עמלת הקסטודיאן שמשלמים הגופים המוסדיים לבנקים מגיעה אל הכנסת. שתי הצעות חוק דומות בנושא הונחו באחרונה על שולחן הכנסת מטעם ח"כ מיקי לוי וח"כ יצחק וקנין. הצעות החוק מציעות להכניס לפיקוח את עמלת הקסטודיאן, כך שבנק ישראל יקבע את גובה העמלה. עוד מוצע כי העמלה תיקבע כמחיר קבוע, ולא כשיעור מהעסקה בני"ע שהיא מתייחסת אליה, כפי שקיים היום.
הצעת החוק היא חלק ממהלך שמקדם איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים, בראשות ג'וליאן אסוס מבית ההשקעות אי.בי.אי. אסוס פנה לפני מספר חודשים למספר רגולטורים, ביניהם בנק ישראל והאוצר, ביקש מהם לטפל בנושא העמלה, בטענה כי היא מופרזת לעומת הנהוג בעולם.
איגוד חברי הבורסה אף הציג מחקר בנושא של חברת הייעוץ דלויט, לפיה כיום מנגנון העמלה נגזר מגובה העסקה, ויכול להגיע אף למאות שקלים ואף יותר מכך. לעומת זאת, בעולם העמלה המקבילה לעמלה זו היא במחיר קבוע, העומד על 2-9 דולר בלבד כאשר בעולם ישנם ניסיונות אף להפחית את העמלה הזו. מי שנושא בסופו של דבר בתשלום העמלה הם העמיתים, והעמלה הגבוהה מקשה על הברוקרים הפרטיים להתחרות מול הבנקים בשירותי מסחר אל מול קהל המוסדיים. נציין כי בכל הקשור ללקוחות הפרטיים, הרי שבמקרים אלה מדובר בעמלה מפוקחת העומדת על מחיר של 4 שקלים.
"המוסדיים נוהגים להשתמש בשירותי תפעול מהבנקים, במסגרתם מתרכזות הפעולות הפיננסיות שלהם. בסוף יום המסחר, ני"ע מועברים למשמורת אצל הבנק המתפעל. אלא שבעוד אצל הלקוח הפרטי, עמלת הסליקה עבור רישום בספרים של ני"ע נמצאת בפיקוח, ואילו אצל המוסדיים אין פיקוח שכזה", כותבים חברי הכנסת בהצעת החוק.
לאחר שבאיגוד חברי הבורסה הרגישו שתגובת הרגולטורים לסוגיה איטית מדי, הם החליטו לפנות למסלול של חקיקה בכנסת. ח"כ לוי שלח לפני כשלושה חודשים מכתב בנושא למפקח על הבנקים דודו זקן, וכאמור באחרונה החליט לקדם את הנושא באמצעות הצעת חוק.
תחום הבנקאות מהווה סוגיה מרכזית בכנסת החדשה, ועד היום כבר הספיקו הוועדות השונות לקיים לא מעט דיונים הקשורים לבנקים, אלא שלרוב מדובר בנושאים הקשורים לתחום משקי הבית, בעוד הפעם מדובר בהצעת חוק הקשורה לפעילות שוק ההון של הבנקים.
מהי עמלת קסטודיאן?
עמלת סליקה הנגבית עבור קנייה או מכירה של ניירות ערך על ידי הברוקר לבנק המספק שירותי משמורת. העמלה משולמת בעבור סליקה המבטיחה העברת ניירות ערך תמורת תשלום במזומן