בחזרה ל-67?
בשבוע הבא, כשענני הגז יתפוגגו, יגלה ראש הממשלה שלתמלוגים אולי נמצא פתרון, אבל להעברת תקציב המדינה בממשלת 61 עדיין לא. בימים האחרונים, בעוד ריח הגז אופף את שולחן הממשלה ונתניהו שקוע כולו באישור המתווה, מדווחת התקשורת הרוסית על פגישה בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. לפי הכתובים, השניים, ששומרים על קשר טוב עוד מתקופת הבחירות, מדברים על הסכמות לאישור התקציב. כחלון מודאג. הוא לא מבזבז זמן. התקציב מן הסתם יאושר בממשלה אבל המבחן האמיתי שלו יהיה בכנסת ולכן מרוכז שר האוצר בגיוס תמיכה מהאופוזיציה ולהגדיל לפחות על הנייר את הממשלה ל-67.
פגישת ראשי כולנו וישראל ביתנו הולידה הקמת ועדה שקטה שתדון בתקציבים שיוכל ליברמן לחלק למגזר הרוסי, כך נטען בעיתונות המגזרית. הוועדה, שחברים בה שני נציגי אוצר ושני נציגים ממפלגתו של ליברמן, מוכנה עם האצבע על הארנק למקרה של בלגן עם אורן חזן ושות', או כל ח"כ אחר שיחטוף את הג'ננה. ליברמן בתמורה לסיוע תקציבי למגזר שלו ישקול להעניק את שש אצבעותיו לתקציב של כחלון. כרגע המו"מ מתנהל, כלום לא סגור, אבל האפשרויות נבחנות. האם מדובר באורנים קטן שיתחיל בתמיכה מהאופוזיציה ויסתיים באורנים גדול שבמסגרתו יחליק ליברמן חזרה למשרד החוץ? אם שואלים את ליברמן, הוא לא פנוי להובלות. על פי סקרים שמסתובבים ברחוב הרוסי, החלטתו של ליברמן להישאר מחוץ לממשלה השתלמה והקנתה לו עוד 3 מנדטים פלוס-מינוס למפלגה.
גם בצד השני מסתבר אין פרטנר. נתניהו, אומרים גורמים ששוחחו עימו, מעדיף להישאר עם 61 מנדטים מאשר לצרף את ליברמן. הסטירה שחטף ראש הממשלה מאיווט כשבחר בספסלי האופוזיציה עדיין מהדהדת. לאחר האמירה של ליברמן בשבוע שעבר שייכנס לממשלה אם תחודש הבניה בשטחים, נעשו גישושים באמצעות איילת שקד ויריב לוין, אולם נתניהו מעדיף כרגע להסתדר לבד. לפי שעה גם הופסקו המגעים עם המחנה הציוני וגם עם לפיד לא מתקיים שום שיח בנושא. נתניהו שקוע במצולות תמר ולוויתן, ולפיד בכלל נהנה באופוזיציה לראות את היריב שלו נחלש. היריב הוא הרצוג, לא נתניהו.
פנוי להובלות? ליברמן.
אבל זה רק עניין של זמן עד שהרגל תלחץ על דוושת הגז והשליחים ומפרקי המפלגות יצוו לצאת לדרך שוב. לא יקח הרבה זמן עד שנתניהו ישתגע. בליץ הרפורמות שכחלון מעביר בחודש האחרון מעורר דאגה אצל ראש הממשלה. זה מנוגד לתוכניות המקורית שלו שכחלון באוצר אמור להיכשל ולא להצליח. זה הסיוט של נתניהו - שהרפורמות יבשילו וכחלון יהיה מלך ישראל.
הפעלתנות הכחלונית מגבירה את החשדנות של נתניהו כלפי שר האוצר. נתניהו חושש שכשכחלון ישיג את שלו, הוא ינטוש את הספינה ויפליג לדרכו. נתניהו לא רוצה לידו שר אוצר מצליח. כשלפיד נתקע על המע"מ אפס, רה"מ היה רגוע. כשכחלון מעביר כל שעתיים רפורמה, נתניהו מתחיל להזיע. אחרי שהביא 30 מנדטים וניצח את מרכז הליכוד רה"מ נמצא בתחושה של ביבי קינג אבל הוא יעשה הכל כדי שלא יצמח לו שום נסיך יורש עצר, לכן מאחורי הקלעים מתקיים מאבק איתנים על תקציב תלת שנתי.
בטענות להגברת היציבות והמשילות נתניהו מפעיל לחצים כבדים על האוצר והשותפות הקואליציוניות לאשר תקציב תלת שנתי. בתרגום לביבית - מדובר בפרנויה הבסיסית ביותר, חשש להפלת הממשלה כבר בתקציב הבא בעוד שנה וחצי. מנגד, כחלון נעמד על רגליו האחוריות. אם יסכים למתווה שנתניהו מציע, הוא יכהן בשנתיים הבאות כגזבר שמחזיק חומת גומי, לא כשר אוצר. שר אוצר ללא תקציב כמוהו כנתניהו ללא שרה, כש"ס ללא המר"ן, כתשובה ללא תמר.
נתניהו כמובן מפרש זאת אחרת לגמרי ובטוח שכחלון ינסה להפיל אותו מתישהו. בכירים ששוחחו עם נתניהו התרשמו שהוא משתעשע בהקדמת הבחירות לפברואר אם לא יצליח להכניס מרכיב קואליציוני נוסף שיאפשר לו לנטרל את הכוח של כחלון. ככל שכחלון יתחזק בסקרים , אזרחי ישראל יתקרבו לקלפי. נתניהו אוהב את שותפיו ויריבו קטנים, חלשים, כנועים, ובעיקר - לא בכיסא המתאים להם.
הפחד של נתניהו. כחלון
אופוזיציה בע"מ
חקיקה פרטית היא נקודת התורפה של ממשלת 61. די בשני ח"כים שיצאו לשירותים במהלך הצבעה או שיתבלבלו בהצבעה האלקטרונית, כדי שהעסק יתמוטט כמו נברשת בחתונה. הקואליציה צריכה לשחק עם כל הכוח על המגרש ולשמור שהחיילים לא יצאו מהקווים. מבחינת האופוזיציה שם המשחק הוא כמויות: ככל שיובאו יותר הצעות חוק שיביכו את הקואליציה, כך יגדלו סיכוייה של מלחמת ההתשה להצליח.
בשבוע שעבר החליטה האופוזיציה להביא רק שתי הצעות חוק שיגרמו לכל חיילי הקואליציה להתגייס כדי להצביע נגדן. השבוע עמד המספר על 6. מדובר בעליה, אבל מי שרוצה לנצח בקרב, לא יכול להסתפק בשישיה. הצעות חוק הן אמצעי עבור האופוזיציה, לא מטרה, האופוזיציה צריכה לעבוד כגוף, ולהעלות הצעות חוק כדי לרשום ניצחון מורלי. הבעיה היא שהעבודה מתבצעת שם בבודדת, אין שם נבחרת. אין קפטן מוסכם ואין מנהיגות. ליברמן הוא שחקן עצמאי שכאמור יתמוך בתקציב הממשלתי, הרצוג ולפיד נלחמים זה בזה על הקולות שאין להם במרכז במקום להיאבק בקואליציה, ואמש זהבה גלאון הודיעה שהיא לא משחקת עם המחנה הציוני, ויחד עם הערבים מרצ מחרימה עד להודעה חדשה את ישיבות האופוזיציה. שלושה חודשים מאז הבחירות והאופוזיציה עוד לא הצליחה לייצר סדר יום אלטרנטיבי מול הממשלה. אופוזיציה בעירבון מוגבל. מצד שני, גם בקואליציה אין דבק אמיתי, לכן הנאמנויות משתנות כל הזמן.
אישור העלאת מס הרכישה השבוע הוא המחשה מצוינת. כחלון, שגילה שיו"ר ועדת הכספים מפר את הסיכום עימו ודוחה את אישור החוק בארבעה ימים תוך שהוא מביע התנגדות וגם דורש להגיע להסכמות עם האופוזיציה, כמעט דרש מנתניהו את פיטוריו של גפני. יו"ר ועדת הכספים יכול לרשום לעצמו הישג: קשה להוציא את כחלון מהכלים. בסוף השבוע שר האוצר רתח. יו"ר כולנו לא מת על ביטול השוויון בנטל. הוא היה מעדיף שתהיה תחבורה ציבורית בשבת והיה שמח לראות זוגות חד מיניים מתחתנים, אבל במהלך המו"מ הקואליציוני הוא הסכים להתפשר על הקווים הקואליציוניים כדי לאפשר את ישיבת החרדים בממשלה וגם לוותר על ועדת הכספים שדרש למפלגתו. ובכל זאת, גפני שהיה בן בריתו, התעקש לעשות כמה כותרות לפני שאישר את החוק. מעכשיו ינסה כחלון לעבוד בערוצים אחרים לאישור הרפורמות שלו.
בסביבתו של גפני מסבירים שיו"ר הוועדה לא הלך ראש בראש עם שר האוצר, אבל גם לא יד ביד. גפני לדבריהם הצליח להוכיח שהוא לא חותמת גומי של האוצר אך מצד שני יכול להוביל לפשרות עם האופוזיציה שיספקו את כולם.
סיבוב נוסף בין גפני לכחלון יכול להתפתח כשיגיע החוק הנורווגי לאישור הכנסת. החוק, שמאפשר לשר להתפטר מחברותו בכנסת כדי להכניס את הבא ברשימה למשכן, נמצא בעבודה מתקדמת מאוד במשרד המשפטים וצפוי להגיע בקרוב לאישור שרי הממשלה. בבית היהודי צפויה איילת שקד לוותר על מקומה בכנסת כדי לפנות מקום לשולי מועלם, ובכולנו ככל הנראה יהיה זה שר האוצר עצמו שיתן דוגמה אישית ויפנה את מקומו לטובת הבא בתור ברשימה. לפני הבחירות שובץ שי באבד למקום ה-11 ברשימה. כיום באבד משמש מנכ"ל האוצר. מעניין אם יעזוב את תפקידו כדי להיכנס למשכן. ההתנגשות עם גפני עלולה להיות על רקע התנגדות האוצר לניסיון של יהדות התורה להכניס לחבילת המתפטרים גם סגני שרים, במטרה לאפשר לליצמן להתפטר ולהכניס במקומו את ח"כ לשעבר יעקב אשר, שנותר בקדנציה הזו, בינתיים, בחוץ.
גפני, דרך אגב, הצליח השבוע לקומם לא רק את כחלון אלא גם חלק מהציבור החרדי כשבדיון על הגז הצמיד תארים לחנין ויחימוביץ'. "האדמו"ר שלי בנושאים סביבתיים הוא דב חנין והאדמו"רית בנושא הגז היא יחימוביץ". השם אדמו"ר ניתן בציבור החרדי למנהיגים רוחניים שמאחוריהם קהילות של אלפי איש. עבור הציבור החרדי מדובר בזילות השימוש בתואר. אבל גפני כבר הוכיח מזמן שהוא מדבר וחושב ישראלית, ולא דווקא חרדית.
