רק מייקל אורן היה חסר לנו. אתמול (ג') הוא האשים את אובמה שקלקל במתכוון את היחסים עם ישראל. זו האשמה לא חדשה אצלנו, אלא שאורן היה שגריר בארה"ב, וזה אמור להקנות לדבריו (ב"וול סטריט ז'ורנאל") יתר אמינות. כאילו, הוא היה שם, הוא ראה, הוא שמע - הוא יודע. אז קודם כל, בכלל לא בטוח שהיה קרוב לחדרי החדרים של הבית הלבן יותר מעיתונאים מדיניים בכירים. וגם אם שמע, עדיין צריך גם להבין מה ששומעים.
פרשנות או עובדה?
הבית הלבן מאשים את אורן בצורה מפורשת שהוא משקר. בהיותו בוושינגטון, טוענים האמריקאים, הוא דיבר אחרת. ואמנם, בהיותו שגריר אמר אורן פעמים רבות כי "שני הצדדים אינם חפים מטעויות". עכשיו אורן הוא חבר כנסת מטעם מפלגה הסמוכה על שולחנו של נתניהו. אז עכשיו "אחד המנהיגים הללו, זה האמריקאי, ביצע את אותן טעויות "במכוון". והאחד הזה, לפי אורן, הוא אובמה. הטיעונים של אורן לא מורכבים מעובדות, אלא מפרשנות ("מכוון") של עובדות שהוא מציג אותן כעובדות.
הפתעות ולכלוכים
על מה סומך אורן את כוונת הזדון של אובמה? "מאז שנכנס לתפקידו כנשיא", אומר אורן, "הוא התעלם משני עקרונות מדיניים ארוכי שנים ביחסי שתי המדינות: לא מפתיעים זה את זה, ולא תולים את הכביסה המלוכלכת בחוץ". מה אומר לכם? שנים רבות סיקרתי את יחסי ישראל-ארה"ב, ואני מתקשה לזכור מתי לא היו הפתעות ולכלוכים - משני הצדדים, כפי שזה קיים ביחסים מסוג זה בכל העולם. אז איך יכול שגריר לשעבר לדבר שטויות כאלה? הרי שתי המדינות אפילו מרגלות האחת אחר רעותה, או שאורן לא שמע על כך.
ניצול לרעה של התפקיד
אני מניח שמטרתו של אורן לצבור פופולריות בימין, לשם הוא משתייך. אולי הוא גם מבקש לחזק את הרפובליקנים (שהוול סטריט ז'ורנאל נמנה על תומכיהם המובהקים). לצורך זה מקריב אורן את היחסים בין שתי המדינות, ובין ראשי המדינות. לזה אני קורא שרלטנות. זהו ניצול לרעה של תפקידו הקודם במטרה לצבור פופולריות, כי אורן בא לפוליטיקה ללא בסיס ציבורי. הוא אחד מאלה שהתגלץ' לכנסת בתוך גוף חדש, שאנשיו לא נבחרים, אלא מתמנים. אז עכשיו הוא כנראה מבקש ליצור לעצמו בסיס עצמאי - על חשבון האינטרסים של המדינה.
לעצור את אורן בדישו
מישהו צריך לעצור את אורן לפני שיגרום נזקים נוספים. מי צריך לעשות זאת? זה מזכיר לי את הבדיחה על הילד שנרדם בכיתה. המורה פונה אל שכנו בבקשה שיעיר אותו. משיב לו הילד: המורה, אתה הרדמת אותו, אתה תעיר אותו. אתה מבין, ביבי?