גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעמדה של מרקל איתן כשהיה

בגרמנית יש פתגם: "אמון הוא דבר טוב, פיקוח הוא טוב יותר"

אלכסיס ציפראס ואנגלה מרקל / צילום: רויטרס
אלכסיס ציפראס ואנגלה מרקל / צילום: רויטרס

שוב ושוב מציג האיחוד האירופי אתגר לעולם הצופה בו - זו בריה משונה שמערערת על הסדר המקובל בעולם הקורא לעצמו גלובלי, עולם שבו מנהלות מדינות ריבוניות כלכלה ריבונית. האתגר של האיחוד כה גדול, שנוצר הרושם שגודל הציפייה והתקווה לכישלונו של האיחוד האירופי כגודל חוסר ההבנה לאופיו. זהו הרושם המתקבל לרוב גם מן התגובות הישראליות לקורה באירופה. איננו מסוגלים להבין שיטה פוליטית שמנסה לעקוף את הפעלת הנשק כחלופה לתגובה על סף גירוי נמוך.

המשבר היווני שמלווה את אירופה לפחות זה שבע שנים, ולמעשה אף יותר, מרכז אליו את אותה תקווה ואותה אי-הבנה בצורה מרבית. מצד אחד, מדברים על הגרקסיט (היציאה היוונית מגוש האירו) כאילו יהיה, לו יתבצע, תחילת הסוף לא רק של שיטת היורו, אלא של האיחוד האירופי. מצד אחר, מתנפלים בשצף-קצף על המהלך הכלכלי שנקט האיחוד כדי למנוע פגיעה ביורו על-פי השיטה היוונית של חבית ללא תחתית. האירופים מצדם משיבים מבט תוהה אל מבקריהם, בעיקר האמריקנים: מה יש במהלכים שלנו שאי אפשר להבין?

לפני הפגישה הקובעת של ראשי האיחוד האירופי בנושא יוון בסוף-השבוע החולף, אמרה מנהיגת האיחוד בפועל, הקנצלרית אנגלה מרקל, אמירה המבהירה את גרעין העניין מבחינתו של האיחוד האירופי: הדבר העיקרי שאותו מבקשים לשקם כדי לפתור את בעיית יוון, הוא האמון. חברה באיחוד האירופי ובגוש היורו אינה יכולה לבגוד באמון שנתנו בה מי שהפכו לנושיה, בין אם מדובר בבנק המרכזי האירופי, קרן המטבע, הממשלות השונות והגופים הפיננסיים הפרטיים.

כל זמן שלא מדובר בביטול המדינה הריבונית, גם לא במבנה המקביל לארצות-הברית של אמריקה, זה העיקר. לכן נדרשת יוון לא רק להצהיר על רפורמות, אלא לתרגם את ההתחייבויות ללשון החוק והביצוע, כפי שעשו המדינות הבלטיות או מדינות חצי האי האיברי במצב דומה. בחברות שבונות על הערמה, "תחמון" ורמאות, כמו במקומותינו, העמידה על עקרון האמון מתפרשת או כנאיביות או כתכסיס של הערמה, ואין מתייחסים אליה ברצינות. כך אצלנו.

בגרמנית ישנו פתגם: "אמון הוא דבר טוב, פיקוח הוא דבר טוב עוד יותר". זה בעצם הקו שמוביל עכשיו את גרמניה, הולנד, המדינות הבלטיות ואחרות. נכון, גם מדינות של "נחנחים" יודעות תכסיס או שניים כדי להחיות את האמון. הכנסת האיום ב"גרקסיט לתקופה מוגבלת" היה מיועד להיות מסוג העיזים שמכניסים לבית כדי להוציא אותן מיד, וליצור רושם של הצלחה במו"מ בצד היווני.

