גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגובה: אני, יוסי לנגוצקי - "אבי תגליות הגז בים העמוק"

לאחרונה אנו עדים לניסיונות שונים להשחרת פניי, בגין עמדתי הנחרצת בנושא מתווה הגז ■ מסע ההשחרה החל במאמר שקרי שפורסם ב"גלובס"­ ע"י הגיאולוג איתן איזנברג, שהינו כידוע בעל-זכויות בחברת רציו ■ להלן תגובתי

יוסי לנגוצקי / צלם איל יצהר
יוסי לנגוצקי / צלם איל יצהר

לאחרונה אנו עדים לניסיונות שונים להשחרת פניי, בגין עמדתי הנחרצת בנושא מתווה הגז.

מסע ההשחרה החל לפני כשבוע, במאמר שקרי שפורסם ב"גלובס"­ ע"י הגיאולוג איתן איזנברג, שהינו כידוע בעל-זכויות בחברת "רציו" שהינה שותפה למאגר "לויתן", כמו גם מי שנטען לגביו כי השתמש בקווים סייסמים, שנרכשו ע"י גורמים אחרים, בניגוד למוסכם, לצורך מיפוי ואיתור מבנה לויתן.

טענותיו ההזויות של איתן איזנברג הינן כי "יוסי לנגוצקי מתהדר בנוצות לא לו", ושאני טוען שאני הוא ראשון מגלי הגז בים התיכון הישראלי. איזנברג גם טוען שאינני זה שנפל בחלקו להוליך לתגלית הגז הענקית של שדה תמר, שהיתה נקודת ההבקעה לתגליות הגז הענקיות הנוספות שבתחום הים התיכון העמוק הישראלי.

להלן תגובתי לטענות מופרכות אלו:

■ תגלית "שדה נעה" שהיתה תגלית הגז הכלכלית הראשונה בים התיכון הישראלי, אירעה בשנת 1999 מול חופי אשדוד , ע"י חברת "דלק-סמדן", לאור מודל "מלכודת שכבה" של הגיאולוג ד"ר אלי רוזנברג הראוי בגין זאת לתואר "ראשון מגלי הגז בים התיכון הישראלי".

הפקת הגז משדה נעה החלה רק ב-2012, כשגודלה הינו כ-3% מתגלית תמר. בעקבות תגלית נעה, שהיתה פריצת דרך, התגלה בשנת 2000 ע"י חברת דלק-סמדן, שדה מרי-B אל מול חופי אשקלון, אף הוא ב"מלכודת שכבה/סטרטיגרפית", עם גז בהיקף של כ-13% ממאגר תמר. גז זה סופק לחברת החשמל במשך כעשר שנים.

נציין כי מרבית קידוחי קבוצת דלק/סמדן בוצעו באותן שנים למטרות "מלכודות-שכבה", שאופיין שונה מאד ממודל "מלכודות המבנה/סטרוקטורליות" של הקמרים הגדולים שבים העמוק, שהוצע על ידי ב-1999, חצי שנה לפני תגלית נעה.

האמירה של איזנברג, שכאילו טענתי שאני ראשון מגלי הגז בים התיכון, היא השמצה משוללת כל יסוד. להד"ם! מעולם, מעולם לא טענתי או רמזתי כאילו שאני ראשון מגלי הגז בים התיכון שלנו. זאת טענה מכוערת ואני דוחה אותה לחלוטין. אדרבא, מיד עם התגלית בירכתי אישית את ד"ר רוזנברג על תגליתו החשובה.

עדות נוספת בנידון הינה, בין השאר, מכתבי למערכת "הארץ" (7.2.2001) הנושא את הכותרת "עד שסוף סוף מצאנו גז", בו יצאתי להגנת תגליות הגז שאירעו בקרבת חופי הים התיכון הדרום מזרחי שלנו בשנים 1999-2000 (כולל שדה נעה ושדה מרי B -), ובו הזהרתי את ממשלת ישראל, ללא הועיל, מרכש גז מצרי שלא רק שהינו משענת קנה רצוץ אלא שיש בו גם משום איום על המשך חיפושי הגז בים הישראלי.

