14 שנים לאחר אסון ורסאי, ו-10 שנים לאחר הגשת התביעה האזרחית לפיצויים של נפגעי האסון - מתפרסמות החלטות בית המשפט בנושא גובה נזקי הנתבעים והפיצוי שלו הם זכאים.
אסון ורסאי, שהתרחש במאי 2001, גבה את חייהם של 23 בני אדם וגרם לפציעתם של מאות, לאחר שתקרה באולם השמחות ורסאי שבירושלים קרסה.
בהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחרונה, נקבעו עקרונות חישוב גובה הפיצוי לנפגעים על-פי חומרת הפגיעה בהם. בין היתר, נקבע כי מי שנכח באירוע, אך לא נקבעו לו אחוזי נכות רפואית, או שאחוזי הנכות שלו מגיעים עד 10% - יהיה זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בסך 50,000 שקל, בתוספת ריבית והצמדה. הסכום הכולל לנפגעים אלה עומד היום על כ-75,000 שקל לנפגע.
עוד נקבע כי מי שאחוזי נכותו נעים בין 10% ל-20% - יהיה זכאי לפיצוי בגובה מכפלת שיעור הנכות ב-5,000 שקל, בתוספת ריבית והצמדה; ולמי שאחוזי נכותו עולים על 20% - הפיצוי בגין כאב וסבל יעמוד על מכפלת שיעור הנכות ב-6,000 שקל, בתוספת הצמדה וריבית.
עוד נקבע כי כל מי שאושפז בגין האירוע יהיה זכאי ל-1,000 שקל נוספים על כל יום אשפוז.
השופט משה סובול קבע עוד כי הפיצוי הממוני ייקבע בהתאם להפסדים הכספיים שספג כל אחד מהנפגעים בפועל - אובדן ימי עבודה, הפסקת עבודה, פנסיה וכדומה.
בנוסף, נקבע כי עיזבונו של מי שקיפח את חייו באירוע יעמוד על 75,000 שקל, כולל ריבית והצמדה, וכי לסכום הזה יש להוסיף 10,000 שקל על כל שנה שבה קוצרה תוחלת החיים של המנוח (לפי טבלה מוסכמת).
עד עתה הכריע השופט משה סובל ב-100 תביעות מתוך 428 התובעים בעקבות האסון, וכעת מביעים התובעים חשש כי למרות שחלפו 10 שנים מיום הגשת התביעות, הדרך עוד רחוקה עד שיפגשו את הכסף.
הסיבה לכך - כפי שעולה ממכתב ששיגרו לאחרונה עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן-עפאים ממשרד קמחי, פלד, פוזנר שילה ושות', המייצגים חלק מהתובעים, למדינה, לעיריית ירושלים ולטכניון - היא כי שלושת הגופים הללו עדיין מתנערים מאחריותם לאסון, ומבקשים לנהל דיון משפטי בקביעת עצם האחריות בהליך משפטי נפרד.
לדברי עורכי הדין פוזנר וליבמן-עפאים, המשמעות היא עוד שנים רבות של סבל מתמשך לנפגעי האסון.
כדי למנוע עיוות דין וחוסר צדק מתמשך של נפגעי האסון, מבקשים פוזנר וליבמן-עפאים ממשרד קמחי, פלד, פוזנר שילה ושות', המייצגים 280 מכלל נפגעי האסון, כי גופים אלה יכירו מוסרית באחריותם לאסון וישלמו את נזקי התובעים, ורק לאחר מכן ינהלו בינם לבין עצמם את המשא-ומתן בנוגע לאופן חלוקת האחריות לתשלום.
במכתב שנשלח לנתבעים, מציינים עורכי הדין פוזנר וליבמן-עפאים כי כבר בתיקים הפליליים שעסקו באסון נקבעו ממצאים ומסקנות הנוגעים לאחריותם של המדינה, העירייה והטכניון, ולכן "בנקודת הזמן הזו, כאשר קיימות הכרעות שיפוטיות הן לנושא האחריות והן לנושא הנזק, אנו סבורים כי אין עוד מקום לעכב את תשלום הפיצויים לנפגעי האסון. לטעמנו, הטלת משא חלוקת האחריות בין הנתבעים על נפגעי האסון, במסגרת הליך שיפוטי ארוך, היא למצער בלתי הוגנת".
בסיום מכתבם מציינים עורכי דינם של נפגעי אסון ורסאי כי "כאשר המדינה מחליטה להקציב 50 מיליון דולר לצורך סיוע לנפגעי האסון בנפאל, קיים יסוד להניח כי יימצא תקציב גם לנפגעי האסון בירושלים, והרי מקובלנו ש'עניי עירך ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמין'".