יותר מדי גימיקיםמופרך ומעניין
"אשתו של גיורא", יום חמישי 22:20, ערוץ 10
בואו ונלך ישר לשורה התחתונה: עם מעט מאוד ציפיות (שולי הפריים-טיים, ערוץ 10 שרק החל להתאושש, יום חמישי המאוד לא מושקע ברוב הערוצים ועוד), התיישבתי על הספה מול הסיטקום הזה, ראשי עוד סחרחר עליי משעשועון הטריוויה החדש שקדם לו (כמו שזה נראה כרגע: הרעיון יפה, אבל הקצב לא טלוויזיוני בעליל) - והנה זה פלא: לא סבלתי, לפרקים אפילו חייכתי.
כדי שלא אובן לא נכון, אל תמהרו לבטל את התוכניות שלכם להערב בעקבות ההמלצה הזאת, אבל אם כבר נותרתם מול המסך - אפשר בהחלט לתת לה צ'אנס: היא נראית מיושנת כמו סיטקום משנות ה-80, דלת-תקציב (אין בזה "כוכבים", ורוב הפרק הראשון צולם בלוקיישן אחד) - אבל יש בה בכל זאת איזה חן שאני יכול לבטא רק במשפט שהוא קצת היפכא-מסתברא, לאמור: כמו לראות בשידור חוזר פרק של סדרה ישנה ואהובה שלא ראית מעולם.
העלילה מופרכת: בחור פשוט שהתעשר טובע בכסף אבל שובע מרורים מידי אשתו הקפריזית, שבה הוא מאוהב כאילו הכירו לפני 5 דקות. מי שניצבת לצדו, באופן מפתיע, היא חמותו - שלפעמים נדמה שהיא בכלל חומדת אותו לעצמה, המפתה אותו לפצות על החסך הרגשי באכילה רגשית ומופרזת.
מה הבעיה? שכבר ראינו כמה מתעשרים חדשים מסוגו של גיורא, ואיך נאמר זאת בעדינות? הם לא נוטים לשבת בבית שבירים וגלמודים ולחכות שהאישה תחזור.
רוצה לומר - עלילה מופרכת, אך לא רעה לגמרי.
* ציון: 7
ג'ק נגד הממסד
"קן הקוקייה", יום שישי 17:35, ערוץ yes3
במשפט אחד: אחד הסרטים הטובים אי-פעם, כזה שימצא את דרכו - אם לא לעשירייה הראשונה ממש - אזי לפחות לרשימת 50 הגדולים של הוליווד בכל הזמנים.
יש כאן הכול: תסריט לא שגרתי, דרמה, משחק משובח ובימוי מוקפד (מילוש פורמן) - לא פלא שבדיוק לפני 40 שנה גרף הסרט הזה 5 פרסי אוסקר.
למי שהספיק לשכוח: בחור צעיר (ג'ק ניקולסון) מתאשפז במחלקה סגורה במוסד לחולי נפש. המחלקה, שמנוהלת בקפדנות על-ידי אחות חמורת-סבר (לואיז פלטשר בתפקיד בלתי נשכח), מתגלה פחות כמקום מרפא ויותר כמתקן כליאה שנועד להרחיק את השוהים "המשוגעים" מהעולם "הנורמלי" שמעבר לגדרות.
אין עוד הרבה סרטים שמסוגלים לעורר בצופה נייטרלי משטמה כה גדולה כלפי הממסד, השיטה, המערכת - קראו לזה איך שאתם רוצים: כל גוף שמעדיף לראות קבוצת אנשים כמקשה אחת ושנצמד לפרוטוקול בירוקרטי קפדני ואכזרי.
נכון שמדובר בסרט לא קל לצפייה, אבל הימים הארוכים של ראשית הקיץ, שגורמים גם לאלופי השנ"צ להקיץ כשאור יום עוד נראה בחלון וארוחת הערב עודנה רחוקה, מותירים בדיוק מרווח לסרט הזה, רגע לפני השבת.
* ציון: 10
מרגשת מדי
"אקס פקטור", יום שבת 21:00, ערוץ 2 רשת
נגעתי בתוכנית הזאת בנקודות ערב הפרק האחרון שלה, אבל אחרי 3 פרקים, נדמה שאפשר כבר לתת בה סימנים, והבולט שבהם: יותר מדי גימיקים.
אני מבין בהחלט את ההפקה: הימים ימי ראשית הקיץ, שבהם, בניגוד לימי שגרה של לימודים, אז יושב הנוער אל מול הטלוויזיה בפריים-טיים ומרייר לנוכח בר רפאלי, צריך לאתגר אותו מעט יותר (אחרת הוא יוצא לשתות לשוכרה ולדקור איש את רעהו בפתח המועדון או לשרוף כנסייה ליד הכנרת - תלוי מאיזה מגזר אתם) - וכך מעמיסים על התוכנית גימיקים.
העניין הוא כזה: תוכניות האודישנים הן גם כך סוג של "פריק שואו" - מכאלה שמודעים לעצמם ועד לכאלה, כמו מוכר הגי'נסים מהתוכנית של יום רביעי, שעלה על הבמה, זייף כמו שקשה לזייף אפילו כשמנסים (אני מודה שלרגע חשדתי שהכול מבוים, ושהזייפן בעל המבט המטומטם להחריד הוא בעצם שחקן. בסתר לבי אני עדיין מקווה שכך הוא) וממש לא האמין למשמע אוזניו כשקיבל סירוב מכל ארבעת השופטים.
בין לבין אתנחתא קומית שכזאת, אמור לבצבץ כישרונם הגדול של הטובים באמת - כאלה שילוו את העונה הזאת עד לתוכניות הגמר שלה.
קשה לנסח המלצה למינון נכון של קטעים כאלה. אני מניח ששניים ששרים יפה, ארוזים בתוך אחד ששר "כמעט יפה" ומעורר מחלוקת בקרב השופטים בטרם נדחה, ועוד קטע הזוי אחד - הם מינון סביר של שירה אמיתית ובידור.
הבעיה היא שככל שמתקדמת העונה השנייה של "אקס פקטור", מתברר שהגימיקים (בשבת - הפתעה מרגשת למשה פרץ) הם בבחינת "תפוקה שולית פוחתת", ובמילים אחרות: מרוב אקסים לא רואים את הפקטור. חבל.
* ציון: 7
