מעניין להשוות בין מה שמתרחש בתחום הטלקום בעולם לבין המצב בישראל. ההשוואה הזו מאפשרת לנו לראות את המצב המתקדם יחסית של ישראל בהיבט הטכנולוגי, זאת ביחס לפיגור הרגולטורי. אחד הנושאים החמים בעולם הוא וירטואליזציה של רשתות תקשורת, אך אצלנו הנושא הזה כמעט נעדר מהשיח. עניין אחר הוא המחדל הלאומי שקשור לדור הרביעי בסלולר. גם במקרה הזה ישראל חלוצה מבחינה טכנולוגית אבל מאחרת מאוד ביישום.
סילביין פברה הוא מנהל מחקר ומומחה לתחום רשת וציוד תקשורת בחברת הייעוץ והמחקר גרטנר. השיחה איתו מספקת פרספקטיבה לגבי המצב בעולם ומוכיחה שמפעילים רבים בחו"ל סובלים מבעיות דומות, כך שלא את כל הכשלים ראוי לייחס לרגולטור המקומי.
- בוא נדבר על הדור הרביעי (G4). האם אתה רואה מפעילים בעולם, בעיקר באירופה ובארה"ב, שגובים מהלקוחות יותר עבור הדור הרביעי?
"המאמצים הראשונים של הטכנולוגיה שילמו פרמיה מסוימת עבור השירות, אבל לא בכל מקום. בקוריאה הדרומית הדור הרביעי תומחר במחיר זהה, בגלל רגולציה. בארה"ב ראינו את המחירים מתאימים את עצמם למחירי הדור השלישי (G3), בגלל תחרות. באופן כללי, ראינו עיכובים באימוץ כך שהמחירים מתקרבים למחירים של G3.
"ככל שהמחיר יירד יהיה אימוץ נרחב יותר. ממה שאנחנו רואים, מפעילים רוצים לייצר תעבורה ורוצים לגבות עבור הגישה אבל לאו דווקא כסף. המטרה העיקרית של המפעילים היא לעודד את הלקוחות לרכוש חבילות דאטה גדולות יותר. אמנם ראינו במקומות מסוימים תשלום עבור G4, אבל אנחנו רואים שזו לא הדרך הטובה ביותר לרתום את השוק.
"גביית פרמיה עבור מהירות מוגברת היא בדרך כלל השלב הראשון, אבל זה לא המודל המוצלח ביותר. עדיף להוסיף תוכן איכותי כמו ערוצי ספורט, ערוצי TV, תוכן איכותי,VOD ולכלול את זה בחבילה. עדיף לעודד צרכנים לצרוך מאשר להתניע את השוק באמצעות תמחור".
החלטה של כוחות השוק
- אתה רואה פחות רגולציה בגלל ה-G4 או יותר? איך הרגולטורים מאזנים בין הצורך של המפעילים להשקיע לבין העבודה שהם מתקשים להרוויח מתוכן?
"אני חושב שהרגולטורים בארה"ב הולנד ואירופה מעודדים ניטרליות רשת, גם אם הם מפרשים את המונח קצת אחרת אחד מהשני. אם כבר הרגולטור מנסה לעשות למפעיל חיים יותר קלים, בזה שהוא מאפשר לו להפלות בתמחור. במהלך השנים האחרונות הייתה מתקפה על קנסות יציאה, ומגבלות חבילות הגלישה. אני חושב שהרגולטור לא מנסה לעזור למפעילים אלא מנסה ליצור להם סביבת עסקים נורמלית כמו כל תעשייה אחרת. הרגולטור כן מתערב בתחומים מסחריים אבל מסייע לשחרר תדרים באמצעות התמחרות או הרשאת שימוש חוזר בתדרים. שימוש חוזר בתדרים הוא משהו שגם סלקום וגם פלאפון בישראל עשו בספקטרום ה-1800מגה הרץ - שימוש מחדש לטובת הדור הרביעי. שימוש חוזר בתדרים מאוד קורץ למפעילים כיוון שהם אינם נדרשים לקנות את הספקטרום - מה שחוסך להם המון כסף. הרגולטור לא מנסה לסייע למפעילים אבל הוא משפיע על המפעיל ומקשה עליו לייצר הכנסות. זה נכון לגבי כל העולם".
