הספורט הישראלי, על שלל מומחיו ויועציו ויחידותיו המקצועיות, החליט לפתור את הבעיות שלו באמצעות מומחים מחו"ל. כך עולה מהתקשרות שביצע משרד הספורט עם הפרופ' הבלגית וירל דה בושר בהיקף של 1.047 מיליון שקל. ההתקשרות אושרה סופית במארס 2014, ונומקה באתר האינטרנט של משרד הספורט (דוח התקשרויות הפתורות ממכרז ל-2014) כ"עבודת מחקר בנושא ההכנות למשחקים האולימפיים לונדון 2012, והמלצות לקראת המשחקים האולימפיים ריו 2016".
במלים אחרות: ההתקשרות עם פרופ' דה בושר נועדה לבחון את הסיבות לכישלון הישראלי בלונדון כדי שלא יחזור ארבע שנים לאחר מכן בברזיל. הכסף לפרופ' הבלגית מובטח. אבל בפועל המסקנות לא באמת ייושמו לקראת ריו 2016: המחקר רחוק חודשים ארוכים מסיומו, ואפילו במשרד הספורט מודים עכשיו באופן רשמי כי "התוצאות צפויות להתקבל במחצית השנייה של 2016".
אז עבור מה אושרה התקשרות בסכום של למעלה ממיליון שקל, אם כלל לא ניתן יהיה ליישמה בזמן? תלוי את מי שואלים. במשרד הספורט טוענים עכשיו כי מדובר במחקר שהמלצותיו יסייעו להישגים של המשלחת למשחקי טוקיו 2020, ובכל מקרה הוא נועד ולשפר את סיכוייה של ישראל לזכות במדליות בעתיד והוא חלק מעבודה נרחבת ומקיפה שנועדה לבחון את מבנה הספורט התחרותי כולו בישראל.
גורם במשרד הספורט אומר ל"גלובס" כי הפרוצדרות הארוכות הרגו את הכוונה המקורית שאליה נועדה ההתקשרות: "כבר כשאושר ההסכם עם דה בושר - היה ברור לכולם ששום דבר לא יהיה מוכן ל-2016".
***
הכישלון של המשלחת הישראלית בלונדון (משלחת ראשונה ללא מדליות מזה 20 שנה) הביאה את שרת התרבות והספורט דאז לימור לבנת לקרוא להקמת ועדה שתבחן את הסיבות לתוצאות הירודות. הרעיון לפנות למומחים בחו"ל הוא לא רע - מדינות ספורט גדולות ומוצלחות יותר מישראל מכירות בצורך לפנות לגורמים חיצוניים מקצועיים שיסייעו להן. בכל אופן, במקרה של דה בושר מדובר אכן במומחית בעלת שם עולמי, שפיתחה מודל שיושם בלא מעט מדינות בעולם, ביניהן ברזיל, יפן, קנדה, אוסטרליה, צרפת, בלגיה והולנד. "פנינו ל-7-5 גורמים, חלק מההצעות היו בסכומים מטורפים וחלק אפילו לא הגיבו לפנייה שלנו", אומר גורם במשרד הספורט. בסופו של דבר הוחלט להתקשר עם פרופ' דה בושר מהאוניברסיטה Vrije Universiteit שבבריסל, שהציגה בפני אנשי המשרד מודל אותו פיתחה שמסייע למדינות להגדיל את הסיכויים לזכייה במדליות אולימפיות.
הבעיה בהתקשרויות מעין אלו קשורה לערימות של נהלים שצריך לפתור בדרך, והמקרה הזה מזכיר לא מעט פרויקטים ויוזמות אחרות בספורט שיצאו לדרך בקול גדול, תוקצבו, והכסף יושב צבוע במשרדי הטוטו ומחכה שיגאלו אותו. במקרה הזה של ריו 2016 (או טוקיו 2020, או אולי בכלל 2024), התקשרות עם ספק מחו"ל דורשת את אישור משרד האוצר. מפה לשם הזמן עובר, ומהכוונה הראשונית שנועדה לטפל באופן מיידי בכישלון של לונדון - לא נותר יותר מדי.
גם הוועד האולימפי בישראל, הגוף המקצועי שאמון על המשלחות של ישראל למשחקים ומפעיל את היחידה לספורט הישגי, רחוק מלהיות מסונכרן עם אנשי משרד הספורט, ועמד על הרגליים האחוריות והחליט שלא לשתף פעולה עם היוזמה. רק לאחרונה הסכימו בוועד האולימפי לממן חלק מזערי מהעלות, כמה עשרות אלפי שקלים, זאת אחרי ש"הבענו בדלתיים סגורות את השגותינו מעלות המחקר".
***
תגובת משרד הספורט: "לאור התמשכות תהליך האיתור והמו"מ עם האוניברסיטה, הצורך בקבלת האישורים מכל הגורמים, לרבות אישור ועדת החריגים באוצר, המחקר החל רק לפני מספר חודשים. תוצאות המחקר צפויות להתקבל במחצית השנייה של 2016, ובמשרד התרבות והספורט מאמינים כי מסקנותיו יובילו לשינוי משמעותי בהיערכות למשחקים האולימפיים 2020 ובתוצאותיהם. בכפוף לאישור המשרד, המשרד יפעל באופן מיידי ליישום חלק מההמלצות שיתקבלו עד למועד יציאת המשלחת לריו 2016. עיקר ההמלצות צפויות להתקבל ולהיות מיושמות לקראת המשחקים האולימפיים ב-2020".
תגובת הוועד האולימפי: "הרעיון והיוזמה להבאת פרופסור דה בושר לבחינת הספורט הישראלי, בחירתה, ההסכמה לעלות הפרויקט ומימונו הייתה של משרד הספורט. לאחר התייעצויות שנערכו בנושא הוסכם על גורמים מקצועיים מגוונים בספורט הישראלי, שאם הוחלט להביא מומחה בינלאומי צריך להגדיר תוצרים שיהוו תשתית לצמיחה נוספת והתעצמות של הספורט התחרותי בישראל. הוועד האולימפי בישראל יממן 50,000 ש"ח בלבד, מתוך ראייה בחשיבות האסטרטגית של התוצרים שיוגשו בעתיד. משרד הספורט יוזם המחקר יממן לפי שיקול דעתו הבלעדי את עלות המחקר הכולל, ואנו הבענו בדלתיים סגורות את השגותינו מעלויות המחקר הכולל, לצד הסכמה ביעילות התוצרים".
