איל וולדמן / צלם: יונתן בלום
לפני כעשור וחצי, כשמלאנוקס (Mellanox) - אחת מחברות הטק המצליחות בארץ - הוקמה על ידי איל וולדמן, היא נזקקה למימון של קרנות הון סיכון, ממש כמו חברות אחרות דוגמתה. 16 שנה אחרי, מלאנוקס - כשהיא כבר חברה בוגרת - בונה בתוך כתליה ישות דומה לקרן הון סיכון, מלאנוקס קפיטל שמה, וזאת מתוך מטרה להשקיע דרכה בחברות מתחומה, כך מספר לנו וולדמן (54) בראיון מיוחד ל"גלובס", ובמקביל פורש את דעותיו על תעשיית ההון סיכון הישראלית, הנהירה לאקזיט, ואף מספר על השקעותיו האישיות בחברות טק צעירות.
מלאנוקס מפתחת שבבי תקשורת בתקן אינפיניבנד (InfiniBand). טכנולוגיה זו מיועדת להאיץ את תעבורת הנתונים בין שרתים ומערכות אחסון באמצעות מערכות תקשורת. החברה נסחרת כעת לפי שווי של 2 מיליארד דולר, אך בשיאה הייתה שווה 5.4 מיליארד דולר.
"מלאנוקס מתפתחת להרבה כיוונים, ולכן חשוב לנו להיות מחוברים לטכנולוגיות החדשות שיש בשוק", מסביר וולדמן את הרקע להקמת מלאנוקס קפיטל. "אנחנו משקיעים בחברות שהן אסטרטגיות לעתיד של מלאנוקס, וכך אנחנו יכולים להישאר מעודכנים בכל הקשור לטכנולוגיות חדשות בשוק שלנו".
לדברי וולדמן, מלאנוקס קפיטל - שאינה ישות משפטית נפרדת ממלאנוקס עצמה - ביצעה עד כה 4 השקעות, בשווי של מאות אלפי דולרים עד 3-4 מיליון דולר לכל השקעה ולא יותר מ-10% מהון המניות של כל חברת פורטפוליו. מתוך הארבע, חברה אחת נסגרה, שנייה נרכשה, המתחרה של השלישית נרכשה על ידי מלאנוקס והרביעית עדיין חיה ובועטת.
"להיות עם היד על הדופק"
מקור ההון של מלאנוקס קפיטל הוא קופת המזומן של מלאנוקס עצמה (מעל 400 מיליון דולר). "החלטנו למסד את הפעילות זו כדי שיהיה לנו Deal Flow יותר טוב, וכדי לייצר מקום אליו יזמים מהתחום שלנו יוכלו לפנות", אומר וולדמן.
הגדרת מראש איזה אחוז מהמזומן של מלאנוקס יושקע בישות ההון סיכון הפרטית שלה?
"לא, אבל זה לא סכום גבוה".
קבעת מספר מקסימלי או מינימלי של השקעות פר שנה שתבצע דרכה?
"לא, איך שיוצא. בעיניי זה לא ממש נכון לקבוע יעד כזה. יותר חשוב להקפיד להיות עם יד על הדופק בכל הקשור לשינויים הטכנולוגיים בשוק שלנו".
היית רוצה שחברות טק ישראליות אחרות ייקחו דוגמה ממלאנוקס ויבצעו מהלך דומה?
"קטונתי מלהמליץ. כל מנכ"ל מנהל את החברה שלו איך שהוא רואה לנכון. בארה"ב, לדוגמה, זה הרבה יותר שכיח. יש אינטל קפיטל, קוואלקום קפיטל ואחרים, ולדעתי זה עוזר לחברה עצמה לראות מה חדש בשוק שלה. אני לא אומר שצ'ק פוינט צריכה לבצע מהלך דומה. לנו זה התאים".
המודל הזה הוא תחליף לקרן הון סיכון מסורתית?
"לא, ממש לא. אנחנו לא מתחרים בקרנות הרגילות אלא משתפים איתן פעולה. אנחנו לא נוביל גיוסי הון ולא נבצע הערכות שווי. אנחנו באים לעזור, בעיקר ליזמים".
