סרחיו אגוארו, נבחרת ארגנטינה / צלם: רויטרס
צ'ילה-ארגנטינה. לפחות קיבלנו את הגמר הכמעט אידיאלי ביותר. וכשבוחנים את השיפור באיכות הכדורגל בשלבי הנוקאאוט, אולי אפילו יהיה שם עוד ממנה כדי לפצות אותנו. כי דבר אחד חייבים לומר: הקופה אמריקה הזה היה טורניר משעמם ברמות של פסוקו. רק קרבות אלימים ופרובוקטיביים במגרשים, או אירועים ביזאריים מחוצה להם (וידאל נוהג שיכור) - "הצילו" קצת את הטורניר מבחינת העניין שהוא מייצר. ואלו כמובן לא נתיבי ההצלה האולטימטיביים.
זה לא הקופה המשעמם הראשון. המגמה הזו הפכה את טורניר הכדורגל של הקונפדרציה השנייה בחשיבותה בכדורגל העולמי לאירוע כמעט שולי. באנגליה מדווחים מדורי הספורט בהרחבה על טורניר אליפות אירופה עד גיל 21 ועל מונדיאל הנשים. ומה תגידו על גרמניה, בה כלל אין שידורים של משחקי הקופה? הסיבה נעוצה בצופה הכדורגל הגרמני. לא מדובר כאן על התנשאות קולוניאליסטית מצד תושבי היבשת הישנה: האוהדים בגרמניה מאד אוהבים כדורגל ומבינים אותו לעומק, אבל גם להם יש גבולות. לקום באמצע הלילה, אחרי עונת כדורגל עמוסה (ובעצם שתיים רצופות אם מכלילים את המונדיאל אשתקד) - בשביל הדבר הזה?
מדובר במגמה מדאיגה עבור קברניטי הטורניר. הרי בלי התשלומים האירופים על זכויות שידור - הקונמבול (ארגון הכדורגל של דרום אמריקה) ייכנס לבעיה. ההכנסות של הקונפדרציה מטורניר הדגל שלה לא מספיקות. זה מוביל לנסיונות לנפח את העוגה הכלכלית באמצעות שחיתות: רוב המעצרים שנעשו לאחרונה על-ידי הרשויות האמריקאיות קשורים לסחר-מכר סביב זכויות השידור של הקופה ושל מקבילו הצפון-מרכז אמריקאי, הגולדקאפ.
אבל לא לנצח הכל ישאר רקוב. הרעיון לחבר בין הקופה לגולדקאפ ולערוך אותו בשנה הבאה בגרסת ה"סנטנאריו", לרגל מאה שנה לטורניר, ועוד בארה"ב - יכול להיות קפיצת מדרגה. כמובן שקודם כל ניסו בדרום אמריקה ומרכזה לחלוב את האירוע: עיקר החקירה של ה-FBI מתמקדת בשחיתויות סביב הקופה סנטנאריו. אבל מיתוג נכון וארגון מסודר (שני דברים שבארה"ב די מבינים בהם) יכולים להפוך אותו לביצת הזהב. הכדורגל של דרום אמריקה עם כוכביו הפלאיים, בשילוב עם הארגון ובעיקר הכסף האמריקאים - עשויים לגרום לטורניר כזה להשתוות אפילו ליורו. זהו זמן נכון לעשות זאת: ההתלהבות בארה"ב מכדורגל במגמת עלייה והספורט עומד על-סף חדירה למרכז החברה. במקביל נערכות רפורמות מבניות בכדורגל הדרום אמריקאי ותקופה קצת פחות מושחתת עומדת בפתח (והתודות ל-FBI). עשוייה להיווצר פה נקודת כובד חדשה, שתשנה את האיזון הקיים ותרסן קצת את שלטונם המוחלט של המועדונים האירופיים בכדורגל.
אבל עד שהתסריט הפלאי הזה יתמשש, הקונמבול בקשיים של ממש. המענקים בטורניר (לאלופה לבדה הובטחו 4 מיליון דולר) צריכים להיות משולמים, אבל הקונפדרציה נאלצה להודות שהארנק שלה קצת מהודק כרגע, מאחר והרבה חשבונות בנק שלה מוקפאים לתקופת החקירה של ה-FBI. התקווה של הקונמבול כרגע היא להזרמה של כספים מהספונסרים (נייקי בעיקר) למימון המענקים.
