מרקו רויס, קווין דה ברוינה, פול פוגבה / צלם: רויטרס
אם ננטרל מהמשוואה את האי הבריטי ואת שוק הטלוויזיה הפסיכוטי שלו שמציב את קבוצות הפרמיירליג באטמוספירות כלכליות אחרות לחלוטין - אז נגלים לעינינו מספרים מדהימים: בארבע ליגות הכדורגל הבכירות האחרות באירופה (ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת) הוציאו בקיץ 2014 על רכש רק 11.9 מיליון אירו "נטו" (בקיזוז כספים שהתקבלו ממכירות שחקנים). ובסך הכל בתוך שלוש שנים הצטמקה ההשקעה הנקייה ברכש של המועדונים בליגות הנ"ל בשיעור קיצוני של 95%.
אבל יש הרבה אינדיקציות שמרמזות על כך שרוחות עזות ינשבו אל תוך החלון של 2015 שכבר נפתח. המספרים יתנפחו מחדש, ואפילו באנגליה, שם שפכו 488 מיליון אירו בקיץ הקודם, שיא כל הזמנים - תירשם אקסטזת בזבוזים עוצמתית אפילו יותר. הנה שלוש אינדיקציות לקיץ הפרוע שמתקרב:
1. כוח הקנייה של הכדורגל האירופי מתרחב.
כלכלה רחוקה מלהיות מדע מדויק, אבל לכו תנסו לדייק את הפנומנה שנכונה לתת-התחום הנקרא כלכלת ספורט: ההכנסות של מועדוני העילית בכדורגל האירופי בהכרח ממשיכות לגדול, ללא קשר קלוש למה שמתרחש לתל"ג של מדינות אירופה, לתמ"ג שלהן, לאבטלה, לשוקי ההון, לבנקים, לצרכנים. לפי הדוח האחרון של פירמת Deloitte, המגמה הזאת המשיכה גם ב-2013/14 (בחמש הליגות הבכירות הכניסו סך של 11.3 מיליארד אירו, קפיצה של 15% בתוך שנה; כבר שלוש שנים רצופות שכל אותן ליגות מדווחות על עלייה במחזור).
המגמה הזאת תצבור תאוצה גם בעונה הקרובה, עם כניסת הסכם שידורים חדש באיטליה השווה למעלה ממיליארד אירו - לעומת כ-850 מיליון אירו כיום; ובאופק כבר ניתן להרגיש את הבוננזה החדשה של הפרמיירליג (כ-11.8 מיליארד אירו בשלוש העונות 2018/19-2016/17).
ומשום מה, כמו שלמדנו מההסכם הדמיוני של מנצ'סטר יונייטד עם אדידס (מיליארד אירו ל-10 שנים), ומהכוונה של קטאר להגדיל את התמיכה בברצלונה מ-30 ל-50 מיליון אירו בעונה, שעליה מדווחים בימים האחרונים בתקשורת הקטאלונית - גם הספונסרים לא בולמים את ההשקעה בענף. ועוד לא התחלנו לדבר על אינספור פיתוחים עסקיים של הקבוצות בתחומי הדיגיטל, הדאטה המתקדמת והאצטדיונים החכמים. למעשה, מלבד מחירי כרטיסים - אף תחום בכלכלת הכדורגל לא סובל מסטגנציה, כבר שנים ארוכות.
המשמעות? כוח הקנייה של הכדורגל האירופי ממשיך להתעצם, ובקיץ הקרוב - גם הרגולטור שטיפה החליש אותו בשנים האחרונות - הולך לקחת צעד אחורה.
2. הפייננשל פייר-פליי גוסס.
את הקרדיט להתכווצות שנרשמה בשוק יכול לקחת לעצמו מישל פלאטיני. תקנות הפייננשל פייר-פליי (FFP) אותן יזם נשיא אופ"א הוחדרו חזק, עונשים כבדים החלו להיות מושתים על קבוצות סוררות, ומטרת העל של ההתאחדות האירופית - לאזן את הספרים ולמנוע השקעה מנופחת של בעלי הבית - נחלה הצלחה. במבט פאן-אירופי, ניתן להבין עד כמה: אם ב-2011 עמד המינוס התפעולי של מועדוני 53 הליגות העליונות החברות באופ"א על 1.7 מיליארד אירו, לפי אופ"א הוא הצטמק עד 2014 ב-76%, אל 400 מיליון אירו בלבד.
אבל אוטוטו הסיפור הזה הולך להסתיים. בסוף החודש יתכנסו חברי הוועד הפועל של אופ"א ויצביעו בעד הקלות משמעותיות בתקנות. אם הכוונה המקורית הייתה להכריח את המועדונים לא לעבור מינוס של 10 מיליון אירו בממוצע לעונה - הרי שכעת, לפי הערכות - הפיקוח הפיננסי על הבעלים יהיה ברמה של "תוציאו בשלוש-חמש שנים הקרובות כמה כסף שתרצו מהכיס - אבל תראו לנו תחזית של עלייה מובטחת בהכנסות הטבעיות".
