התקשורת כבר ממעטת לדווח על תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל. עכשיו זה ליאור לוטן. לא מפסיקים לדבר ולדווח עליו. במה "זכה" לוטן לסיקור הנרחב הזה? הוא אמר לבני משפחת מניגסטו: "תחליטו מה אתם רוצים - לעבוד ביחד (להחזרתו של הבן מעזה) או לעשות הצגות?".
אפשר היה להתנסח אחרת. יש להניח כי פוליטיקאי בוודאי לא היה מתבטא כך. אבל זה העניין: לוטן הוא לא פוליטיקאי. הוא איש מעשה. ואנשי מעשה מדברים לפעמים בצורה ישירה, ולעתים לא רגישה דיה.
לועסים את הכלום
"הסיפור המרעיש" הגיע לחדשות 10. מציאה גדולה נפלה עליהם. יש להם סקופ שלערוץ 2 אין. הם החליטו לסחוט את הלימון הזה עד הטיפה האחרונה. מי מדבר ככה אם לא גזען? האם הוא היה מדבר בצורה כזאת אל משפחה "לבנה"? צהלו בפורומים המנופחים. נערכו דיונים, ותתי דיונים, וכך זה נעשה לעניין שלם.
ואני אומר שבוודאי, הוא היה מתנסח באותה צורה ממש. כי הוא, כאמור, איש מעשה, שזו צורת הדיבור שלו. הוא לא צבוע כמו אלה שדיווחו על המקרה וממשיכים ללעוס את הממתק הזה במשך ימים.
הגורם המסית מספר 1
צריך לומר את האמת: התקשורת, כגוף, הפכה לגורם המסית מספר 1 במדינה. היא מתמחה בנטילת עכברים והפיכתם להרים, לא כדי שנדע, אלא כדי שנקנה. השיקול הוא מסחרי בעיקרו, לא דמוקרטי ולא חופש המידע וכל הג'אז הזה. אין סיכוי שהיא תהפוך ליותר מקצועית ואחראית מרצונה.
לכן האחריות העיקרית היא של פרקליטות המדינה. כי עומדים לרשותה מספיק כלים, מספיק חוקים, כדי לעצור את ההשתוללות של התקשורת.
מה לקסטנר ולברכה?
כאשר בא תת-ניצב ברכה אל פרקליט המדינה, לבקש שיגישו תביעות דיבה נגד משמיציו, השיב לו עו"ד שי ניצן שלא כדאי, ונתן לו את הדוגמה של קסטנר וגרינוולד, תביעת דיבה שהגישה המדינה נגד גרינוולד והסתיימה בהוקעתו של קסטנר ורציחתו.
איך יכול אדם אינטליגנטי לעשות השוואה בין שני מקרים כל-כך שונים? איזה דמיון יש בין המקרים ובין התקופות? אבל ניצן הוא כן אינטליגנטי. אבל הוא לא רוצה "להתעסק" עם העיתונות (ואולי בפרט עם יואב יצחק). כי אנשי הפרקליטות פוחדים מהתקשורת. לכן הם מאפשרים להם להמשיך להתסיס, להוציא דיבה, להסית ולעבור על החוק.
מה צריך כדי שהפרקליטות תעשה את תפקידה ותחייב את התקשורת לנהוג על-פי החוק? למה עדיין לא נפתחה חקירה נגד משמיצי ברכה? האם צריך שגם ליאור לוטן, אדם חיובי מאין כמותו, יתאבד?