כלומר יזם שרוצה לגייס הון - זה לא או מלאנוקס קפיטל או קרן הון סיכון רגילה?
"לא. הוא צריך לגשת לשתיהן. ייתכן שאם יבוא קודם אליי, אעשה דיו דיליג'נס ואשלח אותו לקרן הון סיכון רגילה, ואם זו תחליט להוביל עבורו גיוס הון, ייתכן שאצטרף".
לדעתך, האם תעשיית ההון סיכון זקוקה לשינוי לאחר שנות פעילות כה רבות ויחסית תשואות נמוכות לחלק מהקרנות?
"כל תעשייה בפני עצמה מתפתחת ומתקדמת, ובמקרה של ההון סיכון יש לנו כדוגמה את מימון ההמונים (Crowdfunding), וזו תחרות ותחרות זה דבר מבורך. תעשיית ההון סיכון חשובה לכל משק באשר הוא, ובישראל זו הסיבה שיש כל כך הרבה חברות הזנק. הכסף של ההון סיכון הוא הדלק הכי חשוב שלהן. לכן, יש להן תפקיד מאוד גדול בהצלחה של כלכלת ישראל".
"מי שהיה חזק וטוב שרד"
למרות הפרגון לעיל של וולדמן לתעשיית ההון סיכון הישראלית, מייסד מלאנוקס מודה ש"יש קרנות פחות טובות ויותר טובות", ושהמשבר של שנת 2000 הקטין משמעותית את מספר קרנות ההון סיכון - ולא רק בישראל - "וזו הייתה תוצאה טובה כי מי שהיה חזק וטוב שרד". לטענתו, בהווה כמות הקרנות היא סבירה ("מספקת זה השוק קובע", הוא מדגיש). "בישראל, הקרנות הרבה יותר עוזרות לחברות מבעבר כי במהלך הזמן הן יצרו רשת של קשרים שכעת נותנת להן פירות".
קרנות ההון סיכון בדרך כלל דוחפות למכירת חברות הפורטפוליו שלהן כדי להחזיר את ההון שגייסו בתשואה כמה שיותר גבוהה. עד כמה מדיניות זו משרתת את החברות?
"זה תלוי בקרן. קרן שיש לה תשואות טובות לא לחוצה למכור חברות פורטפוליו אחרות. לדוגמה, קרן סקויה השקיעה בחברת WhatsApp שנמכרה לפייסבוק תמורת 19 מיליארד דולר והמכירה הזו החזירה לה את כל ההשקעה בקרן. לכן, היא לא לחוצה למכור חברות פורטפוליו אחרות".
אבל מדובר במקרה מאוד חריג.
"אולי, אבל יש עכשיו הרבה 'חד קרן' (Unicorn, כינוי לחברות פרטיות ששוות מעל 1 מיליארד דולר ואין להן הרבה הכנסות, ט.צ.). החזר על השקעה יהיה הרבה יותר טוב אם וכאשר הקרן תתאזר בסבלנות.
"10 שנים זה בהחלט זמן סביר לחכות עד שחברת פורטפוליו מצליחה. קרן שהיא פחות טובה, ואין לה השקעות טובות, אזי היא תהיה יותר לחוצה לממש חלק מהן. ככל שקרן היא יותר טובה, יש לה יותר סבלנות לבנות לטווח ארוך את חברות הפורטפוליו שלה".
וולדמן חוזר ומדגיש כי בעיניו "קרנות הון סיכון סבלניות, שנותנות לחברות שלהן לגדול כדי להגדיל את התשואה על ההשקעה בהן - הן קרנות טובות. קרנות פחות טובות, שיהיו פחות סבלניות, ירשמו החזר יותר נמוך על השקעתן".
להבדיל מבארה"ב, המשקיעים המוסדיים בארץ לא ממש חשופים להשקעות הון סיכון. למשקיע הקטן זה טוב או רע?