***
כל אחת מהמעפילות לגמר מגיעה אליו במגמה שונה. צ'ילה הייתה הנבחרת היחידה ששכנעה בבתים, אך יכולתה דועכת עם התקרבותו של הגביע הנכסף בו לא זכתה מעולם. ארגנטינה התחילה חלש אך הולכת ומתגברת לקראת הגמר, כשמטרתה לחזור לראשות רשימת הזוכות בקופה, אחרי שאורוגוואי עברה אותה - ובעיקר לזכות לראשונה מזה 22 שנה.
מומחה הטקטיקה ג'ונתן ווילסון ניתח ב"גרדיאן" בעצב את נבחרת צ'ילה. כאוהד הכדורגל ההתקפי של מרסלו ביילסה, שאימן את הנבחרת בין 2007 ל-2011, צ'ילה הייתה עבורו שם נרדף לכדורגל רומנטי ואנטי-מקיאבלי, בניגוד ליריבותיה. ברגעי משבר, מזכיר ווילסון, נכשלה צ'ילה הסימפטית תמיד. הפעם, בדרכה להצלחה, היא נסמכת על הגרלה, שיפוט - ועל פרובוקציות. של וידאל מול סמבראנו הפרואני שהורחק, למשל, של גונזאלו חארה והאצבע (יחד עם איחולים לקבאני שאביו ישב 20 שנה בכלא). "האם כך באמת רצו בצ'ילה להגיע לגמר?" שואל ווילסון, ומצטט את העיתונאי הצ'ילאני חוזה מיגלס: "חארה הכתים את התדמית המצויינת שהנבחרת הותירה במשחקיה, והעולם מעביר על המארחת ביקורת".
מעבר לאופי, צ'ילה של המאמן הנוכחי, חורחה סמפאיולי, היא בעיקר נבחרת קבוצתית מאד, שרצה המון ומנסה להשיג את הכדור. "אנחנו קבוצה מגובשת ורעבים להצלחה", הצהיר קשר המבורג, מרסלו דיאז, ב"קיקר". כמה רעבים? אחרי הניצחון בחצי הגמר, עלה סמפאיולי עצבני למסיבת העיתונאים. "שיחקנו איום ונורא, ההרחקה עזרה לפרו יותר מלנו. לא הצלחנו להגיע למצבים, ואת אלה שהגענו אליהם לא ניצלנו. לא פתרנו את המשחק הקשה ביותר שלנו עד כה באמצעים טקטיים". אבל ההגעה לגמר "הייתה החובה. עכשיו מתחיל חלום חדש, לזכות בגביע".
ארגנטינה, מצד שני, לא שיחקה טוב עד חצי הגמר. בארבעה משחקים הבקיעה הנבחרת רק ארבעה שערים, שניים מהם ב-2-2 מול פרגוואי (ואחד מפנדל של מסי). ליונל עצמו, שיתקרב לנתוני NBA בגמר עם משחקו ה-67 העונה, אמר: "זה בלתי נתפס, כמה זה קשה לי להבקיע שערים בנבחרת". והמאמן טאטה מרטינו הבהיר שלא מדובר רק בכוכב העל: "ברור לגמרי שיש לנו בעיה בניצול מצבים. אנחנו חייבים להשתפר פה". אבל אחרי רבע גמר משמים של 0-0 מול קולומביה והצלחה בפנדל שביעי, ארגנטינה התפוצצה על פרגוואי 1-6 בחצי הגמר. למרות שהפרגוואים שיחקו היטב והיו אחוזי תקווה להפתיע, ניתב מסי משחק שהלך והשתפר עם הזמן. שוב, הוא לא הבקיע. אבל כל השערים היות תוצאה של הברקות שלו, ושלושה מהם הוא בישל. במחצית השנייה הבקיעה ארגנטינה כמעט כל הזדמנות, ומסי הסביר: "דיברנו על כך שאנחנו משחקים טוב וזה רק במקרה שהשערים לא מובקעים. היום הגיעו כולם ביחד". האם גם יגיע התואר הבינלאומי החשוב הראשון בתולדותיו של הפרעוש בן ה-28?