מחמוד חדיג'ה / צילום: חדשות 2
"מסכת העובדות שבכתב האישום חושפת נורמות התנהגות עברייניות ופסולות של ראש עיריית קלנסוואה, עו"ד מחמוד חדיג'ה... חבר אליו חברו, ד"ר יוסף מרעי, רופא שיניים ופעיל חברתי. השניים, אנשים בעלי כוח, מעמד והשכלה, זכו לכבוד והערכה בעיר קלנסוואה. למרבה הצער, הם ניצלו לרעה את מעמדם ועשו כן בדרכים פסולות ותכסיסניות, תוך עשיית פלסתר מערכי הדמוקרטיה וביזוי ערכי חברות ואמון ההדדי.
"אנשים שהתברכו בכישרון ויכולת לתרום לחברה, פגעו בה בנצלם את חולשותיהם של אחרים, השפלתם וביזויים. שיקולים אישיים ופוליטיים הדריכו אותם במעשיהם. חדיג'ה ניצל בנוסף את מעמדו כראש עיר להאדרת הונו ומימוש צרכיו האישיים".
במילים קשות אלה פותחת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בלוד, השופטת ורדה מרוז, את הכרעת הדין המרשיעה את ראש עיריית קלנסוואה, מחמוד חדיג'ה, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים, לקיחת שוחד ומירמה והפרת אמונים.
חברו ויועצו של חדיגה, מרעי, הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים.
על-פי כתב האישום על בסיסו הורשעו, השניים רקמו תוכנית לאכוף על חבר מועצת העיר, איאד מרעי, את מרות ראש העיר, לנוכח התנהגותו המרדנית והצבעתו הלעומתית במועצת העיר וועדותיה.
להשגת מטרתם, צילמו הנאשמים את איאד מתרועע עם צעירה בשם אימאן - אשר נפגשה עמו על-פי הנחיית חדיג'ה וביוזמתו, בשיתוף עם יוסף מרעי. לאחר מכן, בפגישה שיזמו הנאשמים בבית-קפה, סחטו אותו באיומים, ואמרו לו כי אם ימשיך במרדנותו כלפי ראש העיר - הם יחשפו את תמונותיו עם אימאן לפני אשתו. בפגישה נוספת בבית עזיז עבדל מרעי שבו ואיימו עליו כדי להפחידו.
בפרשה נוספת בכתב האישום יוחסה לחדיג'ה עבירה של נטילת שוחד מקבלן בניין, עבד וותד, כתנאי להעברת כספי מקדמה שהתקבלו עבורו בעירייה ממשרד החינוך. נטען כי וותד שילם לראש העיר שוחד בסכום 5,000 דולר כנגד ההבטחה כי ידאג להעברת הכספים לידיו.
פרשה שלישית במסגרתה הורשע ראש העיר עניינה בהפרת אמונים, לאחר שחדיג'ה התקין מערכת מיגון בביתו בשווי 67 אלף שקל על חשבון עיריית קלנסוואה, מבלי שההתקנה אושרה ותוקצבה על-ידי הגופים המתאימים לכך בעירייה.
במהלך החקירה במשטרה כפרו חדיג'ה ויוסף מרעי בכל המיוחס להם בנוגע לסחיטתו של איאד מרעי, וטענו כי לא היו דברים מעולם, אך בתום פרשת התביעה חזרו בהם מהכחשותיהם הגורפות ומסרו גרסאות חדשות.
ראש העיר הודה ביחסים אינטימיים עם אימאן, והודה כי ביקש ממנה להיפגש עם איאד, אך זאת כדי להרחיקו מישיבת ועדת מכרזים שיועדה לאותו יום. חדיג'ה כפר בקיומן של תמונות וכפר בכוונה המיוחסת לו לסחוט את איאד באמצעותן. גם מרעי כפר בכוונה לסחוט את איאד.
השופטת מרוז ציינה בהכרעת הדין המרשיעה כי "הנאשמים לימדו על עצמם כי הם קרובים זה לזה, אחים בנפש, אשר פעלו בעצה אחת וכגוף אחד. לשניהם היה מניע לפעול כנגד איאד. יחסי שניהם עמו היו עכורים. הם ראו בו אבן-נגף בדרכם, והוא עורר בהם שאט-נפש".
עוד הוסיפה השופטת: "לא בכדי עמלו הנאשמים וטרחו להפגיש בין איאד לאימאן, אלא כדי לצלמם יחדיו לשם סחיטתו של איאד. המניע למעשיהם צף ועולה לאורך הדרך - רצונו של ראש העיר לרסן את איאד, להעמידו על מקומו וליישר עמו קו".
באשר לפרשת השוחד, במהלך הדיון ועד לתום פרשת ההגנה הכחיש חדיג'ה כל קבלת כספים מהקבלן שביצע עבודות בנייה עבור העירייה, אך בסיכומים הודה כי שיקר כאשר כפר בעצם קבלת הסכום המיוחס לו מהקבלן, מחשש שמא יופלל בעבירה של שוחד. בפועל הוא הודה בקבלת הסכום כהלוואה, והוסיף כי מעשהו מגיע כדי הפרת אמונים, ועל כן יש להרשיעו בעבירה זו, אך לא בשוחד.
על כך כתבה השופטת כי "הודאתו של הנאשם בסיכומיו כי קיבל את הסכום כהלוואה - המפתיעה יש לומר - אינה עושה עמו חסד... בעצם ההודאה בקבלת הסכום יש משום חיזוק למסקנה כי בשוחד מדובר".
נקבע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי חדיג'ה נטל מעבד וותד שוחד בסכום של 5,000 דולר, תוך הבטחה כי ידאג שכספי ערבות בנקאית בסכום של 730,000 שקל יועברו לידיו מהעירייה. בסופו של יום הכספים לא הועברו.
באשר לפרשה השלישית, נקבע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי חדיג'ה ביצע עבירה של הפרת אמונים, בכך שפעל להתקנת מצלמות אבטחה בביתו על חשבון עיריית קלנסוואה שלא כדין, ומבלי שהתקנתן אושרה על-פי הנהלים בעירייה.