אחינועם ניני / צלם: ענבל מרמרי
לשם הגילוי הנאות, אני מיודד עם הזמרת-מלחינה-מוזיקאית אחינועם ניני, מעריץ את יצירתה המוזיקלית, אך חולק באופן עמוק ומהותי על דעותיה הפוליטיות. ועדיין, למראה ההתלהמות של גורמים במדינה נגדה, עוברת בי חלחלה, ומצב-רוחי נעכר קשות.
ניני, שחונכה באמריקה על-ידי הורים ישראלים, היא ציונית בכל רמ"ח איבריה. ושאף אחד לא יספר לכם אחרת. ניני עלתה בגפה לארץ כנערה, והוריה באו לכאן אחריה. היא שירתה בצבא, מקיימת משפחה לתפארת בישראל ומשמשת כשגרירה יוצאת דופן של המדינה ברחבי תבל.
רק לאחרונה הופיעה ניני פעם נוספת בפני האפיפיור פרנסיסקוס ברומא ונפגשה עימו, כשדגל ישראל מתנוסס לצדם. בשל היותה נציגת ישראל, בהופעותיה הרבות בעולם, לרבות בברזיל ובספרד, ניני מוחרמת על-ידי גורמי שמאל קיצוניים, פלסטינים וגופים מוסלמים עוינים. היא גם מטרה לניגוח על-ידי פעילי ה-BDS ברחבי העולם, החוששים מהיותה נציגה כה פופולרית של ישראל. ניני יוצאת תמיד להגנת המדינה ומדברת על זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אחינועם ניני היא פנומן מוזיקלי בעל משקל סגולי עולמי. בארץ היא מתבטאת פעמים בלהט פוליטי כדוברת "מחנה השלום" והשמאל הישראלי הציוני. היא תומכת בפתרון שתי המדינות לשני עמים, ומאמינה שהפלסטינים בראשות מחמוד עבאס הם פרטנרים טובים להידברות ואף לשלום. היא בעד חלוקת הארץ על בסיס קווי 67'.
ניני, שבאה מבית מסורתי, ויהדותה היא יהדות ליברלית, היא גם דוברת אמיצה בשם המאבק בגזענות בחברה הישראלית, בעד שוויון יהודי-ערבי ונגד הדרת נשים בציבוריות החרדית. היא דוברת אנגלית רהוטה, וקולה נשמע במחוזות רבים בעולם.
נראה לי כי התמונה המזרח-תיכונית שאותה רואה ניני היא ורודה מדי, ולעיתים אף מסוכנת בפרמטרים הפוליטיים שלה. אף שאני חולק עליה עמוקות גם בתגובותיה הנוקשות לגבי השימוש הצבאי שעושה ישראל מול הטרור בעזה, אני תמיד שמח על ההזדמנות לנהל איתה שיחות עומק בנושאים אלה, תוך כבוד הדדי.
למול צעקותיהם של המתלהמים והמסיתים נגדה בתקשורת הימין וברשתות החברתיות, ניני כותבת: "מעולם לא אמרתי מילה ולא חצי-מילה נגד חיילינו", ולדעתה, הם מגלים "גבורה והקרבה עצמית". מנגד, ניני מבקרת את ההנהגה הפוליטית בסוגיות הביטחוניות ובהכרעות המדיניות.
ניתן ואף צריך, לעתים, להתווכח עם ניני על דעותיה הפוליטיות. פעמים רבות היה לי העונג לנהל עימה ויכוח כזה. עם זאת, אסור להסכים בשום אופן להחרמתה. הדרתה מפסטיבל הכליזמרים בצפת, כמו כינויה "עוכרת ישראל" אשר מסגירה את חיילי צה"ל לאויב, הם רק חלק קטן מן הביטויים המזוויעים של ימנים קיצוניים שלוחי רסן ולשון.
ההתלהמות נגד ניני - שגרירה אמיצה של המדינה - היא עוד סימפטום לשיח ישראלי פגום ומסוכן. אף שדעותיה שנויות במחלוקת לגיטימית, ניני מהווה חלק אינטגרלי חשוב בתרבות מדינת ישראל ובוויכוח בתוך העם היהודי. עלינו לשאת אותה ואנשים כמוה בגאווה, אפילו אם איננו מסכימים עם ראיית עולמם.
ראוי שבדיון התרבותי הישראלי יונמכו הטונים. יש להבין את הצורך באנשים אמיצים, אפילו אם חולקים עליהם, כל עוד הם אינם חוצים גבולות של אלימות, של נאמנות ושל התלהמות רטורית.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הוא היום הסמן המובהק לרוח התרבות הזו, של קבלת הדעות של כולם. עליו לקרוא לכל המתלהמים לדו-שיח אמיתי, תרבותי ונוקב.
לנציגת ישראל, אחינועם ניני, חייב להיות מקום של כבוד על כל בימות הארץ. החרמתה היא שגיאה קשה ופגיעה אמיתית במדינה שכולנו אוהבים.