ה"נחנחים" גם אינם סתם "אנשים טובים" - היוונים מרגישים את נחת זרועה של שיטה המסוגלת לחנוק את שגרת החיים הכלכלית של אנשים ומוסדות. גם שיטת "השוטר הטוב והשוטר הרע" מראה שהאירופים התמימים לכאורה יודעים תכסיס או שניים. מצד אחד, יושב שר האוצר הגרמני החמצמץ וולפגנג שויבלה, ומצד שני מופיעה מרקל עם חיוכה המהוסס. אבל בסופו של דבר, לא רק היוונים, גם שאר השותפים באירופה למדים מי הבוס.

הבוס האירופי גם לא נבהל מההתנפלות האמריקנית: חיסכון זה רע, לשפוך כסף זה הפתרון. הכלכלה הגרמנית יודעת גם יודעת כיצד "להחיות את הקוניונקטורה הכלכלית", אבל אינה מוותרת על העיקרון הקלאסי של תכנון, חיסכון ואחריות. הראיה: הכלכלה הגרמנית צומחת, היצוא הגרמני צומח עוד יותר (גם בזכות היורו החלש) והאבטלה נמצאת בשפל - 2.7 מיליון איש שהם 6.2%, בתוך רשת חברתית שמגינה גם על המובטלים ביעילות.

אם זה מתאים לנו, מדוע לא לשאר האירופים? שואלים הגרמנים. גם טענתו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי על הגרמנים שלא שילמו בעבר את חובם, אינה מפחידה: הגרמנים היו, למשל, היחידים, שאת כספי תוכנית מרשל לא שפכו לתוך התקציב, אלא הפעילום כהלוואות לטווח קצר שאותן החזירו.

והגברת מרקל מצויה כאן בעמדה בטוחה: הלוא היא מוציאה לפועל את המדיניות הקרויה "תוכנית 2010" של קודמה בתפקיד גרהארד שרדר, מן המפלגה היריבה, המצויה עתה בתוך הקואליציה שלה. מעמדה של מרקל בגרמניה ובאירופה נשאר איתן כשהיה, ושיטת החיבוק עם נשיא צרפת מסייעת ליצור לפחות מראית-עין של סולידריות תוך-אירופית, ולא מהלך חד צדדי.

משלם המסים הגרמני, מי שיכול למחות על מהלכי הממשלה בנושא היווני והאירופי, מתקשה לראות חלופה למרקל (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית). לתמוך בסוציאל-דמוקרטים? הלוא הם שותפיה הנוכחיים של מרקל בממשלה. לתמוך במפלגת השמאל? אלה הרי מסכנים את אירופה עוד יותר. ואולי מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" שעלתה בשנתיים האחרונות? עקב הפילוג במפלגה היא מתרסקת ומשאירה את מרקל בעמדת יתרון מובהקת.

אמרנו: העולם מתקשה להבין את אירופה. אכן, זה מבנה חסר תקדים: האיחוד אינו חופף לגוש היורו. דנמרק ובריטניה מעולם לא נכנסו לגוש הזה, ופולין משהה את כניסתה אליו. ובכל-זאת, האיחוד האירופי פועל וכמוהו גם גוש היורו. גם אם תפרוש מדינה קטנה מהגוש, המבנה כולו יוכל להחזיק מעמד. ואם אפשר למנוע פרישה באמצעות השבת אמון, כך במקרה היווני, מדוע לא?

והצעד הבא? על רקע המתרחש בגוש היורו אין הגרמנים מסתפקים במדיניות מוניטרית מרכזית, אלא חותרים גם למדיניות פיסקלית אירופית מאוחדת. החלום הרטוב של וולפגנג שויבלה הוא תקציב אירופי הבנוי על קדימות מול התקציבים הלאומיים. זה הצעד החסר עדיין - לפחות בעיניים גרמניות - כדי להפוך את אירופה לאיחוד כלכלי יציב גם בלי ויתור על הגבולות הלאומיים הקיימים.

עוד כתבות

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

גיוס חרדים: האם השיטה של יאיר לפיד הצליחה?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"