נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר
קליטתם של 1,000 בעלי מוגבלויות בשירות הלאומי תוקפא, בעקבות דרישת מפלגת הבית היהודי בראשות השר נפתלי בנט לגנוז את החלטת הממשלה שמתקצבת את קליטתם. בספטמבר 2014 החליטה הממשלה לקלוט את בעלי המוגבלויות בשירות הלאומי, בכפוף לכך שהמימון יגיע מתקציבים מיותרים שייחסכו כתוצאה מהתייעלות עמותות השירות הלאומי לבנות דתיות. ההחלטה, שהתקבלה ביוזמת שר האוצר דאז ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, מתבססת על דוח החשבת הכללית באוצר שמצא כי בעמותות שוררת תרבות של בזבוזים וחוסר יעילות שעלותו למשק מוערכת ביותר מ-60 מיליון שקל בשנה.
בהחלטת הממשלה נקבע כי הסכום הזה שייחסך, ישמש למימון קליטתם של בעלי צרכים מיוחדים. ואולם מפלגת הבית היהודי התנתה את הצטרפותה לממשלה הנוכחית בגניזת ההחלטה, ועמדה על כך שייכתב במפורש שיבוטל תקצוב קליטת בעלי המוגבלויות. הסעיף הרלבנטי בהסכם הקואליציוני של המפלגה קובע כי "החלטת הממשלה תשונה וימחק ממנה סעיף 1(ב) המטיל מימון תוספת התקנים לבעלי צרכים מיוחדים על 'הגופים המוכרים' (עמותות השירות הלאומי - ע.ב)".
הצעד מעורר כעס רב בקרב הגורמים העוסקים בקידום קליטתם של בעלי מוגבלויות, ובהם יו"רית הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "זה לא נתפס שמפלגה כמו הבית היהודי ששמה לנגד עיניה קידום אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים, פוגעת ורומסת את האפשרות של צעירים אלו להתקדם ולהתפתח", אמרה ח"כ אלהרר. "אני לא מתכוונת לוותר על כך ובדיון מעקב הקרוב בנוכחות שר החקלאות שאמון על מערך השירות הלאומי אפעל לצמצום הפגיעה בצעירים הללו".
אורן הלמן, פעיל למען שילוב בעלי מוגבלויות ומייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה", אמר כי השירות הלאומי מספק הזדמנות בלתי-חוזרת לבעלי מוגבלויות לצבור ניסיון תעסוקתי חיוני, שבלעדיו הסיכויים להשתלב בשוק העבודה שואפים לאפס.
הלמן ציין כי מבקר המדינה העריך את אובדן ההכנסות למשק כתוצאה מאי-השתלבותם של בעלי מוגבלויות ב-5 מיליארד שקל בשנה.
במסגרת השירות הלאומי מתנדבים כיום מדי שנה כ-18 אלף איש, מתוכם כ-11 אלף בנות יהודיות שקיבלו פטור משירות צבאי על-רקע היותן דתיות. בנות השירות משובצות לתפקידים במוסדות וגופים ציבוריים שונים על-ידי עמותות הגובות מהמדינה את עלויות העסקתן של בנות השירות לפי תעריף המבטיח להן תקורה של כמעט 10% מעלות המתנדבת.
בספטמבר אשתקד פרסמה החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו דוח בדיקה מקיף שנערך בעמותות. הדוח חשף אי-סדרים כספיים חמורים ותרבות של בזבוזים בניהול העמותות. בין היתר התברר כי התעריף שגובות העמותות מהמדינה גבוה משמעותית מהעלויות הנורמטיביות של העסקת המתנדבות, מה שמותיר בידי העמותות רווח משמעותי של מאות שקלים לשנה על כל מתנדבת המשובצת על-ידן.
כמו כן נמצא כי העמותות אינן מעבירות חלק מהכספים שהן גובות בעבור סעיפים שונים. בד בבד נחשפו בדוח עודפי תקנים ותשלומי שכר חריגים למנהלי העמותות: עלות שכרו של מנהל אחת העמותות הגיעה לפי הדוח ל-730 אלף שקל בשנה. מנכ"ל עמותה אחרת נוהג ברכב יוקרתי שהובא לישראל בייבוא אישי. בנוסף התברר מהבדיקה כי יותר מ-50% מבנות השירות הלאומי מוצבות במקומות שירות רחוקים מבתיהן - למרות שאין בכך כל הגיון - וזוכות למימון מלא של נסיעות ומגורים.
להערכת הבודקים, הצבת כל בת שירות במרחק של יותר מ-30 ק"מ מבית משפחתה גוררת עלות נוספת למדינה של 900 שקל בחודש בממוצע. כך למשל מתקצב משרד התחבורה את נסיעותיהן של בנות השירות ב-32 מיליון שקל בשנה. הבודקים קבעו כי מדובר בבזבוז משווע של משאבים, וציינו כי כמעט כל המתנדבים האחרים בשירות הלאומי מוצבים בתפקידים הקרובים לבתיהם.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) מסר בתגובה כי "במהלך כהונתי כסגן שר אוצר עמדתי בראש הצוות המקצועי באוצר שבחן את תעריף בנות השירות הלאומי. אדגיש כי מפעל בנות השרות הלאומי ראוי להערכה ומחייב המציאות.
"לאחר בדיקה מקצועית של התעריף על ידי רואה חשבון חיצוני - התברר כי ניתן לחסוך כ-50 מיליון שקלים מדי שנה ולהעבירם לטובת קליטתם של כ-1,000 בעלי מוגבלויות שישתלבו במסגרת השירות הלאומי.
"הסעיף הקואליציוני בהסכם עם סיעת הבית היהודי שקובר את המלצות הצוות ומונע משר האוצר לפעול לישומן - כפי שתוכנן בתקופתי הינו חרפה, וניסיון לסתום פיות, ולמנוע טיפול בכשלים שהתגלו והעלו גם חשד להתנהלות כספית שלא כדין לכאורה.
"לצד החיסכון שהיה משמש לקליטת בעלי מוגבלויות לשורות השירות הלאומי, יישום המסקנות היה מביא לפינוי מאות דירות באזורי ביקוש שמשמשות היום בנות שירות שלא בצדק.
"גם הועדה לביקורת המדינה ומבקר המדינה וצוותו נדרשו לעניין והביעו לפני שבועיים תמיכה במסקנות הועדה. אני מקווה כי על אף הסעיף הקואליציוני המקומם - יצליח שר האוצר לקדם את יישום מסקנות חשובות אלו ולא יכנס לאינטרסים פוליטייפ סקטוריאליים".