אז איך באמת התגלו שדות הגז הענקיים בים העמוק?

בשלהי 1979, עם ראשית כהונתי כמנכ"ל חברת החיפושים הלאומית (חנ"ה), יזמתי הקמת צוות מחקר בחברה זו ללימוד מקיף ראשוני אודות סיכויי קיומם של מאגרי נפט ו/ או גז במרחבי הים התיכון הישראלי.

לצורך ביצוע המחקר גייסתי מהמכון הגיאולוגי הממשלתי את חברי ומורי, האוקינוגרף ד"ר דוד ניב ("ביבי"), מי שחזה שנים קודם לכן את פוטנציאל הנפט-גז של הים התיכון. גייסת גם את הגיאופיזיקאי לסלי גרינפלד. מחקר מקיף זה שבוצע בחברת חנ"ה מיפה, בין השאר, מבנים קמורים בתת פני השטח של מרחבי הים התיכון, כמו גם הבהיר נקודות מעודדות נוספות. כתוצאה מסקר זה, יזמתי סקר סייסמי מקיף ברחבי הים התיכון הישראלי שבוצע ע"י חברת הוריזון ב-1983. סקר זה היווה בהמשך השנים נדבך מרכזי בחיפושים, שהוליכו לתגליות הגז הענקיות בים העמוק.

בשנת 1998 בתום מסע סיוע שביצעתי לבקשת חברת ישראמקו, במטרה לשכנע חברות בינלאומיות להצטרף לשני רישיונות שהיו בידי החברה בים התיכון, גיבשתי מודל חדש המצביע על אפשרות קיומן של מלכודות גז-נפט במבנים הקמורים הגדולים שבים התיכון העמוק.

בינואר 1999 פניתי מיוזמתי למשרד התשתיות הלאומיות בבקשה רשמית לקבל היתר לחיפושים בים התיכון, ע"פ שטחים שכללו את כל שטחי הים העמוק, להוציא תחום ים עמוק מסוים שהיה מצוי כבר בידי חברת דלק (ד"ר אלי רוזנברג).

יודגש כי את שטחי הים העמוק שביקשתי במועד זה לא ביקש איש מעולם קודם לכן. נזכיר כי מרבית קידוחי הנפט-גז שבוצעו בים התיכון הישראלי עד 1999 בוצעו בתחום "מדף היבשת", קרי: בעומק מים של עד 200 מטר ובמרחק של עד 20 ק"מ מערבית מקו החוף.

במאי 1999 נחתמו כמה הסכמים ביני לבין חברת בריטיש גז, כולל הסכם ייעוץ, במטרה לבחון בין השאר את תקפות הרעיון שלי בדבר המלכודות הגדולות שבמבנים הקמורים, המצויים במרחק של כ-100 ק"מ מחופי ישראל בעומקי ים של כ-1,700 מטרים.

נציין כי מרבית חיפושי קבוצת דלק-נובל בוצעו בדרום מזרח הים התיכון הישראלי, אל מול חופי אשדוד ואשקלון, מרחק של כ-90 ק"מ ממבנה תמר. ביוני 1999 זכינו לקבל את היתר "גל " (ע"ש אחד מנכדיי) ששטחו 12,000 קמ"ר (כמחצית שטחה היבשתי של ישראל). ביום קבלת ההיתר כתבתי לאריק, שר התשתיות דאז: "...אני משוכנע שההיתר יהפוך לרישיון וכי הרבה גז אמור להימצא בו ולסייע בכך רבות לכלכלת ישראל ".

בנוסף להיותי שותף במיזם, שימשתי לאורך כל שנות פעילותה של חברת בריטיש גז בישראל כיועץ גיאולוגי לחברה. בריטיש גז, שהייתה שותפה לתגליות גז רבות במדף היבשת במצרים, רובן ככולן ב"מלכודות שכבה", חששה בתחילה לעסוק במודל שהצעתי ("המבנים הקמורים") בים העמוק , זאת בעיקר מחמת החשש מהעדר חולות-מאגר ( Reservoir) במבנים אלה, שסומנו על ידי כמלכודות אפשריות.

