ניסו שחם / צילום: מתוך אתר משטרת ישראל
קצינת משטרת ישראל, שהוזכרה בכתבת תחקיר של עיתון "ידיעות אחרונות" בשנת 2012 כמי שקיימה יחסי מין בהסכמה עם מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, טענה כי חלק זה בכתבה היה שקרי ותבעה פיצוי מהעיתון לפי חוק לשון הרע. שופטת בית משפט השלום בירושלים, דורית פיינשטיין, קיבלה היום (ה') את תביעתה ופסקה כי תקבל מ"ידיעןת" פיצוי של 200 אלף שקל בגין הפרסום.
באותה תקופה, כשנושא ההטרדות המיניות במשטרה לא עלה לכותרות באותה תדירות כמו בשנה החולפת, התפוצצה פרשת ההטרדות המיניות לכאורה של ניצב שחם וגרמה לזעזוע גדול.
ניצב שחם, שהיה מפקד מחוז ירושלים, נחקר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד כי תקף מינית קצינות ושוטרות שהתלוננו נגדו. בעקבות תלונות אלה התנהלה חקירה במח"ש, וכיום תלוי ועומד כנגדו הליך פלילי.
בכתבת התחקיר שכתב הכתב ירון דורון ופורסמה בעמודי העיתון המרכזיים, נידונו חשדות אלה, ובין היתר צוין בכתבה כי התובעת, "הקצינה ממחוז ירושלים", קיימה עם ניצב שחם יחסי מין בהסכמה.
הכתבה פורסמה ביום שישי, יום שבו תפוצת העיתון נחשבת לגבוהה במיוחד.
מפסק הדין עולה כי בטרם פרסום הכתבה פנה דורון לתובעת וביקש לקבל את תגובתה. התובעת, בהיותה כפופה לכללים החלים על שוטרים, הבהירה לדורון כי אין היא יכולה להשיב באופן ישיר לעיתונאי, והפנתה אותו לשוחח עם דובר המשטרה.
דובר המשטרה אמר לדורון כי אין בסיס לטענה שמיוחסת לתובעת, כפי שאמר זאת לעיתונאים נוספים, אך "דורון והעורכים החליטו בכל זאת לכלול את הדברים בכתבה".
בפסק הדין מודגש כי היו עיתונאים נוספים שפנו לדובר המשטרה, וגם להם נאמר כי התובעת לא קיימה יחסים עם שחם, ו"עיתונאים אלה, בניגוד לנתבעים, לא פרסמו דבר או חצי דבר, הנוגע לתובעת בפרשה זו".
לאחר פרסום הדברים, הקצינה תבעה את דורון, מוזס ואת מערכת "ידיעות אחרונות".
בפסק הדין דחתה השופטת פיינשטיין את טענות הנתבעים על הסף והעבירה ביקורת על התנהלות הנתבעים.
לדברי השופטת, הקצינה הצליחה להוכיח לבית משפט כי בכתבה שולבו פרטים מזהים עליה, כמו ציון האות הראשונה של שמה, ופרטים אלה העידו בבירור על זהותה. פרסום הכתבה גרם לה, לטענתה, לבושה ולמבוכה רבה, שכן הגורמים במשטרה איתם עבדה הבינו, בשל הפרטים המזהים, כי מדובר בה.
"לגורמים בתוך המשטרה היה ברור כי מדובר בתובעת, הן בגלל ההפניה לכך שעסקינן בקצינה במחוז ירושלים, הן בגלל התפקיד שלה, שהעמיד אותה בקשרי עבודה יומיומיים עם ניצב שחם, וגם בגלל הצללית שצורפה לכתבה, שמזכירה את התובעת.
"אילו באמת היו הנתבעים מעוניינים להסתיר את זהותה של התובעת, הם היו מסתפקים בכך ששוטרת קיימה יחסי מין בהסכמה, וגם היא זומנה לחקירה. הם לא היו מציינים כי היא קצינה, לא היו מייחסים אף אות לשמה, וגם לא היו כותבים שהיא ממחוז ירושלים".
לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי הדברים שיוחסו לתובעת בכתבה הם בגדר פרסום לשון הרע, וכן כי "הפרסום של הנתבעים, ככל שהוא נוגע לתובעת, אינו אמת", ולכן "אין לנתבעים טענות הגנה על-פי חוק איסור לשון הרע".
משכך, נפסק לה פיצוי בסך 200 אלף שקל, כאמור.