותר מחלקה של חברת כוח-האדם.
העובדת עבדה במשרדי פאהן-קנה החל מחודש ספטמבר 2008 ועד לינואר 2009 והוגדרה על-ידי מעסיקיה כ"עובדת טובה ומוערכת". במהלך עבודתה שם היא הרתה וחוותה חוויית היריון קשה במיוחד. לאורך כל תקופת ההיריון חשה העובדת ברע, ולמרבה הצער התינוק שנולד סובל מתסמונת דאון.
במהלך אחד הימים בהם 'בילתה' העובדת בשירותים בהקאות חוזרות נשנות, הבחינה בה הממונה עליה, אוולין צופי, ושאלה לשלומה. במסגרת מפגש מקרי זה סיפרה העובדת לממונה על היריונה, והאחרונה הציעה לה לדווח על היריונה לממונה בכירה יותר, רודי דיסטלמן, מאחר ש"כולם במשרד כבר יודעים", כפי שעולה מפסק הדין.
לאחר שהעובדת סיפרה לממונה הבכירה על היריונה, הראשונה קיבלה את 'ברכתה' של הממונה, אך ברכה זו לא האריכה ימים, שכן העובדת פוטרה פרק זמן קצר במיוחד לאחר ההודעה הדרמטית.
למרות שהדעות בנושא פרק הזמן שעבר עד שפוטרה העובדת הן חלוקות, השופטת קבעה כי לכל היותר היה מדובר בהודעת פיטורים שהגיעה כעבור שבועיים, והיא לא פסלה כי ההודעה על הפיטורים הגיעה באותו היום ממש.
מכל מקום, העובדת זומנה בסמיכות זמנים להודעה על היריונה לחדריהן של שתי הממונות, ודיסטלמן (הממונה הבכירה יותר, ס'כ' ח'מ') הסבירה לה כי היא "נורא מצטערת", אולם עקב קיצוצים אין מנוס אלא להורות על פיטוריה. הממונה הזוטרה יותר אישרה את הדברים.
"כבר למחרת היום הוזמנתי לחדר הישיבות, מהרגע להרגע, ללא כל התראה, כאשר גברת דיסטלמן אמרה כי היא 'נורא מצטערת', וכי 'אין מנוס' מלפטר אותי. גברת צופי הצטרפה לדברים בציינה: 'אוי, בא לי לבכות, ממש חבל לי שזה ככה, אבל אין ברירה, כפרה, יש קיצוצים'", כפי שעולה מתצהיר העובדת, שפרצה בבכי מיד לאחר ששמעה את הבשורה המרה.
עוד טענה העובדת בעדותה: "תגובתה של דיסטלמן הייתה מתנשאת... באומרה: 'לא נורא, אל תדאגי, תנוחי לך בשקט בבית, יהיה לך יותר קל'. והוסיפה: 'אין צורך לבכות'. לאחר שהיא עזבה את החדר, פנתה אליי צופי ואמרה: 'אל תבכי, עוד מעט גם אני אתחיל לבכות'... כאשר התעמתתי איתה, אמרתי לה: 'את רואה, אני כזאת סתומה, חבל שהקשבתי לך, לא הייתי צריכה להגיד כלום'... אז היא ענתה לי: 'גם ככה היא הייתה מגלה, ולא נורא, כפרה, אין מה לעשות'".
העובדת הוסיפה כי באותו מעמד היא לא קיבלה שום מסמך המעיד על סיום העסקתה, ולא נערך לה שימוע כדין.
חברת פאהן-קנה טענה כי עקב צמצומים בצוות האדמיניסטרטיבי הוחלט לפטר את העובדת. כך גם נעשה ביחס לעובדת אחרת, הוסבר בפסק הדין.
החברה טענה כי היא אף הציעה לעובדת לעבוד בשעות אחרות, אך משום שהעובדת "סירבה", ונדרש הקיצוץ בכוח-האדם, היא הודיעה לעובדת כי לא תזדקק יותר לשירותיה.
