בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
ביום רביעי בשבוע שעבר השיקו ראש הממשלה וסגן שר הבריאות את הרפורמה בבריאות הנפש במסיבת עיתונאים משותפת. תגובתי באותו היום הייתה חריפה ותפשה את תשומת ליבו של שי ניב. בטור הדעה שכתב, כינה ניב את תגובתי "סיסמאות נבובות, אוטומטיות ומתלהמות". כשהממשלה משיקה רפורמה רשלנית שפוגעת במטופלים ומטפלים רבים, אל תצפו לתגובה עדינה. אני מכירה את הרפורמה על בוריה, נפגשתי עשרות פעמים עם מטפלים ומטופלים והשתתפתי בכל דיוני הועדות שעסקו בנושא. הרפורמה הזו כפי שהיא מוצגת ומיושמת, היא פשוט לא טובה.
לא בכדי טענתי שהרפורמה הזו היא בת דמותו של ראש הממשלה. בחרתי את מילותיי בקפידה ואני עומדת מאחורי כל מילה. ניתן לראות בבירור ברפורמה סימנים שמאפיינים את מדיניות ממשלות נתניהו לדורותיהן.
ממשלות נתניהו נוהגות לייבש תקציבית את השירותים החברתיים שניתנים על ידי המדינה, רשויות וחברות ממשלתיות. אחר כך, כשמצב השירותים בכי רע בעקבות הייבוש, הממשלה טוענת שהמדינה אינה מסוגלת להתנהל באופן יעיל וגורמת למילות הקסם "רפורמה" ו"הפרטה" להישמע כפתרון היחיד. במשך שנים ארוכות הממשלה הזניחה את מערך בריאות הנפש. משנת 1995 תקציב המערך לא עודכן למרות הגידול המשמעותי באוכלוסיה ובדרישה לטיפולים. ואכן, אט אט התארכו התורים והתיישנו המרפאות, אלא מה?
דמיינו נפגעת תקיפה מינית הזקוקה לטיפול פסיכולוגי, נער שסובל ממצוקה חברתית קשה על רקע נטייתו המינית, או אדם מבוגר שזקוק לסיוע נפשי על רקע התפרקות התא המשפחתי. כל אלו לא יזכו עוד לטיפול, שכן במסגרת הרפורמה נוסף תנאי מקדים לקבלת טיפול נפשי: קיומה של אבחנה פסיכיאטרית. חלק מחסידי הרפורמה יתעקשו שכולם יקבלו טיפול, אך הבעיה הזו עומדת לפתחו של משרד הבריאות כבר שנים רבות ועד כה המשרד מסרב להוציא מסמך רשמי שיסתור את ההתניה באבחנה פסיכיאטרית ויבהיר מי יהיה זכאי לטיפול.
בעיה חמורה נוספת היא הפגיעה בזכות לפרטיות. במסגרת הרפורמה עתיד להפוך המידע אודות מצבם הנפשי של המטופלים למידע המצוי בידי קופות החולים, ונגיש לכל מי שיש לו גישה למערכות הקופה. אין סיבה שהאחות שלוקחת דם לבדיקה תיחשף להתעללות מינית שאדם חווה בילדותו או למערכת היחסים הסבוכה עם הוריו. יתרה מכך, כדי לקבל טיפול תידרש הפניה מרופא משפחה שאינו בעל הכשרה מתאימה לקבוע מי זקוק לטיפול.
"סממן נתניהו" מובהק נוסף הוא עקיפת הכנסת. הרפורמה הובאה לכנסת במרוצת השנים שוב ושוב והכנסת הפילה אותה. כלל אצבע אחד שכדאי לזכור בפוליטיקה הישראלית הוא שמהלך ממשלתי חייב להיות גרוע במיוחד ומלא חורים כדי לסדוק את הרוב הקואליציוני האוטומטי וליפול בכנסת. הממשלה החליטה בכל זאת ליישמה באמצעות צו, ולעקוף את הכנסת. הרפורמה היא בעלת משמעויות מרחיקות לכת וראוי שהחלטה כזו תתקבל על ידי הרשות המחוקקת. לצערי הרב, משרד הבריאות לא השאיר לי ברירה אלא להגיש בג"צ, ולנסות להיאחז בכנפיה של הרשות השופטת. כנפיים שלממשלה קשה יותר לקצץ, למרות נסיונותיה הרבים. הממשלה נדרשה להגיש את תשובותיה לבית המשפט. צפו לעדכונים.
חשוב להבהיר - איני מתנגדת לעצם העברת הטיפול בבריאות הנפש לקופות החולים, אך בתחום כה רגיש, יש לנהוג באופן זהיר. למטפלים ולמטופלים צריך להיות ברור מה קורה ביום שאחרי. לא יכולה להיות אי וודאות. וברפורמה הזו, כל מה שיש זו אי וודאות למטופלים, אם ימשיכו לקבל טיפול, ולמטפלים המסורים, שמקום עבודתם לא ייפגע.
משרד הבריאות חוזר על המנטרה "נתקן תוך כדי תנועה". הבעיות ברפורמה אינן חדשות ומוכרות למשרד הבריאות כבר כמעט עשור ואף על פי כן נותרו ללא מענה. כשהמשרד לא מוכן לספק הסברים ברורים ומורח את הכנסת עם תשובות בסגנון "יהיה בסדר", יש לי סיבה טובה להאמין כי מה שלא יתוקן כעת, לא יתוקן לעולם.
מיכל בירן היא ח"כ מטעם מפלגת העבודה