גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היועמ"ש נגד פשרה בייצוגית נגד פלאפון: "שתחזיר כסף"

וינשטיין: "מדובר בתופעה חמורה של שימוש באמצעי תשלום שנמסרו לשם גביית תשלומים מלקוחות עבור שירותי תוכן אשר סופקו להם ע"י צד שלישי, ללא וידוא הסכמתם"

יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר

במשך שנים התלוננו לקוחות חברות הסלולר הגדולות - פלאפון, אורנג' וסלקום - על חיובים תמוהים שגילו בחשבונות הסלולר שלהם, שנגבו למעשה באמצעות כרטיס האשראי שלהם עבור צד שלישי, בדרך-כלל חברות תוכן. מדובר בשירותים כגון חיזוי אסטרולוגי או מתכונים לדיאטה - שלא פעם אותם לקוחות סיפרו כי ההצטרפות אליהם נעשתה בטעות, מבלי להבין שמדובר בעסקה מתמשכת ומבלי יכולת לבטלם.

חמורים במיוחד היו מקרים של הורים שגילו כי ילדיהם הצטרפו - בדרך-כלל בטעות על-ידי לחיצה אגבית על הטלפון - לשירותים שונים ומשונים שעלו להם אלפי שקלים, וזאת מבלי שההורים חתמו באופן אקטיבי על חוזה התקשרות, כאשר למעשה חברות הסלולר מנצלות את נגישותן לכרטיס האשראי של הלקוחות כדי לגבות את אותם סכומים.

באיחור רב, ולאחר שנפגעו אלפים מהתופעה, הסדיר משרד התקשורת לפני מספר שנים את הנושא, וכיום ברירת המחדל היא ששירותי התוכן הסלולרי חסומים - אלא אם כן ניתנת על-ידי הלקוח הסכמה אקטיבית ומפורשת.

לאורך השנים הוגשו בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא. אחת מהן היא הבקשה של התובע עו"ד עמי פלייסיג (ת"צ 54120-07-1, עמי פלייסיג נ' פלאפון ואח') נגד פלאפון וחברת יוניסל פתרונות סלולריים בע"מ, בגין חיובי שירותי תוכן שלא כדין ותוך הפרה של תנאי הרישיון.

לטענת פלייסיג, פלאפון חייבה את מנוייה שלא כדין וללא ידיעתם והסכמתם בגין שירותי תוכן, שניתנו על-ידי ספקית התוכן "מובייל נובו" (אשר לא קיימת עוד) באמצעות התשתית הטכנולוגית שהעמידה יוניסל.

מדובר בהתרחשות שאירעה לאחר הסדרת הנושא על-ידי משרד התקשורת.

בחודש יולי 2013 קיבל עו"ד פלייסיג מסרון בנוסח הבא: "יש לך הודעה חדשה, לצפייה השב 'צפה'. לתנאים שלח תקנון". פלייסיג לא חשד בדבר, ואכן השיב "צפה" כדי לצפות בהודעה. כיומיים לאחר מכן התקבלו במכשירו הסלולרי שתי הודעות; "הרשמתך לשירות המשחקים (4542) הושלמה בהצלחה, לפרטים או ביטול חייג XXX"; ו"נרשמת לשירות המשחקים (4542). השירות בתשלום מתמשך בעלות של 20 שקל לשבוע, עלות רישום 40 שקל".

ההודעות שקיבל התובע

בהמשך קיבל פלייסיג הודעות נוספות המבשרות לו כי הוא נרשם לשירותי משחקים ותוכן, מבלי שהוא ביקש זאת. פלייסיג ניסה לטלפן למספר שנשלח לו בהודעה ולברר אודות "השירות החדש" עבורו נדרש לשלם, אך נציגי השירות שהשיבו לשיחתו טענו כי "כרגע לא ניתן לדעת אודות השירות", וכי עליו "להמתין לחשבונית הסופית, משום שכנראה מדובר בספק תוכן חיצוני".

פלייסיג הריח שמשהו לא כשורה והגיש באותו החודש בקשה לתביעה ייצוגית בנושא.

"ההסדר לא נותן סעד הולם"

כמו ברבות (אולי רבות מדי) מהבקשות לייצוגית, נעשה ניסיון להשיג פשרה. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד בתוקף להסדר הפשרה.

בעמדתו, שהוגשה היום (ב') לבית המשףפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד מיכל פליגלר שטיין מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), קובע וינשטיין כי הסכם הפשרה "לוקה בפגמים המקימים חשש לפיו הוא אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו ראוי וחוטא לתכליות חוק תובענות ייצוגיות, וביניהן הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרתו".

בעמדת וינשטיין צוין כי מדובר בתובענה ייצוגית שלישית אשר הגיעה לידיעתו שעניינה גבייה שמבצעות חברות הסלולר עבור שירותי תוכן אשר סופקו כביכול על-ידי צד שלישי, מבלי שהמנויים ביקשו לצרוך אותם. התביעות הייצוגיות האחרות כנגד פרטנר וכנגד סלקום ממשיכות להתנהל בערכאות בית המשפט, וטרם הגיעו בעניינן להסדר.

וינשטיין הדגיש בכל אחת מעמדותיו שהוגשו את סלידתו מהיעדר נטילת אחריות של החברות, כאשר יש ברשותן "הרשאה בלתי מוגבלת לחיוב חשבונו של המנוי", והן גובות ממנויים תשלומים בהתאם לדרישות תשלום שנמסרו להן על-ידי צדדים שלישיים, ואולם, כאשר צרכן מתאונן על כך, הן לא מוכנות לקבל את האחריות ומטילות אותה על הצדדים השלישיים.

