קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
"אני יודעת שיש כאלו הרואים במערכת הבנקאית את השורש לכל רעה חולה במשק ובחברה, אך זו לא תמונת המציאות. יש לנו מערכת הפועלת בסטנדרט גבוה, ומספקת שירותים איכותיים לציבור. עדיין, יש דברים רבים לשפר ולתקן, הן בתחום ההוגנות, הן בתחום היעילות והן בהגברת התחרות. אבל חשוב לעשות זאת בשיקול דעת, אפילו במתינות, על מנת שלא נפגע ביציבות, וכתוצאה מכך, בכספי החוסכים והמפקידים" - כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בערב עיון שהתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
פלוג דיברה על מצב המערכת הבנקאית בישראל, במיוחד לאור הביקורת על חוסר התחרות במערכת הבנקאית, ועל רקע הוועדה שהקים משרד האוצר עם בנק ישראל לשיפור התחרות בענף. הנגידה אמרה כי היא מבינה את הביקורת, אך רמזה גם שהיא מוגזמת ואינה תמיד נכונה: "בשנים האחרונות, השיח בנושא המערכת הבנקאית הפך לטעון יותר, לעתים אף אלים, והנתונים שעליהם מתבסס השיח, במקרים רבים, אינם מדויקים".
עוד אמרה פלוג: "הרווחיות של הבנקים בישראל אינה עודפת. התשואה הממוצעת בשנים האחרונות הינה חד-ספרתית ואינה חורגת מתשואות של בנקים בעולם. זאת גם הסיבה שאנו לא רואים הסתערות מצד בנקים זרים לתת שירותי בנקאות קמעונאית בישראל".
הנגידה התייחסה בדבריה גם לביקורת שנשמעת נגד בנק ישראל עצמו, ולפיה הוא דואג רק ליציבות הבנקים - ולא להגברת התחרות. "ישנה תפיסה מוטעית, שלפיה בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים, ובשל כך מזניח את קידום התחרות במערכת הבנקאית. אני לא רואה סתירה בין שמירה על יציבות הבנקים לבין הגברת התחרות במערכת הבנקאית. להיפך - מערכת תחרותית היא מערכת שהציבור ייתן בה את אמונו ביתר קלות, ולכן היא גם תהיה יציבה יותר", אמרה פלוג.
נגידת בנק ישראל גם קראה בדבריה לשפר את התחרות במערכת הבנקאית מבלי ליצור זעזועים ושינויים במבנה הענף. "יש דברים רבים לשפר ולתקן, הן בתחום ההוגנות, הן בתחום היעילות והן בתחום הגברת התחרות. חשוב לעשות זאת בשיקול דעת. הצעדים שנקטנו בשנים האחרונות מוכיחים שניתן להגיע לתחרות רבה גם במבנה השוק הנוכחי", אמרה.
פלוג התייחסה בדבריה גם להוצאות השכר בבנקים, שהן גבוהות מהממוצע בעולם. "הבנקים בישראל הינם בין הבנקים הפחות יעילים בהשוואה בינלאומית, כאשר הבעיה מתמקדת בעיקר ברכיב השכר מסך ההוצאות. הטייס האוטומטי, שבעבר היה כלי לשמירה על רמת השכר הריאלי, כיום מייצר עליית שכר משמעותית ונרחבת. על הבנקים להתייעל, כך שהם יוכלו לתת שירותים במחירים תחרותיים יותר ללקוחות", אמרה פלוג.
בהקשר לסוגיה זו, התייחסה הנגידה גם לנושא שכר הבכירים, תחום שבו רק באחרונה הוציא בנק ישראל סדרה של מגבלות חדשות: "לשכר הבכירים השלכות רחבות על האווירה הציבורית ביחס לבנקים, ועל היכולת של הנהלות הבנקים לדרוש ריסון והפחתת שכר של יתר העובדים. בנק ישראל פעל בתחום זה, אולם אין מדובר רק בעמידה בהוראות רגולציה, אלא אחריות אתית וחברתית שהבנקים צריכים לקחת על עצמם".
באשר להגברת התחרות במערכת הבנקאית, ציינה פלוג כי היא מקווה שהגופים המוסדיים ייכנסו לפעילות בתחום האשראי הקמעונאי, ויחוללו בו תחרות כשם שעשו באשראי העסקי. "הגופים המוסדיים מהווים פוטנציאל להגברת התחרות גם במגזרי משקי הבית והעסקים הקטנים; הם יכולים להביא לגיוון מכשירי האשראי המוצעים לציבור, להגדלת היצע האשראי למגזרים אלה ולהוזלתו.אני מקווה שנצליח בפעילות משותפת עם משרד האוצר להביא לכך שכניסת הגופים המוסדיים לתחום האשראי הקמעונאי תקרום עור וגידים", אמרה הנגידה.
בה בשעה שפלוג בירכה על כניסת פעילות המוסדיים, היא הזהירה מההתפתחות המואצת של שאר הגופים החוץ-בנקאיים: "יש להתקדם בזהירות בפיתוח מערכות פיננסיות נוספות. יש להסדיר את המסגרת הרגולטורית - ורק לאחר מכן לדון במקורות המימון שלהם. התרחבות של פעילות גופים חוץ-בנקאיים ללא הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק".
בעניין הצמיחה המואצת באשראי למשקי בית ובמשכנתאות אמרה פלוג: "שיעורי הגידול בתחומים אלה מטרידים, ובפרט כאשר הגידול באשראי לא מלווה בגידול בהפרשות. בתחום המשכנתאות הסיכונים ברורים יותר. אחד התרחישים העיקריים שמטרידים אותנו הוא שילוב של עלייה באבטלה ועלייה בשיעור הריבית. תרחיש של מימוש דירות בהיקף נרחב הוא דבר לא פשוט גם מהפן החברתי והציבורי, מעבר למשמעות הפיננסית היבשה".