בקשה לתביעה ייצוגית על סך 155 מיליון שקל הוגשה נגד בנק דיסקונט בטענה לגביית ריבית פיגורים מלקוחותיו בניגוד להסכם שנחתם עימם בעת לקיחת הלוואה צמודה, ובשיעור גבוה יותר מהמותר בחוק.
התובעת היא חברת סלע מקבוצת הסתדרות העובדים הלאומית, העוסקת בייזום נדל"ן והקמת יחידות דיור. באמצעות עו"ד רם גורודיסקי טוענת סלע כי בינואר 2007 נטלה החברה הלוואה צמודה בסך 7.53 מיליון שקל. הסכם ההלוואה קבע את אופן חישוב ריבית הפיגורים ואת גובהה כ"שיעור הגבוה ביותר שיחול בבנק מדי פעם בפעם על משיכת יתר בלתי מאושרת בחשבונות עו"ש דביטוריים במטבע ישראלי".
על-פי פרסומי הבנק עצמו, שיעור הריבית האמור עומד על 15.85%, המהווה ריבית אפקטיבית של 17.054%. אלא שלטענת סלע, הבנק גובה ריבית פיגורים קבועה בשיעור 18.3891% לשנה (ובתוספת מדד).
כתוצאה מכך, הבנק חייב את החברה בסכומי ריבית פיגורים העולים על אלה שהיה עליו לחייבה בהתאם להסכם ההלוואה.
בנוסף, טוענת החברה, גביית הריבית בשיעור של כ-18.4% מהווה הפרה של חוק הריבית וצו הריבית, הקובעים כי שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי להלוואה צמודת ערך הוא 17% לשנה.
התביעה הסתמכה על חוות-דעת של בני שחר מחברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי. מבדיקת שגיא עולה כי בפועל חייב בנק דיסקונט את לקוחותיו בריבית פיגורים של 18.4% (פלוס הצמדה) לשנה - בניגוד להסכם ההלוואה שנחתם עם סלע ואף בניגוד לצו הריבית.
על-פי התביעה, הבנק אינו מציין בהסכמי ההלוואה את ריבית הפיגורים שתיגבה מלקוחותיו. במקום זאת, הוא מותיר בידיו את החופש המלא והבלעדי לקבוע מה תהיה ריבית הפיגורים שתיגבה, והוא אף מחזיק במלוא המידע בקשר עם שיעור ריבית הפיגורים, אופן חישובה, מועד פרסומה, מקום פרסומה וכיו"ב.
בנוסף, ריבית הפיגורים נגבית באופן עצמאי על-ידי הבנק מחשבונו של הלווה, מבלי שללווה תהיה כל אפשרות למנוע זאת. הבנק, למעשה, שולח ידו אל חשבונותיהם של לקוחותיו וגובה מהם ריבית פיגורים מופרזת ו/או בניגוד למוסכם, שלא כדין, נטען בתביעה.
הקבוצה שבשמה מוגשת התביעה הם כלל לקוחות בנק דיסקונט אשר להם הסכם זהה להסכם הבנק עם סלע, ואשר פיגרו בפירעון הלוואות צמודות. להערכת חברת שגיא, הנזק הפרטי שנגרם לסלע בשל גביית היתר עומד על סך של כ-25 אלף שקל בלבד. הנזק לכל הלקוחות הנפגעים מוערך, כאמור, ב-155 מיליון שקל.