אופניים / צילום: מירב מורן
אצלנו, במקום לטפל לעומק בחסרונותיה של תופעה מבורכת - מנסים לחסל אותה.
במקום לחפש דרכים יצירתיות ליצירת נתיבי אופניים (כלי תחבורה זול וירוק), זורקים את הרוכבים לכביש (ואין ספק שעל המדרכה הם לא צריכים להיות), ומערימים עליהם קשיים ביורוקרטיים.
וכעת, שימו לב לנעלם משמעותי: משרד הפנים דורש רישוי לכלי הרכב, המשטרה שם דורשת רישיון לרוכב, אבל משרד התחבורה, הגוף שאחראי על... ובכן, תחבורה, אינו מופיע בהמלצות לדרכי טיפול בתופעת האופניים.
יכול להיות שמישהו נרדם שם בשמירה?
פנינו לגורמים במשרד התחבורה ושאלנו אותם: מה אתם בעצם יודעים על הנושא? אילו נתונים יש לכם על תאונות, על מספר רוכבים, על אפשרות לפתרונות? האם יזמתם בדיקות? מחקרים? משהו?
בתחילה רמזו לנו במשרד התחבורה שאנחנו פונים לגורם הלא נכון, כי אופניים אינם "כלי רכב". כשהתעקשנו, העביר אלינו דובר משרד התחבורה הערכות שאסף מאיגוד לשכות המסחר (120-100 אלף זוגות אופניים חשמליים ומיליון אופניים רגילים, למי שתהה).
זה כל מה שאתם יודעים? שאלנו את משרד התחבורה. לא יזמתם מחקרים בעצמכם?
אם יש כל כך הרבה אופניים, תקנות שמחייבות אותם לנסוע בכביש, מבצעי אכיפה לרכיבה ללא קסדה; אם רשויות מקומיות מסתבכות בהקצאת שטח לשבילים ברחובותיהן; אם רכבת ישראל מוסיפה בפעולת חירום קרונות לרוכבים בקווים העמוסים - אחרי כל זה, איך זה שמשרד התחבורה לא אסף עדיין שום מידע מסודר בנושא?
התשובה שקיבלנו היא רשימה של פעולות הסדרה שבהן נקט המשרד: קביעת תקנות לגבי כלי הרכב והמשתמשים, חובת התקנה של 'אביזרי בטיחות' (פעמון, למשל), ומבצעי החרמה בחנויות שמוכרות אופניים שאינם עומדים בתקנים. כמו כן נמסר לנו שמתגבש "קמפיין הסברה" בנוגע לרכיבה בטוחה, שמחכה לתקציב.
זה לא מה ששאלנו, הקשינו, שאלנו על מחקר מעמיק ואמיתי, או לפחות סקר שיבדוק שימושים. ואז קיבלנו את התשובה הפנטסטית הבאה: "המדען הראשי של המשרד עשה עבודה בנושא, הוא נמצא בחו"ל וכשישוב יוכל לדבר על כך".
לא רוצים להשתחרר מהפקק
אופניים הם כלי הרכב שיכול לשחרר את כבישי הארץ מפקקי התנועה, להוזיל לכולנו את יוקר המחייה באופן ישיר ולחסוך למדינה הון שמושקע היום בתשתיות תחבורה: כבישים, מחלפים, מגרשי חניה, וכיוצא בהם.
אופניים הם כלי רכב שאינו מזהם, תופס מעט שטח כביש, כמעט ואינו דורש מקום חניה, זול לקניה ולהחזקה, ואם נותנים לו תשתית בדרך - הוא בטוח ובריא בהרבה לרוכב ולסביבה.
למרות זאת - האופניים מוצגים כמפגע.
במקום להרחיק ראות ולעודד את השימוש באמצעות קביעת תקנות שיפנו לאופניים מקום בדרך הקיימת ויעודדו נהגים לנטוש את מכוניותיהם ולרכוב, הרשויות ממהרות לחפש אחר דרכים "להסדיר" אותם בתקנות ורישוי, קנסות ואכיפה.
אלה אמנם יכניסו כסף למדינה, אך יחמיצו את ההזדמנות הגדולה שנקרתה לדרכנו: לצאת בהשקעה אפסית מפלונטר התנועה החונק את זמן הנהגים על הכביש, ואת נשימת כולנו - באוויר שאנחנו נושמים.