משכך הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, באמצעות עו"ד נועה תאורי.
במסגרת פסק הדין התייחס בית הדין להוראות החוק הרלבנטיות במקרה הנוכחי, לעובדת שעבדה תקופה קצרה של 4 חודשים, לפיו החוק המתאים לדיון בנושא הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ולא בהתאם לחוק עבודת נשים (שאז נדרשת תקופת העסקה של מינימום 6 חודשים, ס'כ' ח'מ'). השופטת קבעה כי גם לפי חוק זה ניתן לתבוע פיצויים אם נעשו פיטורים שלא כדין בשל אפליה, בין היתר מחמת היריון.
"התרשמתי מעדותה של העובדת, שהייתה עקבית, קוהרנטית ומפורטת. התובעת זכרה היטב את שיחת סיום ההעסקה שנערכה לה, תיארה בפרוטרוט את מהלך הפגישה, את דבריהן של הממונות עליה, את האופן שבה הודיעו לה על סיום העסקתה ואת סערת הרגשות בה הייתה נתונה", אמרה השופטת.
לעומת זאת, השופטת העבירה ביקורת על עדותיהן של הממונות, שהעלו ספקות ביחס למהימנותן, ובחלק מהמקרים אף סתרו האחת את השנייה. "טענת פאהן-קנה, לפיה היה שינוי ארגוני וקיצוצים אצלה, לא הוכח בפנינו. הנתבעת לא הציגה כל מסמך או ראיה אובייקטיבית התומכים בטיעוניה, כמו פרוטוקול ישיבה או כל מסמך אחר".
עוד הוסיפה השופטת ביחס לטענת הנתבעת כי הציעו לה עבודה אחרת, כי "אין זה סביר בעינינו כי התובעת תסרב לקבל הצעת עבודה כאמור, כאשר לא היו כל בעיות במערכת יחסי העבודה עם הנתבעת, לא כל שכן כאשר התובעת הייתה בהיריון. אף עדויותיהן של הממונות מטעם הנתבעת לא הצביעו על כל טעם לסירוב התובעת".
לגופו של עניין, בית הדין קבע כי פאהן-קנה וחברת כוח-האדם הפרו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכי מהתנהלותן מול העובדת עולים מחדלים רבים המזכים אותה בפיצוי. משכך, כאמור, נקבע בפסק הדין כי הנתבעות ישלמו לעובדת סכום פיצוי של למעלה מ-120 אלף שקל.
ממשרד פאהן-קנה נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה במישור האזרחי כנגד חברת כוח-אדם שהעסיקה את העובדת וכנגד פאהן-קנה כנתבע נגזר. התביעה האזרחית הוגשה לאחר שתלונה שהוגשה למשרד הכלכלה במישור המשמעתי נדחתה, והתיק נסגר לאחר בירורים מקיפים.
"טענת ההגנה, שנתמכה בעדויות של עובדות בכירות בפאהן-קנה, היא שסיום ההעסקה נבע מרה-אורגניזציה פנימית ומאי-רצונה של העובדת, שהועסקה דרך חברת כוח-אדם במשך כ-4 חודשים במשרד, לקבל הצעות עבודה חילופיות במשרד (משמרת אמצע במקום משמרת בוקר).
"מטרת התביעה היא לעשות שימוש ציני במוכרות הציבורית של משרד פאהן-קנה, שידוע כי אין בו שום אפליה למגזר הנשי בכלל ולנשים בהיריון בפרט".
באת-כוחה של העובדת, עו"ד נועה תאורי, מסרה בתגובה: "פסק הדין ממחיש כי אין מקום לפטור מעסיקים שפועלים בניגוד לחוק, בין אם הם מעסיקים בפועל ובין אם הם חברות כוח-אדם, וכי לפיטורי אישה הרה בעקבות ההיריון יש מחיר".