שבע שנים ארוכות חיכו השוודים לדגם חדש ועצמאי של וולבו. במהלך השנים הללו ראו השוודים כיצד צונח היקף המכירות והייצור של החברה הלאומית שלהם; כיצד הלקוחות הנאמנים של המותג עוברים לרעות בשדות גרמנים; כיצד מכונית הדגל לשעבר, S80, הופכת לדגם הקשיש ביותר בפלח השוק שלה; וכיצד החברה-השכנה סאאב מתפוררת והופכת טרף לציידי טכנולוגיות מהמזרח הרחוק.
אמנם במהלך השנים השיקה וולבו את דגם S60 שהחזיר קצת צבע ללחיים החיוורות של השוודים, אך היא הייתה עדיין היה בגדר "מזכרת" מהעידן שבו שלטה פורד בחברה.
כעת הגיע הרגע החגיגי ולאוויר העולם יוצא דגם חדש שכל כולו וולבו, ועל כתפיו מוטלת משימה כבדה: להזכיר לעולם שתעשיית הרכב השוודית עוד קיימת, ולסלול דרך חדשה לשוק הפרימיום היוקרתי והתחרותי, מול מגה-ג'יפים מבית מרצדס, ב.מ.וו, אאודי ולנדרובר.
חיצונית, XC90 החדש פונה לדרך חדשה ולקהל חדש. הדלת האחורית שבמרכזה מדרגה נותרה כסימן ההיכר היחיד של וולבו הישנה. כל השאר חדש ושונה. קווי המתאר הארוכים-צרים של הדגם היוצא פינו מקומם לפרופורציות המקובלות בפלח עם מרכב רבוע, רחב ומסיבי לכל האורך. החרטום מתהדר בשבכה נוצצת שלא היתה מביישת משאית גדולה, ואת התמונה משלימים חישוקי ענק ופנסי חזית "חצויים" בעלי מראה מתוחכם. רכב ההדגמה השחור-מטאלי שלנו גרם להתקהלויות ברחוב וסחט מבטי קנאה - או לפחות מבטי הפתעה - אפילו מבעלי ריינג'רוברים נוצצים.
תא הנוסעים מנצל היטב את הממדים החיצוניים הנדיבים ומציע מרחב מחיה בשפע לשבעה נוסעים בשלוש שורות. תנוחות הישיבה גבוהה, מרחב המחיה בשתי השורות הראשונות מתאים למבוגרים בכל גודל ואילו צמד המושבים בשורה השלישית יכול לאכלס מבוגרים במידת הצורך, אם כי רצוי שלא יהיו גבוהים יתר על המידה. אפילו עם שבעה מושבים נותר ברכב מרחב סביר למטען.
ההשקעה בארגונומיקה ובאיכות החומרים וייצור היא מהמרשימות, שראינו לאחרונה בפלח הפרימיום: מושבי העור, שנושאים עליו בגאווה סטיקר עם הדגל השוודי, לא היו מביישים מעצב ריהוט סקנדינבי עילי. בידוד הרעשים אבסולוטי ומותיר סביבה אקוסטית מושלמת לאחת ממערכות הקול המדהימות ביותר, שקיימות כיום בעולם הרכב (כמה עשרות אלפי שקלים, למתעניינים) ובכל משטח פלסטיק ומתכת בתא משובצות טקסטורות חדשניות. אפילו כפתור ההתנעה - שנע על ציר עצמאי משלו - נראה כמו תוצר של פרוייקט הנדסי ממושך.
חודשי החורף החשוכים והקפואים של שוודיה הפכו אותה זה מכבר למעצמת גאדג'טים ואונליין, וסביבת הנהג משקפת זאת היטב. לוח הפיקוד מכיל פחות מעשרה מתגים פיזיים וכל השאר הוא אלקטרוניקה טהורה. אנחנו יכולים לדון כאן שעות על מסך המגע האנכי דמוי הטאבלט, שאוצר בחובו אין-ספור אפליקציות ותפריטי משנה בהן ניתן לדפדף באמצעות מחוות. אנחנו יכולים לנתח את לוח המחוונים הדיגיטלי, שמתחפש לאנלוגי ומשנה את תצורתו כזיקית, או לפטפט על פקודות השליטה הקוליות המקיפות ועל מערכת הנהיגה החצי-אוטונומית, שיכולה לנווט, לשלוט בהיגוי ובבלמים ואפילו להוציא/להכניס את הרכב לחניה פנויה ללא התערבות של הנהג.
אבל נקפוץ ישר לשורה התחתונה: אם אתם שייכים לדור האנלוגי וסובלים מחרדת אלקטרוניקה, זה כנראה לא הרכב בשבילכם. אפילו אנחנו, גאדג'טולוגים ותיקים ומנוסים, נאלצנו להיעזר מדי פעם בטיפים מנער הסמארטפון המקומי כדי לפענח חלק מהתעלומות האלקטרוניות של הרכב הזה. מצד שני, זה הכיוון שאליו צועדת כיום התעשייה ומי שלא יתקדם, כנראה יישאר מאחור.
רכב ההדגמה הגיע אלינו בגרסת T6. הסימול ההיסטורי של וולבו מתייחס בדרך כלל למנועי שלושה ליטר גדולים, אך בגלגול הנוכחי מדובר במנוע ארבעה צילינדרים בנפח 2 ליטר. למנוע הקטן הזה יש גם מגדש טורבו וגם סופרצ'ארג'ר והוא מייצר הספק מרשים של 320 כ"ס ומומנט של כ-41 קג"מ - הרבה יותר ממנוע T6 הקלאסי האחרון של וולבו. בסיוע תיבה אוטומטית בת 8 מהירויות המנוע יכול להאיץ את שתי הטונות של הכלי מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.5 שניות ולהגיע, תאורטית, ל-230 קמ"ש.
ביום-יום זו יחידת כוח נינוחה עם דחף מכובד בעליות ושיוט נטול מאמץ במהירויות גבוהות, אך יש פשרות. הסופרצ'ארג'ר אמנם מספק דחף מכובד בסל"ד נמוך ומנטרל במידה רבה את השהיית הטורבו, אך אפילו במצב הספורטיבי תגובת הדוושה אינה חדה ומיידית ומיצוי מלוא הדחף דורש שימוש תכוף בקיק דאון. מנגד, מי שישלים עם האופי הרגוע של המנוע ויבחר במצב "חיסכון", יתוגמל בצריכת דלק ריאלית של כ-10 קילומטרים לליטר - הישג בלתי צפוי מרכב בנזין בליגה הזו.
על הכביש, XC90 הוא בדיוק מה שניתן לצפות מרכב פנאי שוודי, ששוק היעד המרכזי שלו הוא ארה"ב: המתלים רכים, ספיגת הזעזועים מרשימה על רוב סוגי המשטחים, נטיית הגוף בפניות הדוקות מוחשית וההגה די מעורפל, אם כי שומר על היזון חוזר סביר. בקיצור לא ספורטיבי, אבל בהחלט רכב טיולים רגוע.
נהיגת שטח נמצאת נמוך בסדר העדיפויות של רוכשי הכלים מהז'אנר הזה וה-XC90 בתצורה הבסיסית רק מספק את המינימום ההכרחי בתחום: הנעה כפולה-קבועה, שמתאימה לכבישים רטובים ומשטחי עפר כבושים, ומרווח גחון גבוה מספיק כדי לדלג על כל מדרכה מצויה. מי שיתעקש יוכל להוציא עוד כמה עשרות אלפי שקלים עבור מתלי אוויר מקצועיים.
ביחד עם טיפוס במדרגת האיכות והמיצוב, טיפס ה-XC90 למדרגת תמחור שאפתנית של 495 עד 560 אלף שקל בהתאם לגרסה. המחיר מציב את השוודי בתחרות ישירה עם ב.מ.וו X5 ושות' ולא מעניק ללקוחות חדשים "פרמיית הסתגלות" בתמורה לויתור על המותגים המוכרים. ההסתערות על המלאי (המוגבל) שנחת בארץ, מעידה שלשוודים יש עדיין קהל חסידים נאמן בישראל, אך המבחן יהיה המכירות בטווח הארוך.