בקשות רבות לייצוגית מסתיימות בפשרה, והתנגדותו של היועמ"ש אינה עניין שבשגרה. עם זאת, וינשטיין התנגד לאחרונה גם להסכם פשרה בבקשה לייצוגית נגד סלקום בנושא תוכניות ללא הגבלה שכן הגבילו את המנויים.

מה כללה הפשרה?

לפי הפשרה שהוצעה, הנתבעות אמורות לשלם 50% מהסכום אשר עליו הוסכם כי לא הובעה הסכמת המנוי לקבלת השירות, קרי כ-21% מהסכום הכולל אשר גבתה פלאפון מהמנויים. סכום זה יועמד לתרומה אשר תתחלק בין העמותות: "צעדים קטנים", "מקום בלב" ו"עלם", היות ולטענת הצדדים לא ניתן לברר מי מבין חברי הקבוצה הרלוונטית נרשם לשירות תוכן "שלא בידיעתו/מרצונו/בהסכמתו", ובשל כך לא ניתן לבצע השבה אישית של סכום הפיצויים למנויים ספציפיים.

ברקע להסדר נשארה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לתיאור הליך ההרשמה לשירות, שכן התובע טוען כי רשמו אותו בלא ידיעתו והסכמתו, והחברות הנתבעות טוענות מנגד כי הלקוחות הזינו באופן יזום ואקטיבי את מספרי הסלולרי שלהם באתר של "מובייל נובו" על מנת להירשם לשירות התוכן, וכן כי השלימו תהליך ההרשמה עם שליחת מסרון.

ביסוד הסדר הפשרה עומדת הסכמת הצדדים כי מנוי שלא ביקש לבטל הרשמתו לשירותי התוכן בחלוף חודש ימים, ולאחר שקיבל לידיו חשבונית חודשית לתשלום - חזקה כי נרשם לשירות התוכן בידיעתו, מרצונו ובהסכמתו.

"ההסכם כולל כשלים"

וינשטיין קבע כי ההסכם המוצע "כולל כשלים, ואין מקום לאשרו. האחריות לחיוב לקוח, גם עבור צדדים שלישיים, מוטלת על פלאפון".

וינשטיין הביע מורת-רוח מכך שהתביעה הייצוגית - כמו התביעות הקודמות בנושא - מתארת תופעה חמורה של רישום מנויים לשירותי תוכן ללא קבלת הסכמתם המפורשת לעסקה ולתנאיה, ולחיוב אמצעי התשלום שנמסר לחברת סלולר לשם גביית תשלום בגין השירות העיקרי אותו היא מספקת - שירותי טלפוניה.

לדבריו, "ספק אם מנוי שמסר את מספר הטלפון הבין וציפה כי בכך הוא כורת עסקה לרכישת שירותים ולמעשה מאפשר גישה לכרטיס האשראי שלו עבור צדדים שלישיים".

"הלקוח לא עוקב אחרי החשבון"

עוד מצוין בעמדת היועמ"ש כי ההנחות של הנתבעות - לפיהן המנויים עוקבים מדי חודש בדקדקנות אחר החשבוניות, וכי החשבוניות ברורות באופן שמאפשר גילוי מיידי של תשלומים הנגבים עבור צדדים שלישיים - הן שגויות.

"מכאן שהאבחנה המוצעת בהסדר הפשרה - בין מי שביקש לבטל את הרשמתו לשירותי התוכן של 'מובייל נובו' בחלוף חודש ימים ממועד ההרשמה, לבין מי שלא ביקש זאת - הינה אבחנה שגויה ובלתי מוצדקת, אשר אין לבסס עליה הסדר פשרה", טען וינשטיין.

גם לעניין הפיצוי של חברי הקבוצה הנפגעת, וינשטיין סבר כי יש מקום למנות בודק אשר יבחן את היקף חברי הקבוצה, גובה הנזק ואפשרות ההשבה, שכן ניתן במקרה זה לאתר את חברי הקבוצה בפשטות, ואין מקום לנקוט בדרך של תרומה.

לדבריו, אם הצדדים מעוניינים להימנע מלאתר את הלקוחות ולהוכיח כי קיבלו את הסכמתם המפורשת לקבל את שירות התוכן המסוים, עליהם להשיב לכלל הלקוחות המנויים על שירות זה את הכספים שנגבו מהם, הואיל ולא ניתן לגבות כל סכום שהוא בגין צריכת שירותי תוכן, ללא קיומה של הוכחה להסכמתו של המנוי לרכישת השירותים.

מפלאפון לא נמסרה תגובה.

כך מנמק וינשטיין את התנגדותו לפשרה:

■ האחריות לחיוב לקוח, גם עבור צדדים שלישיים, מוטלת על פלאפון.

■ מדובר בתופעה חמורה של רישום מנויים לשירותי תוכן ללא קבלת הסכמתם המפורשת.

■ אם הצדדים אינם מעוניינים לאתר את הלקוחות ולהוכיח כי קיבלו את הסכמתם המפורשת, עליהם להשיב לכלל הלקוחות המנויים על השירות את הכספים שנגבו מהם.

■ ההנחה כי המנויים עוקבים מדי חודש בדקדקנות אחר החשבוניות, וכי החשבוניות ברורות באופן שמאפשר גילוי מיידי של תשלומים הנגבים עבור צדדים שלישיים - שגויה.

■ ההסדר אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו ראוי וחוטא לתכליות חוק תובענות ייצוגיות, וביניהן הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרתו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל