טביעות אצבע, מאגר ביומטרי / צילום: שאטרסטוק
בשבוע הבא אמורה הייתה להגיעה לסיומה תקופת הפיילוט בת השנתיים של המאגר הביומטרי, כאשר על הממשלה ועל הכנסת היה לבחון את הישגיו, לשקול את המלצתו של שר הפנים הממונה על מינהל האוכלוסין - הגוף שבתוכו פועלת הרשות לניהול המאגר - ולהחליט מה הלאה.
באופן רשמי, 3 חלופות עמדו על הפרק: לסיים את הפיילוט ולחייב את כל אזרחי ישראל להכניס את פרטיהם הביומטריים למאגר; לסיים את הפיילוט בהחלטה שהתועלת במאגר אינה מצדיקה את חסרונותיו ולהשמיד את המידע שנצבר בו; או להמשיך את הפיילוט לתקופה נוספת. ההחלטה שהתקבלה השבוע על-ידי שר הפנים סילבן שלום, היא הפשרה המפא"יניקית הקלאסית של להחליט שלא להחליט - וכך הוארך הפיילוט עד מארס 2016.
התנועה לזכויות דיגיטליות - עמותה שמאגדת מומחי טכנולוגיה ופרטיות על מנת לקדם מדיניות של הגנה וקידום זכויות פרט בעידן הדיגיטלי - לא לקחה את הסיכון שפשרה תושג, וכבר בתחילת החודש היא הפיצה דוח ארוך, מפורט ונוקב, שיוצא בצורה ברורה מאוד נגד המאגר.
על-פי הדוח, לאורך תקופת הפיילוט התנהלה הרשות לניהול המאגר בצורה לא אחראית ולמעשה הפקירה את פרטיותם של האזרחים שנתנו למדינה את פרטיהם הביומטריים. עוד נכתב כי מידע מהרשות הביומטרית הועבר לשתי חברות מסחריות לצורך גיבוי; כי קיימת סכנת דליפה של המאגר או של חלקים ממנו בגלל שאין הפרדה פיזית בין רשתות; וכן שאת כל מקרי ההתחזות ב-2014 ניתן היה למנוע עם תעודה ביומטרית (מבלי שהמידע יהיה קיים במאגר) או באמצעות תשאול פשוט.