שח מט / צילום: כפיר זיו
לפני כ-30 שנה, כשיו"ר איגוד השחמט הישראלי, משה שלו, היה זקוק להשלמת הכנסה, הוא פנה למתנ"ס בעפולה והציע למנהל לפתוח חוג שחמט לילדים. המנהל, הוא נזכר, היה סקפטי: "'מי יבוא הנה לשחק שחמט? מה, אתה דפוק בראש?', הוא אמר לי. עניתי לו שאני אלמד חצי שנה בחינם, אבל אם אחרי חצי שנה אני אביא 30 ילדים, שזה היה המינימום לחוג, הוא יחזיר לי את הכסף על החצי שנה הזאת. הוא הסכים מיד כי לא היה לו מה להפסיד. אחרי חצי שנה כבר היו בחוג 100 ילדים".
שלו, שבחייו הלא שחמטאים מנהל רשת של בתי אבות, כבר לא זקוק כיום להשלמת הכנסה, אבל עושה רושם שאותה אמונה ביכולתו לקדם את מעמד המשחק האהוב עליו מניעה אותו ב-4 השנים שבהן הוא עומד בראשות האיגוד הישראלי. גם המטרה ברורה לו לחלוטין: להפוך את השחמט לספורט הלאומי של ישראל.
קשה לדעת אם המטרה תתממש או לא, אולם בשנים האחרונות נרשמת פריחה משמעותית בענף השחמט. באיגוד השחמט הישראלי מעריכים שיש כיום כ-100 אלף שחקנים פעילים, מהם כ-40 אלף ילדים, בערך כפול מאשר לפני עשור. כ-4,000 מבוגרים וכ-1,500 ילדים משחקים במסגרות תחרותיות.
לפני שנתיים, בעקבות פנייה של האיגוד, החל מפעל הפיס לתמוך בתוכנית לימודי שחמט לילדים בכל רחבי הארץ. "הרעיון הוא ללמד שחמט בעיקר בפריפריה, וכרגע מתקיימים שיעורים בבתי הספר ב-34 ישובים ערביים, דרוזיים ויהודיים. כמעט 4,000 ילדים בכיתות ב' משתתפים בפרויקט וההצלחה שלו בשנה הראשונה לקיומו הביאה להרחבתו (בשנה הראשונה הוא נערך בשמונה יישובים, ש' ס') ולהעלאת תקציבו השנתי מ-500 אלף שקל ל-650 אלף".