"קשה להגיד. ייתכן מאוד שאותו משקיע מוסדי שנמנע מהון סיכון, משקיע בסקטור אחר שמעניק לו החזר גבוה. למוסדיים יש תפקיד ברור: לעשות כסף - מכספי הפנסיה שלנו - בסיכון נמוך, והשקעות הון סיכון הן לא בסיכון נמוך. לכן, לא נכון שתהיה השקעה מסיבית של מוסדיים בתעשיית ההון סיכון, אך כן צריך להרחיב בפניהם את אפשרויות ההשקעה בתעשייה זו".
רק מתחילת שנה זו נמכרו חברות טק ישראליות תמורת כמעט 3 מיליארד דולר, אחרי שבשנה שעברה מדובר היה על סך של 4.3 מיליארד דולר. היזם הישראלי רץ לאקזיט?
"ראשית, הנפקה ראשונית היא גם אקזיט בעיניי, ואפילו מדהים והכי טוב שיכול להיות כי החברה נותרת ישראלית וממשיכה להתפתח ולגדול עצמאית. מספיק להסתכל על ההנפקות הראשוניות של סייברארק, סולראדג' ומובילאיי כדי להגיע למסקנה זו. לעומת זאת, בעת מכירת חברה נעשה Cut לשווי שלה, כלומר נקבע לו מקסימום. הנפקה כן יכולה להמשיך להציף ערך".
אז מבחינתך, הנפקה עדיפה על מכירה?
"אני לא אומר שמכירה אינה מהלך נכון. לא קל להיות חברה ציבורית ואני אומר את זה מניסיון. אני שמח לראות יותר ויותר חברות ישראליות שבוחרות להנפיק ולהפוך לציבוריות, אך במקרה שהדירקטוריון מסיק שיותר נכון עבור החברה להימכר - אזי זה מה שנכון עבורה".
בתחושה שלך, אין עכשיו יותר יזמים שמעדיפים למכור את החברה שבנו כמה שיותר מהר מאשר להשקיע בבנייתה לטווח ארוך?
"לא. זה לא קורה יותר מבעבר. זה קורה כשזה צריך לקרות, ואני מאמין באנשים ואני חושב שברוב המקרים הם מקבלים החלטות נכונות".
אז לא נשמע ממך הצהרה בסגנון של "אל תמהרו למכור".
"לא, כי יכול להיווצר מצב שחברה לא תימכר, ואז היא לא ממש תצליח ותימכר יותר מאוחר לפי שווי נמוך יותר או לא תימכר כלל. הניסיון למצוא אופטימיזציה של הבחירה בין מכירה ללא מכירה הוא לא נכון. כל חברה צריכה לעשות את מה שנכון עבורה באותה נקודת זמן".
אבל אתה מודע לכך שיש יזמים שלא לוקחים בחשבון את מכלול הקריטריונים האלו?
"נכון, ואז הם ימכרו את החברה שלהם וזה בסדר גמור. אין ספק שהרבה יותר עדיף למדינת ישראל שחברות ישראליות לא יימכרו וימשיכו לגדול באופן עצמאי, אך מכירה אינה דבר שלילי. עדיף למכור מאשר שהחברה תתרסק יותר מאוחר".
ומה לגבי מלאנוקס עצמה? תימכר או תמשיך בדרכה העצמאית?
"נמשיך לבד. יש לנו חברה בריאה, אך במקביל - לי ולדירקטוריון יש מחויבות כלפי בעלי המניות, ולכן אם וכאשר תגיע הצעת רכישה, לא אוכל לפסול אותה על הסף".
ואם בהנפקות עסקינן - יש בועה בשוקי ההון?
"לדעתי לא. השווי של מלאנוקס ושל חברות אחרות - זה השווי שהשוק מוכן לשלם עבורן. יש מי שיגיד שהוא מופרך, אך עובדה שיש מי שמשלם אותו".
"להתמודד כמו פייטר"
בנפרד מההשקעות שעושה מלאנוקס דרך מלאנוקס קפיטל, חושף וולדמן כי הוא באופן אישי משקיע בחברות טכנולוגיה פרטיות צעירות. נזכיר כי למייסד מלאנוקס נותרו 4.3% (כולל אופציות ומניות חסומות) מההון של החברה - החזקה ששווה כעת 95 מיליון דולר, אך וולדמן שווה הרבה יותר הודות למימושי מניות שביצע בעבר.
