נוכל, מושחת, משחית - כל מה שנאמר ועוד ייאמר על עו"ד רונאל פישר כנראה נכון. למה "כנראה"? - כי בכל זאת, אתם יודעים, "אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד... וכו'".
קשה להחיל את הכלל הזה על פישר, שפעילותו צולמה בזמן אמת, ושותפים למעשיו הפכו עדי מדינה נגדו. כלומר, יש ראיות לרוב המצדיקות כבר בשלב זה את ההערכה שמדובר במעשים מתועבים, באדם שהשחית לא רק את עצמו אלא גם אחרים.
אבל הוא לא אדם מורשע, גם אם מותר להניח שהוא יהיה כזה. אבל זו הנחה, וככל שהיא נשענת על ראיות - עדיין זו אינה הרשעה משפטית.
חזקת החפות היא אחד מעקרונות המשפט החשובים והראויים ביותר. זו אינה חוכמה גדולה להחיל אותה על מקרים "קלים". עיקרון נבחן ביכולת של החברה להחילו גם על מקרים קשים - כמו זה של פישר.
חתיכת מעצר
היום (ד') נידון בבית המשפט העליון ערעורו של פישר על החלטת המחוזי להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. זה חתיכת מעצר. אצלנו, כידוע, הליכים זה לא עניין ליום או חודש או אפילו שנה.
כאשר עוצרים עד תום ההליכים זה אומר מאסר ממושך, כאשר עדיין אין הרשעה. מאסר ממושך כזה זה כבר לא מעצר, זה בחזקת עונש. עונש כבד. ושוב - בטרם הרשעה משפטית.
מעצרים כאלה מוטלים בדרך-כלל על ראשי ארגוני פשע, על עברייני מין מסוכנים, על מקרים של אלימות קשה וכיוצא באלה.
ההחלטה על המעצר עד תום ההליכים במקרה של פישר נשענה בעיקר על 3 אלמנטים: החשש שיימלט; החשש שישבש מהלכי משפט; והחשש שיחזור על מעשיו.
אי-אפשר לומר שאלה בהכרח חששות-שווא. לכן לא היית ממליץ לשחרר את פישר מכל סוג של מעצר.
חלופות מעצר
אבל יש היום חלופות מעצר משוכללות למדי. מדוע שפישר לא יישלח למעצר-בית? הרי יש אזיקים אלקטרוניים אותם מצמידים לגוף, המדווחים למשטרה על כל תנועה ומהלך של העציר.
ואם אומרים שהוא עלול להשתמש בטלפון כדי להשפיע על עדים - כן, בהחלט, גם זה לא חשש-שווא. אבל האם אי-אפשר לנתק אותו מטלפונים, גם סלולריים? האם אי-אפשר להתקין בבית בו ישהה מיקרופונים ומצלמות שיתעדו כל צעד ואמירה שלו (ולחייב את פישר לעשות זאת על חשבונו)?
לא יגאל עמיר
עם כל התיעוב ממעשיו של פישר - הוא לא יגאל עמיר או ראש ארגון פשע. למרות זאת, מעצר עד תום ההליכים, במקרה שלו, הוא מוצדק. אבל מעצר-בית - כי בכלא זה למעשה מאסר ללא הרשעה.