- אתה מסכים שרגולטורים היום סבלניים יותר כלפי מיזוגים ורכישות? ממשלת צרפת הודיעה ששלושה עד ארבעה מפעילים מספיקים לה וצרפת אינה זקוקה לעוד. אתה חושב שרגולטורים באירופה מבינים שאין מקום לחמישה ושישה מפעילים במדינה?
"אני אומר שזו לא החלטה של הרגולטור. ההחלטה הזו צריכה להיות בידי כוחות השוק. זה נכון שאף אחד לא רוצה להגיע לדואופול כמו בארה"ב כיוון שזה מצב לא בריא. אבל מעבר לכך, אני חושב שזה תלוי בשוק. אם השוק אומר שחמישה או שישה מפעילים הם יותר מדי, תתרחש התכנסות וכשהממשלה והרגולטור מתערבים, הם מהווים גורם מאזן.
"חלק מהלקוחות שלנו רוצים לבצע התמחרות תדרים והם מתלבטים בינם לבין עצמם האם הם רוצים לעודד תחרות וכניסה של שחקנים חדשים ולהגיע ל-5-7 מפעילים על ידי הגבלת סך התדרים כך שיש יותר מתחרים, או האם הם רוצים שניים-שלושה שחקנים גדולים שעשויים להגביל במעט את התחרות אבל יהיה להם ספקטרום רחב מספיק בשביל להציע שירות טוב והחזר השקעה ראוי. זה משהו שהרגולטורים מתקשים עימו, שהם עושים התמחרות כיוון שהם כותבים את המכרז ומשפיעים - ברמה מסוימת - על התוצאה. כמובן שחמישה או שישה מפעילים עשוי להיות יותר מדי אם הם מחזיקים ברשתות שלהם כיוון שזה מודל לא יעיל ועלויות פרישת התשתית יקרות. לעומת זאת מפעילים וירטואליים הם סיפור אחר. השוק רוצה לעודד מפעילים וירטואליים כיוון שהם חדורי מטרה ומציעים חבילות ייעודיות במחירים תחרותיים".
"זו השקעה עצומה"
- קיים מודל באירופה שבה הממשלה מסייעת למפעילי רשתות להטמיע סיבים אופטיים או שכל מפעיל צריך לעשות זאת ללא תמריץ של הממשלה?
"זהו אתגר עבור המפעילים והם צריכים להתמודד איתו לבד. ישנן כמה תכניות תמרוץ בעיקר באזורי פריפריה. אבל בדנמרק, אם אתה יוצא מעיר מרכזית לכפר, אם אתה רוצה פס רחב, עליך לחכות כמה חודשים - כך גם להביא סיב אופטי למפתן הבית, נבדק ההיגיון הכלכלי שלרוב לא קיים. לכן המפעיל מתחיל להיות יצירתי ומטמיע פתרונות אלחוטיים בקילומטר האחרון כיוון שלא הגיוני מצדם לפרוש סיבים אופטיים".
- אז הממשלה לא עוזרת להם?
"אין לי מידע על כך, אבל התחושה שלי אומרת שלרוב לא. זו השקעה עצומה וממשלות ידרשו תוכנית כלכלית כלשהי. בפועל, רוב הנטל הכלכלי נופל על המפעילים וככה זה צריך להיות כיוון שזה תומך בעסק שלהם".
- אתה רואה מפעילים שמשקיעים יחד בסיבים אופטיים או שכל מפעיל מתמודד לבד?
"אני לא מודע ליוזמות כאלה, אבל זה תלוי במדינה. וודאפון וטלפוניקה פעילות ברוב המדינות אבל אני לא מודע ליוזמות כאלה של מפעילים בלתי תלויים".