"אני לא משקיע בחברות שפעילותן משיקה לזו של מלאנוקס כי אז אמצא בניגוד עניינים. ההשקעות שלי מגוונות, החל מחברות תוכנה, דרך שירותי טלוויזיה וכלה בשירותי סקרים". לדברי וולדמן, הוא בוחר את השקעותיו לפי השוק וגודלו, ולפי האנשים שמובילים את החברה.
מה אתה מחפש ביזם שפונה אליך?
"פוטנציאל. זה אולי יישמע יומרני, אבל אני יכול להבין אנשים לפי ההליכה שלהם, ואני לא יודע איך להסביר את זה. זה לא רק ביטחון עצמי אלא גם איך הוא מתנהל מול הסביבה שלו. יזם שייכנס למשרד שלי וישדר שהוא מעל כולם - לא יקבל ממני דולר. לעומת זאת, יזם שיודע לזהות בעיה, להתמודד איתה כמו פייטר, ולא חי באשליות - יש לו יותר סיכוי אצלי".
לדברי וולדמן, מדי חודש הוא מקבל בין 1-2 הצעות השקעה ועד כה ביצע עשרות השקעות כששווי כל השקעה בממוצע הוא מאות אלפי דולרים. "אני חושב שכרגע אני יותר מופסד ממורווח בהשקעות הפרטיות שלי", הוא מגלה בחצי חיוך.
קורה שבמסגרת ההשקעה שלך אתה מקבל מושב בדירקטוריון של החברה?
"כן, וכדירקטור אני אומר את מה שאני חושב אך אני לא מאמין שתפקידו של הדירקטוריון הוא לנהל את החברה. תפקידו הוא לייעץ. דירקטוריון צריך להיות חזק, מגוון ודעתן כי דירקטוריון רך אולי יעשה למנכ"ל שלו חיים קלים אבל לא ידחוף את החברה לביצועים יותר טובים".
הדירקטוריון של מלאנוקס הוא כזה?
"כן, תמיד הוא היה כזה. כל חברי הדירקטוריון שלי עובדים נהדר כצוות, והם בהחלט לא עושים לי חיים קלים..." (מחייך)
אז אתה לא בן אדם של Yes men.
(צוחק) "ממש לא".
"החינוך הטכנולוגי בארץ טעון שיפור"
דוגמה לאופן שבו שבבי מלאנוקס "מסייעים לעשות עולם טוב יותר", כדברי וולדמן היא מחשב-על - של דל או IBM לצורך הדוגמה. מחשב-על זו הגדרה למחשב שנמצא בשורה הראשונה של המחשבים, מבחינת יכולות החישוב העוצמתיות שלו. בדרך כלל, יכולות אלו באות לידי ביטוי ביכולת לבצע חישובים מסוג מסוים במהירות גבוהה במיוחד - בדיוק הצורך עליו עונים שבבי האינפיניבנד של מלאנוקס. מחשבי-על משמשים, בין היתר, למחקרים (כמו מיפוי הגנום האנושי) ומצויים בעיקר במוסדות אקדמיים יוקרתיים ובתאגידים גדולים. "כמעט מחצית ממחשבי-העל בעולם משתמשים בשבבים של מלאנוקס", מתגאה וולדמן.
בעיני וולדמן, נוכחות של מחשב-על מסייעת בהקניית השכלה אקדמית רחבה יותר, ולכן מצער אותו שבארץ אין מחשב-על משמעותי. "חבל לי שמלאנוקס מסייעת בבניית מחשבי-על בכל העולם, ודווקא בישראל זה לא קורה", הוא אומר ומסביר: "מאיפה חברות ענק כמו מיקרוסופט ופייסבוק יצאו? מהאוניברסיטה שבה למדו המייסדים שלהן. הם היו ילדים מוכשרים שהיה להם את הזמן ואת הנגישות למחשב-על שמאפשר להם לעשות כל מיני סימולציות על הרעיונות התיאורטיים שלהם. בארץ אין כזה דבר, ואם היה - אולי הגוגל הבאה הייתה קמה בישראל".
