אורי אריאל / צילום: תמר מצפי
מירי רגב אומרת שהיא לא תהיה מוכנה לממן מוסדות וארגונים הגורמים בפעולותיהם נזק למדינה. עלי זה בהחלט מקובל - הבעיה היא שאני לא יודע למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "נזק". אם ארגון פועל נגד הרחבת ההתנחלויות, למשל, זה נזק למדינה או אולי דווקא תועלת?
השר אורי אריאל, כיום שר החקלאות, הודיע כי "לא אאפשר מציאות הזויה שבה ישראל מממנת פעילות נגד חייליה". הוא התכוון ל"בצלם" והאגודה לזכויות האזרח שהוזכרו בדו"ח האו"ם כמקורות לעדויות על מעשי צה"ל בעזה.
גם אני לא מת על הפעילות של ארגונים אלה ושכמותם. לא נעים שישראלים מוסרים מידע המשמש את חורשי רעתנו. מצד שני, צריך שוב לשאול את השאלה - האם הם באמת גורמים נזק או שמא תועלת? אולי חשוב לנו לדעת על מעשים אסורים של צה"ל?
אין הדדיות
עצם המושג נזק הוא כמובן לא אובייקטיבי. נזק ניתן להימדד כאשר הוא מכוון נגד דברים פיזיים, כמו רכוש, חיי אדם. "נזק למדינה" הוא מושג סובייקטיבי. מי שמתנגד למלחמה, מי שנאבק נגד תופעות של אלימות - חלק מהמאבק שלו הוא חשיפתם של מעשים כאלה, כדי שלא יחזרו על עצמם.
אני מניח שזו כוונתם של הארגונים שאריאל וחבריו לא אוהבים. ושגם אני, כאמור, לא משתגע עליהם. העיניים שלי רואות את המציאות אחרת מהם. אני לא חושב שמעשי "הלשנה" מסייעים להשגת המטרה של ארגונים אלה. בוודאי כל עוד אין תופעה כזאת בצד השני. שום דבר טוב לא יכול לצאת מכך שצד אחד שומר על הכללים, והצד הנגדי מפר אותם באין מפריע.
נזק או תועלת?
אבל אחרי שאמרתי את זה - עדיין אני לא יודע לומר בוודאות שארגונים אלה גורמים נזק. מי שטוען זאת גם לא טורח להראות לנו את הנזק. לא מספיק להוכיח שאותם ארגונים מספקים מידע מרשיע, או לא מחמיא. הייתי רוצה להיווכח איפה הנזק. וגם איפה התועלת, אם יש כזאת.
הכי קל זה לזרוק את המילה "נזק" ולשלהב באמצעותה את ההמונים. אף אחד לא דורש להוכיח את הנזק, ציבור ההתייחסות של רגב ואריאל מקבלים זאת כעובדה, אם לא כאקסיומה.
יכול להיות שלו עצרו לרגע לחשוב, אולי היו מבקשים לדעת קצת יותר, ורק אז לקבוע את עמדתם. אבל לזה, כנראה, לא נזכה, לא מהימין ולא מהשמאל.
מייקל אורן ו"טובת המדינה"
ח"כ מייקל אורן, כך הוא טוען, כתב את ספרו על אובמה "למען המדינה". אם כך, האם יהיה מוכן להעביר את ההכנסות מהספר לאוצר המדינה, או למען המאבק לשיפור היחסים עם בת בריתנו הגדולה, שהוא מסייע לשיבושם?