מספר משרות השכירים במגזר העסקי ירד מתחילת השנה בעוד שמספר המשרות בסקטור הציבורי גדל בקצב מהיר, כך מציין היום (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נווה בסקירה השבועית שהוא מפרסם על מצב המשק.
בשנת 2003 טבע נתניהו בזיכרון הציבורי את משל האיש השמן והאיש הרזה: סקטור עסקי קטן הסוחב על גבו את הסקטור הציבורי ההולך ותופח. ביוזמת נתניהו אכן קוצץ הסקטור הציבורי וההוצאה הממשלתית לרווחה, חינוך ובריאות היא מהנמוכות ביותר בעולם המערבי. ואולם בתחום אחד נכשל נתניהו כישלון חרוץ: מספר המשרות בשירות הציבורי הלך ועלה בהתמדה.
ע"פ נתוני בנק ישראל נוספו ברבעון הראשון של השנה כ-10 אלפים משרות בשירות הציבורי (גידול של 0.9%) ובמקביל פחת מספר המשרות בסקטור העסקי ב-16,400 משרות (ירידה של 0.7%). מניתוח המגמות עולה כי חלקו של המגזר הציבורי מסך המשרות עולה בשנים האחרונות, כתוצאה מכך שקצב גידול המשרות במגזר זה מהיר בהרבה מהגידול במשרות בסקטור העסקי: הבדיקה שהחלה ב-2012 מצאה כי קצב גידול המשרות הממוצע בסקטור הציבורי עומד על 3.3% לשנה לעומת 2% בלבד - קצב הגידול במספר המשרות בסקטור העסקי.
העבודה בשירות הציבורי מבטיחה כידוע יציבות תעסוקתית רבה יותר ויתרונות נוספים, אך כרוכה בשכר נמוך יותר. נכון להיום פער השכר הממוצע עומד על כ-850 שקלים בחודש בין המגזר הציבורי (שכר ממוצע 8,733) למגזר העסקי (9,583 שקלים לחודש בממוצע). במהלך הרבעון הראשון של 2015 נרשם גידול בשכר בשני המגזרים של 1.2% (בסקטור העסקי) ו-1.3% (בסקטור הציבורי).