ניסית לדחוף לזה דרך יצירת קשר עם הגורמים המתאימים?
"כן, דיברתי בעבר עם שרי ממשלה ועם יוג'ין קנדל (יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ט.צ.) אך זה לא צלח. התייאשתי".
החינוך הטכנולוגי בארץ טעון שיפור?
"כן, תמיד. צריך להקצות לו יותר משאבים. צריך שיותר ויותר תלמידי תיכון יעשו בגרויות במדעים מדויקים".
להתחיל להכיר להם את העולם הזה בגיל כמה שיותר צעיר?
"כן, אפילו כבר בגן הילדים. העתיד של כל מדינה תלוי באיכות כוח האדם שלה, ובמקרה של ישראל זה היתרון שלה - איכות ולא כמות".
למרות דבריו אלו, וולדמן בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה: "לא צריך לראות רק שחורות. יש כאן את מכון ויצמן למדע ואת הטכניון. אלו מוסדות להשכלה גבוהה מדהימים. המצב לא רע, רק שאפשר לעשות אותו יותר טוב".
בהקשר הכלכלי, חינוך טכנולוגי טוב יותר הוא לא לעיתים מנת חלקו של המעמד הגבוה? של משפחות שיכולות לאפשר לילדיהן חוגי העשרה וכדומה?
"לא בעיניי. זה קשור לפוטנציאל ולא לעושר. נכון שאי אפשר להתעלם מהסביבה בה הילד גדל, אך אני מאמין שאם מישהו גדל בדימונה ויש לו פוטנציאל, הוא יכול להגיע רחוק. ובכלל, אני אוהב אנשים שאוהבים לעזור לעצמם ולא כאלו שבוכים על מר גורלם".
בריחת מוחות מישראל. עד כמה זה רע בעיניך?
"זה לא בהכרח רע. בכיף! מי שיכול, שילך לעבוד בחו"ל. העולם גדול ופתוח, והמוח הישראלי צריך להיות אטרקטיבי. ועדיין, מדינת ישראל כן צריכה להפוך את עצמה למוקד משיכה לאנשים הכי טובים שיש בעולם, אפילו מסין ומהודו".
המדינה כשלה במניעת בריחת מוחות?
"המדינה לא מבריחה מוחות. היא אולי לא מספיק אטרקטיבית כשזה מגיע לתקציבי מחקר, משכורות וכדומה אך כדאי שנהיה יותר חיוביים. יש מספיק זוכי פרס נובל ישראליים, ובאופן דומה - יש הרבה מוחות סיניים שעוברים לארה"ב. ובכלל, באחוזים, לא מדובר בשיעור משמעותי מסך המוחות".
יוקר המחייה בישראל. הפתרון שלך?
"יש יוקר מחייה ממוצע ויש שכר ממוצע. מספיק שהשכר הממוצע יהיה גבוה ב-10% מיוקר המחייה, והבעיה נפתרה. זו מתמטיקה פשוטה, וצריך שיהיה מישהו בממשלה שיבין את זה. או להוריד יוקר מחייה או להעלות שכר".
תן לי דוגמה להקטנת יוקר המחייה.
"הגדלת התחרות. לאפשר לעו"ד מירדן לייצג לקוחות בארץ, ואני לא צוחק. להקטין מסי יבוא. אין סיבה שמכונית בארץ תעלה פי 3 מבקליפורניה".
מלאנוקס
שנת הקמה: 1999
מה עושה: פיתוח שבבים לתקשורת מהירה בין משאבי מחשוב ארגוניים
מייסד ומנכ"ל: איל וולדמן
יו"ר: אירווין פדרמן
שווי שוק: 2 מיליארד דולר
תשואה מתחילת השנה: 7%
מספר עובדים: 1,549 (מתוכם 1,188 בארץ, 77% מהסך)
הכנסות רבעון 1/2015: 146.7 מיליון דולר (עלייה שנתית של 48%)
רווח נקי רבעון 1/2015, על בסיס GAAP: 10.5 מיליון דולר (לעומת הפסד נקי של 11 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד)
מזומן בקופה, רבעון 1/2015: 432.7 מיליון דולר