עתירה מינהלית הוגשה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, בדרישה לחייבו בחשיפת כל נתוני המשכנתאות לדיור שניתנו על-ידי הבנקים מאז שנת 2007 ואשר הועברו לו במסגרת תפקידו.
המידע המבוקש כולל, בין השאר, פרטים אודות הנכס נשוא ההלוואה - סוג הנכס, ערכו ומיקומו הגיאוגרפי; פרטים אודות הלווה - הכנסה, גיל, מצב תעסוקתי ומשפחתי; ופרטים אודות ההלוואה - שם הבנק המלווה, סכום ההלוואה שנדרש ושאושר, מסלולי ההלוואה והריביות בכל מסלול, משך פירעון ההלוואה, ובאם בקשת ההלוואה נדחתה - הסיבה לדחייה.
עד כה סירב המפקח על הבנקים למסור מידע מפורט על שוק המשכנתאות המקומי, מחשש לפגיעה בפרטיותם של הלווים וכן באינטרסים המסחריים של הבנקים.
במכתב תשובה שניתן לעותר מידי הממונה על חופש המידע בבנק ישראל בחודש מאי האחרון נכתב עוד, כי גם גילוי חלק מהמידע אינו אפשרי, משום שהוא כרוך בהשקעת משאבים בלתי סבירה והכבדה ניכרת על עבודתו של המפקח על הבנקים.
העותר, ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, טוען בעתירתו כי "ממילא, פרטים מזהים אודות הלווים וכן אודות הלוואות המשכנתא הניתנות על-ידי הבנקים גלויים לציבור, בהיותם חלק ממאגרי רישום המקרקעין (נסח טאבו), אולם נתונים אלה אינם נגישים במרוכז לצורך מחקרי, ולפיכך, באופן מעשי, לא מתאפשר ניתוח אקדמי מעמיק שלהם".
גם הדוחות החודשיים שמפרסם המפקח, טוען ד"ר בן-שחר, חושפים מידע "כללי ודל", בהכילם נתונים מאקרו-כלכליים שלא מאפשרים שקיפות וקבלת תמונה מהימנה על שוק המשכנתאות.
בן-שחר התייחס למדיניות הנהוגה בארצות-הברית, ואמר כי חשיפת הנתונים שם, המעוגנת בחוק, "סייעה לחשיפת האפליה שהייתה רווחת במתן משכנתאות על רקע אתני וגיאוגרפי. חשיפת הנתונים אודות המשכנתאות בישראל תאפשר ניתוח ראוי, שיסייע למקבלי ההחלטות להוביל את הצעדים הנדרשים למניעת אפשרות לאפליה במתן הלוואות משכנתא ולהגברת היעילות והתחרותיות בשוק".
אין זו הפעם הראשונה שבן-שחר מבקש לשנות את התנהלות הרשויות בכל הקשור לשוק הנדל"ן. בשנת 2010 קיבל בית המשפט את העתירה שבן-שחר היה אחד ממגישיה, והורה לראשונה על פרסום נתוני עסקאות נדל"ן הרשומים במאגר נתוני רשות המסים.