לאישוש השקפתי בדבר הסיכויים לקיומם של חולות מאגר במרחבי הים העמוק העליתי בפני בריטיש גז את הרעיון שבתקופת האוליגוקן, טרם היווצרות השקע הסורי-אפריקאי, הוסעו באמצעות מערכות ניקוז, כמויות גדולות של חולות מכיוון אגן דמשק מערבה אל הים התיכון הישראלי-הצפוני , עד לאזור המבנים הקמורים הנידונים. מחקר שאישש את תקפות אפשרית רעיון זה, עודד ושכנע את בריטיש גז בדבר הסיכויים לחולות מאגר במבני הקמר שבמרחבי הים התיכון, ובכך הגדיל את "סיכויי ההצלחה" לגילוי גז במבנה "תמר".

בשנים 1999-2003 בוצעו בשטחי הים של היתר "גל" מחקרים מקיפים כמו גם סקרים סיסמיים תלת-מימדיים ( 2,400 קמ"ר) שכמותם טרם בוצעו קודם לכן בים התיכון הישראלי. בעקבות פעולות אלה, שעלותן הגיעה ל-17 מליון דולר , סכום שלא היה כמותו בתולדות חיפושי הנפט בישראל בשלבי טרום-קידוח, הבשיל, גובש וסוכם בשנת 2003 "פרוספקט תמר"(ע"ש נכדתי) ועיקרי פרוספקט "דלית "(ע"ש בתי).

עם נטישת בריטיש גז את ישראל, בשנת 2005, מטעמים שאינם גיאולוגיים, פניתי ביוזמתי, ביום 23.3.2005 , לגדעון תדמור ראש קבוצת דלק-אבנר (תשובה) בהצעת הצטרפות למיזם, יחד עם חברת נובל. במפגש שקיימנו טענתי כי להערכתי מאגר" "מרי B-" הולך וכלה, וכי חברת דלק לא תשרוד זמן רב באם לא תצטרף למיזם שלנו. ואכן תוך שבוע נענתה קבוצת דלק-אבנר בחיוב להזמנתי ואילו חברת נובל סירבה לה. נובל הואילה להצטרף למיזם רק שנה וחצי מאוחר יותר.

כך זכו חברות דלק, אבנר ונובל לקבל על מגש של זהב את פרי רעיוני, יוזמתי ופרי עבודת הצוות המוכשר של בריטיש גז שאישש את רעיונותיי - כל זאת, 6-7 שנים לאחר ראשית המיזם, במצב שבו היה "פרוספקט תמר" מוכן ובשל לקדיחה, כש"סיכויי ההצלחה" (Chanece of Success) של הפרוספקט מגיעים לכ-30% שהינם סיכוי גבוה ביותר בתעשיית חיפושי הנפט. שלוש החברות גם לא שילמו פרוטה עבור חלקן היחסי בהוצאות העבר של המיזם (17 מליון דולר) שבזכותם גובש "פרוספקט תמר ".

נפל אפוא בחלקי להיות:

■ היזם, כבר ב-1979, של מחקר מקיף אודות סיכויי הנפט והגז ברחבי הים התיכון הישראלי.

■ הוגה רעיון החיפושים של מלכודות הגז הענקיות במבנים הקמורים בים העמוק.

■ היזם, ב-1999, של חיפושים בים העמוק בשטחים בתוליים שעל פני 12,000 קמ"ר שאיש מעולם לא חיפש בהם קודם לכן.

■ שותף ויועץ לכל פעולות החיפושים עד לתגלית "תמר".

■ מי שהצליח לשכנע חברת דגל בינלאומית (בריטיש גז) להצטרף למיזם.

■ מי שהצליח להוליך את המיזם ולשמור על שרידותו חרף כל "מכשולי-מסלולו", עד הגעתו לקידוח ולתגלית.

■ מי שגייס, לאחר נטשית בריטיש גז, את חברות דלק ואבנר למיזם.

כל אלה יעידו עד כמה מדויקת מטבע הלשון שהשתרשה בתקשורת הישראלית כי "יוסי לנגוצקי הוא אבי תגליות הגז בים העמוק".

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

עד 450 דולר ליום: דיון בכנסת לפיצוי מי שנתקעו בחו"ל במלחמה

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא