דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
הממונה על שוק ההון באוצר דורית סלינגר מוציאה הרבה הנחיות חדשות, חלקן משמעותיות ומשנות תפיסה - בעיקר בהיבט הצרכני, והיא אינה חוששת מעימותים שנלווים לכך. אבל, יש נושא משמעותי ובעייתי שהיא והאוצר לא מקדמים כבר תקופה ארוכה, אפילו שיש לו השפעה שלילית ניכרת בשוק הפנסיה.
מדובר בבעיית הריבית התחשיבית בפנסיה, שמנותקת מהריבית ה"אמיתית", ובשל כך היא גורמת לסבסוד בעייתי בקרנות הפנסיה - לטובת המבוגרים שיוצאים לגמלאות, ועל חשבון החוסכים הצעירים יותר. שר האוצר הקודם נמנע מלטפל בסוגיה, מחשש להצטייר כפוגע באוכלוסיית היוצאים לפנסיה. אבל הסוגיה רלבנטית מאוד לכל החוסכים לפנסיה - לפני שנתיים וגם היום.
בגלל הירידה הנמשכת של הריבית, האפסית כיום, מדובר על צורך בהפחתה בסדר גודל של כ-33% בקצבת הזקנה הפוטנציאלית שמי שיוצא עכשיו לגמלאות אמור לקבל ביחס למה שהוא מקבל בפועל כיום - ללא התאמת הריבית התחשיבית - וזה לא קורה. לכאורה, ההימנעות מההתאמה טובה, ומונעת פגיעה בגמלאים החדשים. אבל יש גם צד שני למשוואה: מי שמשלם את הפער על העודף שמקבל הפורש ביחס למה שהוא אמור לקבל הוא החוסך בקרן.
מהיכן נובעת הבעיה? את קצבת הזקנה החודשית מקרן הפנסיה מחשבים כנגזרת מהחיסכון הכספי שהצטבר, לפי מה שקרוי מקדם המרה או מקדם קצבה. מקדם ההמרה מחושב בין היתר לפי ריבית היוון, המבוססת על תשואת הקרן הצפויה (3.5% נטו ו-4% ברוטו), שאותה קובע האוצר - ושיש לעדכן אותה עתה. זאת משום הריביות הנמוכות הנמשכות, והצפי להמשך סביבת ריביות נמוכות. כלומר, בגלל הריבית האפסית, הסכום הצבור אמור להניב לאחר השינוי קצבה חודשית נמוכה יותר בהשוואה למה שהיה מניב לפני ההפחתה של הריבית התחשיבית.
מודעים לבעיה אך דבר לא קרה
למעשה, הבעיה קיימת כבר כמה שנים. רק באוגוסט 2013 התייחס לזה האוצר לראשונה בפומבי, כשהמפקח על הביטוח דאז, פרופ' עודד שריג, פרסם "נייר התייעצות בנוגע לשינוי הנחת הריבית במוצרי חיסכון פנסיוני", והבהיר את חשיבות הסוגיה והצורך לטפל בה, תוך שהציע לפתור אותה באמצעות הנמכת הנחות התשואה.
באוצר הסבירו אז ש"בשנים הקרובות צפוי גידול חד במספר הפורשים. לפיכך, העיוות שיוצר הפער בין הנחת הריבית בחישוב הקצבאות לבין הריבית בפועל יגדל אף הוא באופן חד בשנים הקרובות, לכן יש לטפל בו בהקדם". הם אף הוסיפו שהדבר יוצר סבסוד ש"חורג מעיקרון הערבות ההדדית העומד בבסיס פעילותה של קרן פנסיה".
פחות משנה לאחר מכן, ביוני 2014, אמרה מחליפתו של שריג, סלינגר, כי "אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים, ואני מקווה שנסיים את זה בשבועות הקרובים... סביבת הריבית המאוד נמוכה שקיימת כבר פרק זמן לא קצר - וגם אין ודאות מתי סביבת הריבית הזאת עומדת להשתנות - מהווה אתגר מאוד גדול והיא יוצרת עיוות... יש לזה משמעות מאוד גדולה... קרן פנסיה היא ערבות הדדית, היא לא סבסוד. ולכן אנחנו חייבים להפסיק את המצב שבו עמיתים פעילים מסבסדים את הפנסיונרים, ואנחנו נפסיק את זה".
אבל דיבורים לחוד ו(חוסר)מעשים לחוד. עד כה האוצר לא נקט צעד כלשהו במטרה לפתור את הבעיה בשוק הפנסיה החדשה המקיפה. למה? באוצר ספגו אש על כך שהם יקצצו כ-10% (נכון לאז. מאז שיעור הקיטון הנדרש גדל משמעותית) מהקצבאות שיקבלו הפורשים. בעקבות זאת באוצר בחרו - בלחץ הדרג הפוליטי (שר האוצר הקודם יאיר לפיד, שככל הידוע חשש להיתפס בציבור כ"חותך קצבאות") ובהרכנת ראש של הדרג המקצועי - שלא לעשות דבר, ולחכות שהבעיה תיפתר מעצמה.
הבלאגן בשוק גדול, והאוצר תקוע
זה רחוק מלקרות. "הדרג המקצועי מבין את הסוגיה, אבל הוא תקוע. מי יכול לבוא ולומר לאנשים שמגיע להם שליש פחות?", אומר לנו גורם בכיר בשוק הפנסיוני, שמעריך נוסף על כך כי "לאוצר אין פתרון, כי אין פתרון שלא יגרום להקטנת הפנסיה של העמיתים שפורשים, והם חוששים מזה". עוד לדבריו, "מבחינת האוצר, כל עוד בעיית הסבסוד שפוגעת בחוסכים הצעירים היא לא במספרים גדולים ברמת המאקרו, אז עדיף להמשיך עם המציאות הבעייתית ולא להעיר שדים מרבצם".
לפיכך, מעריכים גם גורמים בכירים אחרים בשוק הפנסיוני, "באוצר מחכים ולא מקבלים החלטות, ומקווים שהמציאות תשתנה". הבעיה היא שהמציאות אינה צפויה להשתנות ובכך ולייתר את פתרון הבעיה בקרוב, מה גם שלדברי גורם בכיר אחר, "זו צריכה להיות המשימה הראשונה במעלה של האוצר. אבל זה לא קורה".
כך, הבעיה הקיימת והמעמיקה שהאוצר נמנע מלטפל בה גוררת גירעון אקטוארי בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שמושת על החוסכים שהצבירה שלהם קטנה בשיעור התשלום העודף שניתן לפורשים. עם זאת, אומר גורם בשוק, "כמות היוצאים לפנסיה נמוכה, הקצבה שלהם נמוכה וההון הצבור בקרנות גדול, כך שבהכללה לגבי כל השוק - וזה נכון גם לגבי הקרנות הגדולות - עדיין לא מזהים תזוזה משמעותית בצבירה של כלל החוסכים".
כלומר, בגלל מאפייני השוק כאמור, נכון להיום הפגיעה היא עדיין בחלקי אחוז ביחס לכל חוסך וחוסך - השפעה פחותה מהשפעת התזוזה הניכרת שקרתה בשוק האג"ח. אבל בכל זאת מדובר בנזק של עשרות מיליוני שקלים לשנה, על פי הערכות, לנכסים של החוסכים. ככל שהריבית תיוותר כה נמוכה המספרים הללו יגדלו, משום שמספר הפורשים מהקרנות צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות.
אבל הבעייתיות במצב הקיים לא מסתכמת "רק" בסבסוד על חשבון החוסכים. ההימנעות של האוצר מטיפול בסוגיה יוצרת קושי לאלו שמבקשים לבצע פרישה מוקדמת, ולכאלה שמבקשים לצאת לגמלאות ולקבל את הקצבה מקרן פנסיה. למעשה, עמית בקופת גמל צריך להעביר את כספו לקרן פנסיה (או לחברת ביטוח) כדי לקבל קצבת זקנה מינימלית. אבל קרנות הפנסיה מסרבות לקבל הפקדה חד-פעמית לפנסיה סמוך לפרישה, לבני 60 ומעלה, מאחר שלקוח כזה יקבל פנסיה הגבוהה ממה שמגיע לו, וזה יבוא על חשבון שאר החוסכים בקרן.
"כל לקוח שכזה יוצר כיום גירעון מיידי, שהחוסכים הצעירים מממנים", מסבירים בשוק, ומוסיפים ש"זה יוצר בלאגן בשוק לגבי בני 60 ומעלה. מי שרוצה בגיל מבוגר להפקיד כסף כדי לקבל קצבה מתקשה למצוא כיום פתרון".
גורמים באוצר אומרים בתגובה שהם מכירים את הנושא ובוחנים כיצד לפתור את הסוגיה.