ההתאחדות האירופית נתקלה בקשיים משפטיים עצומים סביב התקנות, עם למעלה מ-10 עתירות שהגישו נגדן פרקליטי ספורט משופשפים, כגון ז'אן לואי-דופון, האיש האחראי על חוק בוסמן. שלא לדבר על מטחי הביקורות שהמשיכו להיות משוגרים לעבר אופ"א: ה-FFP מנציח את הפערים, ה-FFP הוא כשל שוק - רק הקבוצות עם ההכנסות הטבעיות הגבוהות יכולות להביא שחקנים טובים ויקרים, ולפיכך שלטון הדיקטטורה של מועדוני העילית יישמר.
הכשלים הללו, כאמור, הולכים להיות מושלכים בקרוב לדפי ההיסטוריה. יש בשטח הרבה כלבים רעבים, והרסנים שלהם הולכים להשתחרר.
3. הבזבזניות הגדולות חייבות לבזבז עוד.
מנצ'סטר סיטי, שמדורגת שנייה בהיקף הוצאות הרכש "נטו" בין קיץ 2010 לקיץ 2015 (סך של 396.4 מיליון אירו), אחרי עונה כושלת במיוחד בה לא זכתה באף תואר מקומי ורוסקה, שנה שנייה ברציפות, על-ידי ברצלונה בשמינית גמר הצ'מפיונס - חייבת לקום מהקרשים. "מבחינתי, מבחינת הבעלים שייח' מנצור, ההנהלה, הצוות המקצועי, השחקנים ומעל כולם האוהדים - זו הייתה עונה מאכזבת במיוחד", אמר יו"ר הקבוצה, חאלדון אל-מובארק, לאתר הרשמי של המועדון. "לכן, אתם תראו כאן שינויים. אנחנו רוצים לבנות סגל שמסוגל לזכות גם באליפות הפרמיירליג וגם בליגת האלופות". הצהרת הכוונות ברורה, ובתקשורת האנגלית כבר מדברים על ראחים סטרלינג (ליברפול), פול פוגבה (יובנטוס) וקווין דה ברוינה (וולפסבורג) כמועמדים להצטרף.
פ.ס.ז', הקבוצה שמדורגת ראשונה בהיקף הוצאות הרכש "נטו" שלה בין קיץ 2010 לקיץ 2015 (401.6 מיליון אירו), גם לא צפויה להעביר את הקיץ בשקט. היא תנסה "לעלות לרמה הבאה באירופה - אני רוצה לזכות בליגת האלופות", אמר המנכ"ל נאסר אל-חלאיפי אחרי שהובטחה האליפות הצרפתית השלישית ברציפות. בשבוע האחרון החלה התקשורת האירופית לפמפם ברצינות אפשרות שנראית קצת כמו פנטזיה פרועה: בחור בשם כריסטיאנו רונאלדו יעבור ממדריד לפריז תמורת 120 מיליון אירו.
נעבור לספרד: נכון, ברצלונה באמברגו שהוטל עליה על-ידי פיפ"א, ובניגוד לקיץ הקודם בו הוציאה 80 מיליון אירו על לואיס סוארז - הפעם היא לא תוכל להחתים שחקנים (לפחות לא באופן מיידי: כך למשל אלכס וידאל, אותו כבר רכשה מסביליה - יחל לשחק בשורותיה רק בינואר 2016). ברצלונה, למען האמת, גם לא צריכה לערבב יותר מדי את הקלפים שלה, היא בכל זאת הטרבליסטית הגאה. אבל כאן נכנס למשוואה הנמסיס הגדול שלה.
המגלמוניה של פלורנטינו פרז, הנשיא הכוחני והכל-יכול של ריאל מדריד - ידועה. כבר 15 שנה שהוא מנהל און אנד אוף את פרויקט הגלאקטיקוס המופרע שלו. הוא בעצמו חתום על חמש מתוך 10 עסקאות ההעברות היקרות בהיסטוריה (רונאלדו, בייל, חאמס, זידאן, קאקה). "המודל של פרז דורש החתמת כוכבים, גם כאלו שלא בהכרח מתאימים למערך - אבל יכולים להגדיל את כמות האוהדים והפוטנציאל השיווקי", הסביר העיתונאי סיד לואו ב-ESPNFC.
פרז, שמתכנן להישאר עוד הרבה שנים על כסאו, יצטרך לעבוד קשה על מנת לשמור על הפופולריות שלו. גם כך חברי המועדון אינם רגועים אחרי שנה בלי תואר והמינוי השנוי במחלוקת של רפא בניטז למאמן במקומו של קרלו אנצ'לוטי. ואצל פרז, כמו אצל פרז, אין כמו מסעות רכש ראוותניים כדי להרגיע את הקולות: דויד דה חאה כבר בדרך ממנצ'סטר יונייטד במקום הקפטן קסיאס. השאלה היא רק מי יצטרף: דייגו קוסטה? אדן הזארד? מרקו רויס? אולי סרחיו אגוארו? כל השמות על השולחן, והפנקס פתוח לרווחה.